מסלק תמיהות/הקדמה והתנצלות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מסלק תמיהות TriangleArrow-Left.png הקדמה והתנצלות

הקדמה והתנצלות

איתא בפרקי אבות פ"ב מ"ב ר"ג ב"ר י"ה אומר יפה ת"ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון ופירש הברטנורה ב"ה ד"א מלאכה או סחורה וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון. יש לדקדק וכי סני ליה לר"ג לשנות יפה ת"ת עם עם מלאכה כמו במאמר השני שאמר וכל תורה שאין עמה מלאכה וכו' ועוד במאמר הקדום אומר ת"ת ובמאמר השני אמר כל תורה וה"ל למימר נמי במאמר הקדום יפה תורה עם ד"א ועוד מאי לשון יפה הלא חיוב הוא כמו שאמר במאמר השני כל תורה וכו' בטילה וגוררת עון.

ליישב כל זאת נ"ל שדברי ר"ג על שני ענינים נאמרו היינו המאמר הקדום הוא אומר על מצות הבן על האב והם ששה דברים ובתוכם שחייב האב ללמוד לבנו תורה ואומנות כמו שמוכח במשנה זיין פ"א במס' קדושין על זה שייך שפיר טפי לומר בלשון תלמוד תורה ובמאמר השני הוא אומר בדרך שלילות על כל לומדי תורה שייך טפי לומר וכל תורה וכו' ולפי שכוונת ר"ג במאמר הקדום לדבר לענין החיוב הבן על האב נימא נמי שלא מפרש מלאכה לפי שבלשון דרך ארץ נכלל לא לבד מלאכה ושאר דברים שחשב המשנה אלא כל דברים שהם דרכה של ארץ כמו חכמות הדקדוק שהוא צורך גדול ללמוד לבנו שעי"כ הוא יודע לכתוב ולקרות כהוגן בלשון הקודש וגם למידות כתיבת יושר ולמידות טיב הלשון של של העמים אשר אנחנו חונים ביניהם ומתפרנסים מהם וזולות זאת ילמוד שם גם מדע לכת עם כל הבריות הגדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו ועוד יותר דברים שהם ברכה של ארץ כמו ד"א זה בעודו תינוק קטן אם הוא מבקש דבר מה מאבותיו או מאדם אחר יבקש הדבר בלשון בקשה ולאחר מלאות מבוקשו יאמר אמירת היכר טובה וגם ילמוד לשאול בשלום לכל הפוגע אותו וכן נמי לכבד אבותיו לנשק ידיהם דרך היכר טובה לאחר המדון? ולשאול בשלומם בכל בוקר וכן נמי קודם השכיבה בלילה בנשיקת ידים ולעשות כמו כן לרבו וכן לנשק ידי כל אדם מכובד ושיהיה נזהר מלדבר שקר ומלקלל ושלא יהיה פרוץ בשבועות וביותר דברים שהם דרכה של ארץ וע"י זה יהיה רוח המקום ורוח הבריאות [!] נוחים הימנו לפי שע"י זה יהיה מנוקה מעון וגם מאחר שהוא מוכתר בחכמת התורה וגם יודע מדע לכת עם כל הבריות וזה כוונת ר"ג שאמר יפה ת"ת עם ד"א היינו מלבד החיוב ללמוד תורה ידיעות אלו מיפים אותו שיהיה אהוב ונחמוד למראה בעיני כל רואיו ומאמר ר"ג מסכים למאמר רחב"ד שאמר בפ"ג מ"ה כל שרוח הבריות נוחים הימנו רוח המקום נוח הימנו כמו שמפרש שם הברטנורה בד"ה כל שרוח הבריות וכו' כל שהוא אהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה ובמאמר השני הוא מזהיר על הלומד תורה שאין עמה מלאכה ולא מזכיר דרך ארץ כונתו אף שאין עמה שאר דברים של ד"א צריך עכ"פ שיש לו ד"א זה של מלאכה לפי שזה עיקר דרכה של ארץ כדי להחיות את נפשו ומי שאין בו אף מדרכה של ארץ זה כדי להחיות את נפשו על זה אמר סופה בטילה וגוררת עון כמאמר ראב"ע אם אין קמח אין תורה. והנה מאמר השני הוא הפוך ממאמר הקדום לפי שע"פ מאמר הקדום הוא מנוקה מעון וגם יקר הוא בעיני הבריות א"כ דבר מבואר הוא שעושה בזה רצון המקום כדאמרן משא"כ במאמר השני (במאמר השני) שגוררת עון ועי"כ גם רוח הבריות אין נוחים הימנו יאמרו נא היטיב היטיב בעיני ה' לעשות כן.

ואל תשיביני מן המשנה בפ"ר פאה דתנא אלו דברים שאין להם שיעור וכו' ובתוכם ת"ת וכתב שם הברטנורה דכתיב והגית בו יומם ולילה זה אי אפשר לומר ולפרש כמשמעו לפי דאליבייהו דכל הדעות אין אדם יכול להחיות בלא שינה אלא ע"כ צ"ל אם לומד בתמידות בעת שהוא נעור קיים בזה והגית יומם ולילה, על אחת כמה וכמה אם הוא עוסק בלמוד תמידות בעת שהוא בטל מעסק המחיה אשר מיגיעת שניהם הוא הוא מנוקה מעון כ"ש שהוא מקיים והגית יומם ולילה יותר מן השינה ודברי אלה הם עיקר תכלית מעשה כתבו של חבור ספרי הזה כמו שאכתוב בסמוך.

והנה מורי ורבותי למען שאל תתמה"ו בכל אלה באשר שתאמרו בלבבכם לאמור הישמע כזאת אישר אשר כמה שנים הלך וסיבוב בחוצות קריה עיר לייטמעריץ בפונדתו על כתיפו ככל שארי דלי עם הולכי כפרים איך יוכשר האיש הזה להיות חובר חבור ולשמוע קולו בחוץ אין זה כי אם רעיון רוח ומזימה בל יכולה ואי אפשר להיות ממש בדבריו לכן טרם אחלה לדבר בענין התנצלות ומה ראיתי על ככה להעלות חבורי על מזבח הדפוס אעשה כחשבתי כל דרכי ימי חיי מנעורי עד עתה אשר לפי דעתי יוסר בזה כל תלונה מעלי.

הנה העיר ואם בישראל ק"ק ניקאלשפורג היא עיר מולדתי וכאשר הייתי בן אחד עשר שנים מתו עלי אבי ואמי ז"ל בשנה אחת ונשארתי יתום מאב ואם והרב המאור הגדול מהור"ר דוד עמריך ז"ל רב"ד דק"ק הנ"ל וגם תופס ישיבה היה ובנים לא היו לו כי אם בנות לקח אותי בביתו והיה מפרנס ומכלכל אותי ואהי לו לבן ונתן אותי ביד אחד ממובחרים שבמלמדי סוגית הש"ס אשר קראו אותו בעת ההיא בשם 'הלכה תוספת מלמד' ולמדתי אצלו בהשגחת הרב הנ"ל שתי שנים וכאשר הייתי בן י"ג שנים לקח אותי ממנו והושיבני בין שארי תלמידיו שהיו יושבים ומשמשים בישיבה לפניו ולאחר כלות שתי שנים שלח אותי ליד ריעו וידידו הרב החריף המפורסים מהור"ר לעמעל גלוגא ז"ל אב"ד דק"ק אייזען שטאט להיות משמש בישיבתו רק שנה אחת אשר אז בימי נעוריו של הרב חרוץ המפורסים מופת הדור מהור"ר עקיבא עיגר ז"ל היה לי לחבר ומשם נסעתי לק"ק פראג והייתי משמש בישיבה לפני הרב המאור הגדול חרוץ המפורסם מהור"ר זלמן עמריך ז"ל בן אחיו של אמ"ו ר' דוד הנ"ל רב"ד דק"ק פראג שלש שנים וחצי והנה בעת אשר נפלו חיילי פרייסן ומדינת פיהם להלחם עליה נפל פחדם על יושבי ק"ק פראג כי אמרו פן יבוא האויב ויצר על העיר ויחסר לחמם שלחו כל בני הישיבה ממחניהם.

והנה בחמלת ה' אבי יתומים הקרה עלי מקרה שהתו[רני] ר' דוד וואָהל ז"ל מיושבי קהלתינו בא בעת ההיא לק"ק פראג לבחור לו אחד מבחורי הישיבה ללמוד עם בנו היקר התו' ר' ליב ז"ל שהיה באותו זמן בן י"ג שנים בסוגיות הש"ס ולאחר חקירתו אצל אנשים הגדולים אשר להם משפט הבחירה שכר אותי ולמדתי עמו שתי שנים ומאחר שהוא היה יניק וחכים טובא הוכרחתי ללמוד עמו בעיון רב אשר דבר אמת ונכון לאמור עליו מתלמידי יותר מכולן ולאחר כלות שתי שנים התקשרתי עם התו' ר' דוד ברם ז"ל מפה שהיה לו בת יחידי ולקחתיה לי לאשה ותלמידי ר' ליב ז"ל נסע לק"ק פראג והיה משמש בישיבה לפני הרב המאור הגדול חריף המפורסים מהור"ר יחזקאל גלוגא ז"ל שהיה לאחר זמן אב"ד דק"ק בומסלוי.

והנה אחר שהיה רחיים בצוארי והייתי מוכרח לבקש טרף לביתי הלכתי כל יום ויום לעיר לייטמעריץ דרך שעה וחצי מכאן וליתר מקומות אשר הכינותי לפרנס אותי מתוכם כדי לבקש ולמצא מזון בפונדתי על כתיפי עכ"ז הייתי זהיר מאוד לקיים דברי ר"ג ברי"ה להיות גם אנוכי ממלומדי תורה עם סחורה ונהגתי כל ימי כאשר ישבתי בביתי מעט הן ביום הן בלילה ובפרט בימי השביתה עסקתי בתמידות בסוגיות הש"ס ובכל הדרכים אשר הלכתי הייתי מעיין על הדרך באותו ענין שלמדתי בביתי וכל אשר חנני אלקים בזה ליישב קושית המהרש"א ושארי מפורשים או מה שנתקש(ר)ה לי בענין שלמדתי בביתי כתבתים על הלוח כדי שיהיה רק לי לעצמי לזכרון. גם כעת אשר זקנתי והתחלתי לעסוק בדברי משנה מטעם שאכתוב בסמוך גם פה עשיתי ככה ועיינתי בדרך באותו ענין שלמדתי בביתי כדי ליישב בס"ד קושית דתי"ט וקושית דת"ח הנעתק על גליונות דמשניות ולאחר שמצאתי בעזרת מלמד בינה להשיב על דבריהם כתבתים כמו כן לזכרון רק לעצמי ולא עלה על דעתי להעתיקם ולעשות מהם ספרים באשר שכמה גאוני ארץ אשר להם חבילות חבילות דברי חריצותם ילדי בינותם (?) ולא עשו מהם ספרים לפי שהם רק מעשה חדודי"ם לחדד בהם התלמידים ואין בהם שום תועלת לפסק הלכה אך בדברים הנוגעים לפסק הלכה על אלו נתנו עיניהם להעתיקם לפי שדברים כאלה הן הן גופי תורה אשר רבים שותים מבארם ומהם חברו ספרים לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל.

וכמו כן הספר זרע קודש שחיבור הרב המאור הגדול חכם הכולל מהור"ר שמואל פריינד מתושבי קהלתינו רב"ד דק"ק בפראג ה' יאריך ימיו אף הוא בהפלגות חריצותי' ובקיאותי' ירד לעומק עמק השוה משוה ומכריע בין הפוסקים ראשונים ואחרונים אשר בכל אלה אין לי חלק עמהם באשר שכל דברי חבורי רק ליישב קושית והוא ענין אשר בהם מאסו הבונים הגדולים האלה לפי שאין בהם שום צד תועלת לפסוק הלכה ואיך אעשה אני כזאת אשר אני כננס לפני ענק וכדג קטן שברקק נגד הני תנינים הגדולים האלה לעלות במעלות הדפוס ולהעתיק ספר מדברים כאלה ואעשה את עצמי כמצחק בעיני כל רואיו.

אך על דבר עושי עול אשר שמעתי שאיזה לומדי תורה אשר בל אשא שמותם על שפתי ששימשו בישיבה עמי בק"ק פראג בימי בחורתם בחבורה אחת והיו גם המה ממובחרים שבתלמידי הישיבה ומעת שהגיעו לפרק נשואין משכו ידיהם מחבורת לומדי תורה ונמנים עם חבורות יושבי קרנות וכל ימי חייהם היו פניהם אחורנית ופני שום ספר לא ראו ואת מאמר ר"ג לא שמעו והנה לאיש אשר אלה לו אנוכי הריתי עמל וכעת על מעלם אשר מעלו ועל שתים רעות שהיו עושים כי מלבד שהיו נכשלים בעון מעוות שאין לתקן כמאמר רשב"י במס' חגיגה פ' א' (ט.) ??? שאמר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן מתחלה ונתעות ואיזה זה ת"ח הפורש מן התורה גם לעת זקנתם היו נכשלין בעון זקן ששכח תלמודו ואם ילמדו התלמידים הבאים אחריהם לעשות גם המה כמעשה החטאים האלה ישתכח ח"ו תורה מישראל ושם שמים יתחלל, לבי לבי על חלו"ליה"ם.

והנה כאשר זכני אלקי חסדי בשנת תקפ"ח לפ"ק להיות בן שבעים שנים אשר בהם כבר שמלמו ימי מרורות אדם בעולם עובר הזה ומוטל על כל אדם להכין צדה לדקך וצורכי בית למדורת עולם העומד אשר ילך לשם משכתי ידי מלמוד סוגית הש"ס והתחלתי לעסוק בסדרי משנה עם פירש של תי"ט לפי שהגאון הזה בעמקות חריצותו ובהפלגת בקיאותו מסיק לפסוק הלכה בכל דיני המשנה ע"פ מסקנת הגמ' במראה מקום של כל דף ודף וע"פ הסכמות כל הפוסקים ראשונים ואחרונים אשר בזה ביטל א המ"עורר"ים המתרעמים ואומרים על הפוסקין דין מן המשנה מבלי עולם הם וע"י פרושו שהוא מסיק הלכה פסוקה על כל דיני דמשניות הוסר התלונה זאת מכל העוסקים בסדרי משנה ועל פי דברי אלה הדעת נותן שלמוד המשניות עם פירש של התי"ט מוכשר יותר לסמוך על תקות שכר הלמוד מתקות שכר של למוד הגמ' וכן דבר מבואר הוא הרמז שמשנה אותיות נשמה, לכן לעת זקנתי בחרתי בחיים לעסוק עוד כל ימי צבאי בסדרי המשנה.

והנה עתה באתי במגילת ספר אשר כל דברי חבורי רק לדוגמא קאמינא כדי לזרז ולהערות על עין רואה ואוזן שומעת למאמר ר"ג אשר כל כונת מאמרו לזכות בני דתו שיהיו (מצליכין [!]) [מצליחין] בזה ובבא וכל מי שמקבל עליו לקיים מאמרו כאשר אני הסכנתי לעשות גם הוא לא יבייש זקנתו את ימי בחורתו והערה הזאת יעלה גם לרצון כל איש ואיש אשר רצונו וחפצו שיהיו בניו בנים הגונים ויקרים יתאמץ לבו לגדלם לתורה שעמה סחורה או מלאכה על דרך שכתבתי כבר ואז יהיה צדיק וטוב לו ולבניו.

והנה אחי ורעי דעו נא שלא בדרך תוכחה כתבתי כל זאת כי נגעי עצמי אני רואה ואין אני כדאי וראוי להוכיח אחרים רק מתוך הבחינה שבחנתי בעצמי אני דובר ומצאתי ראיתי מה מאוד חביב ויקר האיש אשר דורך בעקבת מאמר ר"ג ללמוד תורה עם ד"א גרם בעיני חכמי העמים עד מגיד ? חיבתם מחבבים אותו נתנו עיניהם עליו להיות לו לעזר ולסעד בכל מה דאפשר כדי לפרנסו ולליתן לו מחיה בתוכם וכל חפצם ורצונם להחיותו ושיהיה איש מצליח לפי שלשון הקודש היא יקר בעיניהם יותר מכל שארי לשונות וכדי לקיים מצות ואהבת לרעיך כמוך שהוא יסוד כל התורה כלה הוא הדבר אשר הסכמתי בדעתי להיות אני כמזכיר לאחרים שיהיה גם המה זריזים ומזהרים לקיים דברי ר"ג אשר עי"כ ימצאו חן בעיני אלקים ואדם ככלל המוסכים ממאמר רחב"ד שאמר כל שהוא אהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה וכאשר גם עיניכם רואות את דרכי רבני הזמן אשר (מנועריהם) [מנעוריהם] היו עוסקים בתמידות בלמוד ש"ס ופוסקים כד שהגיעו להיות ראוים לישב על כסא הוראה, עם כל זאת הטו אזנם גם לשמוע ולקיים דברי ר"ג ללמוד תורה עם דרך ארץ על שלא הונחו ידם מללמוד גם טיב הלשון וכתיבת יושר של העמים אשר אנחנו חונים ביניהם עד שהגיעו למעלות ידיעות חכמת הפילוספים אשר בשביל כך הם חשובים ויקרים בעיני כל רואיהם בנימולים ואינם נימולים.

והן עתה תפילתי שהם הטו אזנם לשמוע ולקיים מאמר ר"ג אז אני אומר אמות הפעם מאחר שבטוח אני באלה שבשביל תיקון גדול הזה ע"י הערתי הוא בא לידי מעשה ומפועל ידי עשתה כל זאת יהיה לי לתועלת ולזכות לנשמתי אחר פטירתי ולכם יהיה צדקה, והנה לענין קריאת שם לספר חבורי אמרתי מקדם לקרותו על שם המעשה 'עיון דרך' אל נחמתי ושמתי שמו מסלק תמיהות על שם תוכן ענינו ולמען היות שמי בקרבו כאשר כתבתי כבר בפתיחת ההקדמה וכדי שיהיה קנינו שוה לכל נפש לא הרביתי במחירו רק הדבר יהיה מסור ליד כל איש ואיש מאדוני פרענומראנטן אחד המרבה ואחד הממעיט כאשר ישית עליו ערכו יתן כסף ערכו וקם לו לפי שאין רצוני לאסוף הון ע"י פעולה זאת לפי שדברי כתבי רק לדוגמא ולהערה נאמרו כדי שלא יסיח דעת כל איש ואיש ממאמר ר"ג אשר כל דבריו לתקן בני דתו הם אמורים וכדי שיהיה תקון גדול זה לי לזכרון ליום אחרון ותועלת לנשמתי אחר פטירתי כמו שכתבתי כבר אלה דברי התנצלות מאהובכם הכותב בדמעה וחותם באהבה רבה ומסיים בשלום רב לכם ולכל הנלווים אליכם ובזכות קיום מאמר ר"ג יאריך ה' יומיכם וימי בניכם וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם אמן.

נאום הקטן שבתלמידים, הקטן ליב קליין על שם לווי דמשפחה בפקודת המלכות בעת ההיא הנקרא מקדם ליב טראָפור על שם אבי כ"ה וואלף טראפור ז"ל מתושבי עיר מצער ק"ק לאבאסיטץ סמוך לעיר מחוז לייטמעריץ, במדינת פיהם.

·
מעבר לתחילת הדף