מסכת סופרים/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מסכת סופרים TriangleArrow-Left.png י

(א) משה הקניא [[1]התרה כדתנן (סוטה ב.) המקנא לאשתו ר' אליעזר אומר מקנה לה על פי שנים ומשקה לה על פי עד אחד שאין התרייה פחות משנים שאינה יכולה לומר לא התריתה בי, אבל באחד תעיז ותאמר לא התריתה בי], להם לישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד, שנאמר (ויקרא כג מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה, [2]אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד, אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת.

(ב) [3]אמר ר' יהודה מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה.

(ג) [4]בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה, אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא, הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.

(ד) ובראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה, אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא, הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה, זה הכלל כל שיש בו מוסף ואין בו יום טוב קורין ארבעה.

(ה) ביום טוב חמשה, ביום הכיפורים ששה, ביום השבת שבעה, אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם, יום טוב דאיסור לאו חמשה, יום הכיפורים דאיסור כרת ששה, שבת דאיסור סקילה שבעה, ומפטירין בנביא, הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.

(ו) [5]אין פורסין על שמע לא בישיבה ולא בעמידה, ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהן ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב על אנשים [[6] כל שכן על נשים שאין עושין מעמד ומושב על נשים] ואין אומרין קדיש וברכו פחות מעשרה, [7]ורבותינו שבמערב אומרים אותו בשבעה, ונותנין טעם לדבריהם בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' (שופטים ה ב), כמניין התיבות, ויש אומרים אפילו בששה, שברכו ששי הוא, ובמקום שיש שם תשעה או עשרה ששמעו בין ברכו בין קדיש ולאחר התפילה עמד אחד שלא שמע בפני אלו ואמר ברכו או קדיש וענו אלו אחריו יצא ידי חובתו, וכבר התקינו חכמים לחזנים לומר לאחר גאולה יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם (תהלים קיג ב) ואחריו ברכו את ה' המבורך כדי לצאת אותם שלא שמעו, דאמר ר' יוחנן הלואי ויתפלל אדם כל היום כולו (ברכות כא.), ונהגו אנשי מערב ואנשי מזרח לאומרו לאחר עושה השלום בשלש תפילות של שמנה עשרה גזירה משום הנכנסין והיוצאין, ואפילו לאחר קריאת ספר תורה, ולעניין פדיית קרקעות תשעה וכהן, ואדם כיוצא בהן.



שולי הגליון


  1. כל סוגריים אלו הוא ביאור מילת הקניא.
  2. (מגילה ז:).
  3. (מגילה לא: עיי"ש).
  4. (מגילה כא.).
  5. (מגילה כג:. עיי"ש).
  6. כל המוסגר כאן הוא כעין מאמר המוסגר בתוך ההלכה.
  7. עי' תוס' במגילה (כג: ד"ה ואין) שפירשו שהכוונה היא שמספיק ששה או שבעה שלא שמעו עדיין ברכו, אך וודאי שצריך עשרה.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף