מנחת שי/נחמיה/ט

מנחת שי ‏ נחמיה ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

רבעית היום ורביעית. לפי המסורת דסוף יחזקאל שניהם חסר יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תנינא וכן נמצא בקצת מדוייקים:

ד

שבניה בני. הנו"ן בחירק לא בפתח:

שרבי'. הרי"ש בצירי כמ"ש למעלה וכן בפסוק הנמשך:

ה

מן העולם עד העולם. חזינא למקצת ספרי דגרסי ועד בוא"ו ושיבושא היא דבמסורת מני לר' בהדיא דכתיב עד העולם בלא וא"ו:

י

את* עשית. אתה קרי:

יא

במצולת. בחולם וברוב המדוייקים מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניינא ולא נחוש למה שכתוב במסורה גדולה פ' בשלח ועיין מ"ש שם ובתילים פ"ח:

יד

ומצוות וחקי. לית מלא תרין ואוי"ן ובירושלמי פ' ארבעה נדרים אמר ר' אלעזר בר אבינא מצוות שבת מליא להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצוותי' של תורה פי' מצוות דכתיב גבי שבת דכתיב ואת שבת קדשך הודעתלהם ומצוות מלא ב' ואוי"ן:

טו

ולחם משמים נתת. במקצת מדוייקים חסר ה"א וכן מצאתי במסרה כ"י נתת ד' חסר בסיפרא וסימן ולחם משמים. ורוחך קדמאה דפסוק:

יז

ורב וחסד. חסד קרי:

יח

העלך. בדפוס נפולי כתוב העלוך כלשון הכתוב בפרשת כי תשא ובמלכים א' יב וגם בדפוס ישן מויניציאה יש הערה מחילוף זה. וזה טעות גדול מהמדפיס כי המסורת מוכיח שכתוב העלוך שבפרשת כי תשא נמסר העלוך ג' ב' בפרשת כי תשא וא' במלכים:

העלך ממצרים. במקצת ספרים ישנים מהדפוס כתוב מארץ מצרים כלשון הכתוב בתורה ובנביאים ובכולהו נסחי עתיקי ודוקני כתוב ממצרים ולית פסיקא:

נאצות. בסגול הנו"ן וכן חברו שבפרשה והם שנים במסורת:

כ

והם במלכותם. (דפ' ל"ה) ב' בו ע"כ. וכולהון בהאי עניינא והכי אשכחנא נמי במסרה רבתא דדפוסא פרשת תרומה דנמסר סימן מן ונתת נתת כ"ט חסר וקחשיב בגווייהו ד' אילין דאמרן ואיתמר נמי התם והם במלכותם ב' בו ובמסרה כ"י נמי דכוותה. ברם אשכחנא דכתוב בה ולחם משמים פליגא. ורוחך הטובה. פליגא. ונמצאת מסרה זו מוחלפת בגירסתה עם אותן שזכרתי והרבה יש כמותה בספרי המסרות:

ומנך. במקצת ספרים הנו"ן דגושה ובס"ס בלא דגש וכן במכלול דף רמ"ו מה שמצאנו ומנך לא מנעת מפיהם. שהמ"ם פתוחה ידמה כי הנו"ן תדגש אלא שהוקשה כמו הרבה מן הדגושים:

ויירשו את הארץ. בשני יודי"ן ועיין מה שכתבתי (במלכים ב' י"ז):

כא

שלמתיהם לא בלו. במסרה גדולה ב' חסר בלישנא וסימן לא בלו שלמתיכם סוף פרשה כי תבא. וריח שלמתיך כריח לבנון (שיר השירים ד׳:י״א) וקשה כי מצאנו עוד שלמתיהם לא בלו דהכא חסר מכל הספרים ונמסר עליו ג' חסר בלישנא:

כב

לפיאה. סוף פרשת תרומה לפאה דגש והדין דנחמי' לפאה רפי:

ויירשו את ארץ. במאריך:

כג

הרבית. בחירק הבי"ת:

כז

ויושיעום. במקצת ספרים כתבו ויושיעום בפתח הוא"ו וברובן של מדוייקים הוא"ו בשוא:

לב

לשרינו ולכהנינו. במקצת דפוסים ישנים לכהנינו בלא וא"ו ובכל ספרים כ"י בוא"ו:

לד

ולעדותיך. הוא"ו נקראת כמ"ש בריש אלפ"א בית"א רבתי דתילים:

לה

והם במלכותם. וגו' אשר נתתי להם וגו' בכל המדוייקים חסר ה"א וכן חבר שבפ' אשר נתתי לפניהם וכן נכון עפ"ה שכתבתי למעלה:

ולא שבו. הוא"ו בגעיא בס"ס:

אשר נתתה לאבותינו. מלא ה"א ברוב המדוייקים וכן דינו מכח המסרות דלעיל:

לז

אשר נתת עלינו בחטואתינו. בה"א:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.