מעשה רב/רט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
שולי הגליון
|
< הקודם · הבא > |
לא היה הולך לנהר או לבאר לומר תשליך[1].
- ↑ ברמ"א סי' תקפג סעיף ב' "והולכין אל הנהר לומר פסוק: ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגומר (מנהגים)" עכ"ל. וכתב רבינו בביאורו שם "והולכין אל הנהר. לזכור את העקידה כמ"ש במדרש והביאו ילקוט ס"ס צ"ט וכי מאחר שאין דרך מרובה למה נתעכב ג' ימים אלא כיון שלא שמעו לשטן הלך ונעשה לפניהם כנהר גדול כו' ובא אברהם במים וז"ש אשר נשבעת כו'" [ומ"ש וז"ש אשר נשבעת ר"ל שאומרים בתשליך הפסוק תתן אמת כו' אשר נשבעת, והיינו השבועה שנשבע הקב"ה בעקידה וכמש"כ רש"י על הפסוק שם, ועי"ש בדמשק אליעזר שהוסיף דגם ליעקב היה נס על המים וא"צ לזה], עכ"ל. ומקורו במהרי"ל מנהגי ר"ה עי"ש, ועי' בבית מאיר סי' תקפ"ג עוד טעם לזה, וע"ע תשו' עין אליעזר או"ח נ"א, ומ"מ לא נהגו רבינו ולכאו' משום שלא נזכר בגמ', וצ"ע. וכן בספר חיי אדם לא הביא מנהג תשליך. וכן נהג הגר"ח כמ"ש בתוס' מע"ר ס"ק ס' ובהנהגות ישרות סי' ק"מ. ובספר ערוך השולחן סי' תקפג ס"ד כתב "ויש נוהגים לילך ביום א' דר"ה אל הנהר ולאמר פסוקים ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וקורין לזה תשליך ויזהירו שלא ילכו נשים ובמקומות שהולכות מוטב שאנשים לא ילכו כלל דבלא"ה יש מתרעמים על זה בזמן הזה ורבים נמנעים מזה מפני טעם הידוע להם ונכון הוא" עכ"ל.