מערכי לב (צירלסון)/פז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מערכי לב (צירלסון) TriangleArrow-Left.png פז

להרה"ג ר' דוד נ"י זיידמן

רב דק' באר.

ע"ד שאלתו בנדון הנשואין האזרחיים, הנעשים בערכאות, האם זוקקים לגט (וה"ה לחליצה)?

הנה, אפילו היה ברור לנו. שאין בנשואין כאלה שום חשש קדושין, מכל מקום, כיון שהנשואין האלה יש להם פומביות. אשד על ידם דר אחרי כן הזוג ביחד בפרסום. ומתחזק אפוא באיש ואשתו. לא יתכן כלל לפטור זוג כזה מגט. דעלינו לחוש בכהאי גונא להא דנקטינן ב"יבמות" (פה:), דגזרו חז"ל להצריך לפעמים גט במקום שלא היה נצרך מעיקר הדין, בכדי ש"לא יאמרו: אשת איש יוצאה בלא גט"; דאף שחששא זו נאמרה שם לגבי ענין אחר, שייכה ושייכה נמי בנד"ד. מחמת ש"אמירה" כזו ודאי תנשא על כנפים בין ההמון ותרבה אפוא פרעות בדת ישראל.

אכן, באמת יש לההצריך גט בנד"ד גם מדינא, מצד דאיכא לפנינו לתא דקדושין. משני טעמים:

א) באיסור אשת איש החמור עלינו לשים לב לזה. שסגנון השטר. הנעשה בערכאות בדבר עסק הנשואין. כולל בתוכו לשונות של קדושין. וכיון שכידוע נעשה הענין בעדים, אם כן הרי יש לחוש. שמא נזדמנו אז עדים כשרים, וה"חתן" נתן את השטר הזה ל"הכלה" בפני הערים האלה דהוי קדושין בשטר.

ב) זולת זאת, הרי סובר המרדכי, שהביא הרמ"א (ריש סי' לג), ד"פנוי הבא על הפנויה לפני עדים, חוששין שמא כוון לשם קדושין, דחזקה: אין אדם עושה. בעילתו בעילת זנות".

ואפילו אלה, שהובאו ברמ"א בתור חולקים בזה על המרדכי, ודאי, דאינם מקילים אלא היכא שהפנוי הזה לא דיבר עמה בתחלה על עסקי קדושין.

אבל היכא שדיבר עמה מזה, לית מאן דפליג בהא, וכדמוכח מלשון הדרכי משה כאן. ממילא. כיון דהזוג דר ביחד ע"י "נשואין", לוא גם מדומים. כהנך שנעשו בערכאות, הרי אין לך דיבר עמה מעסקי קדושיה יותר מזה.

הלכך נצעד הלאה לומר, דעד כאן לא הצריכו בזה, שהביאה תהיה "לפני עדים", אלא בהיותה באקראי בעלמא. דמינה הוא דמיירי המרדכי ובני פלוגתתי', אבל היכא "שגלוי לכל. שבא עליה, כגון שנשאה (כבנד"ד)", בכהאי גוגא לא בעינן עדים כלל, כדנקטינן בשו"ע (ריש סימן קמט; עיין בדרכי משה) והכי פסק להדיא בספר המקנה (קו"א, סי' כו, בד"ה 'וכן מומר שנשא").

תבנא לדינא, דעל מורי ישראל, יצ"ו, לעמוד בזה על, המשמר. לבל תצא בת ישראל מבית "בעלה" בלא גט. אפילו זו שנכשלה בנשואין שלא כדת של תורה.

·
מעבר לתחילת הדף