מנחת שי/שמואל ב/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png שמואל ב TriangleArrow-Left.png יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

ורפה ידים. אין בוא"ו מאריך:

ט[עריכה]

באחת הפתחים. בתי"ו:

או באחד. בס"א כתבי יד כתיב באחת בתי"ו וקרי באחת בדל"ת וזה טעות גמור בלי ספק שלא נמסר כן רק על ובאנו אביו באחת המקומות שבסמוך כמ"ש שם וכן נמסר בהדיא במ"ג מלכים א' י"ט: האמנם יש מחלוקת אחר בין הספרים כי במקצתם כתוב באחת בת' ובמקצתם בד' ויש מי שחשב להביא ראיה שהוא בד' ממה שכתוב בשרשים שרש קום והקבוץ באחד המקומות ונזכר בלשון זכר וקובץ בלשון נקבה וגם זה שבוש לפי שטעות נפל בדפוסי השרשים. אמנם בשרשים כ"י כתוב ונזכר בלשון נקבה וגם זה שבוש לפי שטעות נפל בדפוסי השרשים. אמנם בשרשים כתב יד כתוב ונזכר בלשון זכר ונקבה ואיזה מקום מנוחתי וכו' רצה לומר שמלת זה זכר ומלת מנוחתי נקבה באופן שאין מכאן ראיה אמת הדבר כי בכל ספרי השרשים בין מהדפוס ובין מכתב יד כתוב אחד בדל"ת וכן הוא בבעל הלשון:

המקומת. מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו בתראה כן הוא ברוב המדוייקים ובמסרה רבתא המקומות ג' כתובים כן וסימן נמסר בשמואל ב' י"ז ועיינתי על מקומו ואיננו רק כתיב ג' כתיבין כן. ומי יתן החרש יחריש שנתן מקום לטעות לאחרים וטעה בפסוק ובמסורת. אמנם מצאתי מסרה אחת כ"י זה תוארה המקומת ג' וסימנהון הנה עתה הוא נחבא. ובאנו אליו באחת המקומת דלקמן בסמוך. והצלתי אתהם מכל המקומת ע"כ. וגם במקרא גדולה ביחזקאל ל"ד כתוב המקומת ונמסר שם ג' כתיב כן:

יא[עריכה]

בקרב. פליגי ספרי החזק הוא הרפה:

יב[עריכה]

ובאנו אליו באחת. באחד קרי וכן כתב רד"ק ושנים הם בכל המקרא הכתובים אחת בתי"ו וקרי אחד בדל"ת וחברו תחת רתם אחת (מלכים א' י"ט) ועיין במלכים ב' י"א:

המקומת. חסר וא"ו בתראה כמ"ש למעלה בסמוך:

ולא נותר בו. לית דכוותיה מלעיל:

יד[עריכה]

אל אבשלום את הרעה. בדפוסים קדומים כתוב על אבשלום ובספרים כ"י אל:

אל אבשלום. הנ"ל בדפוסים ישנים וספרים כ"י מלא וא"ו ועיין במקרא גדולה:

טז[עריכה]

אל תלן הלילה. כתב ר' יונה שהלמ"ד בפתח ואני מצאתיו בסגול בכל הספרים המדוייקים כ"כ האפודי בפרק י"ד:

בערבות המדבר. במקצת ספרים כתיב וקרי בערבות ויש ספרים כתיב וקרי בעברות ובספרים אחרים כתיב בעברות קרי בערבות. אמנם ממסורת יש להוכיח שאין כאן שום הפרש בין קרי לכתיב שבמסרה גדולה במערכת אות הוא"ו נמנו ס"ב מלין דכתיבין מוקדם מאוחר ובתוכם נמנה בעברות ראו אנכי מתמהמה שהוא למעלה בסימן ט"ו ולא נמנה זה וכן נראה מפירוש רד"ק שכתב שם פירוש הקרי והכתיב וכאן לא כתב מאומה:

יט[עריכה]

על פני הבאר. חד מן ג' דסבירין פי מפי וקריין פני מפני וסימן נמסר בריש מסעי:

כג[עריכה]

אל ביתו אל עירו. במקצת ספרים כ"י ומהדפוס כתוב ואל עירו בוא"ו וכן כתב רד"ק יש ספרים ואל עירו ובספר מוגה אל עירו עד כאן:

כה[עריכה]

יתרא הישראלי. ובדברי הימים א' ב' אומר יתר הישמי ונדרש ביבמות פרק הערל בבלי ובירושלמי ובמדרש רות רבתי ושוחר טוב מזמור ט':

כט[עריכה]

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.