מנחת חינוך/תקפב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנצטוינו שישמח החתן כו' ועל זה נאמר נקי יהי' לביתו שנה כו'. מבואר בר"מ פ"ז מהלכות מלכים. דברי הרהמ"ח במצות אלו אינם מובנים לי דנראה מדברי הרהמ"ח דהעשה והל"ת הם דוקא בחתן בשנה ראשונה ובאמת בש"ס דסוטה במשנה ובגמ' דף מ"ג ומ"ד מבואר להדיא דאף הבית לחנכו וכן כרם וחללו עוברים על עשה ולא תעשה זו בשנה הראשונה וכן מבואר בר"מ כאן להדיא דבבית וכרם ג"כ עוברים על העשה והלאוים הללו. והנה בגמ' הייתי יכול לומר דוקא בחתן עוברים על הלאוים גם כן כדכתיב כי יקח כו' לא יצא כו' ולא יעבור כו' וגם העשה נקי כו' אבל ביתו וכרמו דמרבינן מן יהיה לביתו וזה נכתב בהעשה ע"כ בביתו וכרמו אינו עובר בלאו רק בעשה. אך מכל מקום דברי הרב המחבר צ"ע דגם גבי העשה לא הזכיר ביתו וכרמו כלל וגם טעם המצוה בשורש המצוה שכתב הרהמ"ח אינו רק בחתן וקבלת חכמינו זכרונם לברכה אף בבית וכרם ובר"מ מבואר להדיא כאן דאין חילוק דבבית וכרם ג"כ עוברים על הלאוים ג"כ ע' בלשונו. גם מ"ש הרהמ"ח דאסור לעמוד זולתה בשנה ראשונה ועובר בעשה בש"ס ובר"מ אינו מוזכר זה רק למלחמה ולצרכי העיר ועל זה באו הלאוים והעשה ג"כ נקי כו' ומרבינן גם כן בית וכרם היינו דאין רשאים להטיל עליו אבל ז"פ דמותר לצאת מביתו למרחקים שנה ראשונ' וגם מכרמו ומנ"ל להרהמ"ח דחתן אסור ואי מדכתיב ושמח את אשתו כו' כיון דלא מצינו זה בש"ס ובשום מקום לא נוכל לדרוש דינים מעצמינו מפשט המקרא רק פירוש קבלת חכמינו זכרונם לברכה וכעת לא מצאתי בר"מ ואין עולה על זכרוני בשום פוסק ד"ז דחתן שנה ראשונה לא יעמוד זולתה ימים רבים כמ"ש הרהמ"ח ודברי הרהמ"ח צ"ע כעת. והנה לכאורה הי' נראה דלאוין אלו והעשה היינו בע"כ דגזה"כ דאסור להטיל עליו שום דבר בנשא או בנה בית או נטע כרם וחללו אבל אם רוצה בעצמו לצאת למלחמה או לסייע להעיר אפשר עליו אין איסור כלל דהלאו רק על הכופין אותו אך מדברי הרב המחבר במצוה תקפ"א שכתב שנמנע כו' וכן לשון הפסוק לא יצא כו' נקי כו' נראה דלדידיה אזהר רחמנא דגזרת הכתוב כ"ה בשנה ראשונה להדברים אלו מוזהר ע"ז אם כן האיסור עליו עובר בלאו אם יוצא או מסייע וגם בעשה ואין טעם בדבר רק גזירת מלך הוא דאסור לצאת כו' ושאר דברים אם כן אפילו מרצונו עובר גם כן בלאוים ועשה. אך צ"ע דמבואר דאין מספיק מים ומזון ולשון הר"מ אינו נותן לפסי העיר וזה דבר שבממון ולמה יהיה אסור מרצונו אין סברא דהתורה יאסר ליתן ממונו לאיזה דבר ומצד הסברא נראה דדוקא בע"כ וצ"ע ורבותינו קיצרו בדבר ולא האירו עינינו במצות הללו. עיין לעיל במצוה תקכ"ו שכתבתי דינים מהחוזרים ממערכי המלחמה באשה ובבית ובכרם האיך נוהג והאיך אינו נוהג ותלמד לכאן באותן שחוזרין ממערכה אם חנכו או חללו או נשאו אינו זז ולא יעבור עליו ובאותם שאינם חוזרים אינם נוהגים ג"כ דיני' אלו וז"פ עיין בר"מ ומבואר בר"מ דבנה בית והשכירו לאחרים אם הקדים לו שכרו ה"ז כמו שחנכו ובשנה ראשונה פטור מכל הנ"ל לא הקדים לו שכרו ונתן לו השכר לאחר השנה הו"ל כמו שלא חנכו עד עתה ומתחיל השנה מעתה. עוד מבוא' בר"מ בנה בית ונתן בו חפצים ונעל עליהם אם היה צריך ליבטל על שמירתה דהיינו שהיה צריך לישב ולשומרם בל"ז הו"ל כמו שחינכו ואם אינו צריך לישב ולשומרם בל"ז הו"ל כמו שלא חינכו ודינים אלו הם מהירושלמי. וכ"ז במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה אינו נוהג דינים אלו כמבואר בר"מ פ"ז. ומ"ש הרהמ"ח דיעות אם מהני מחילת האשה כבר כתבתי דא"י מנ"ל דזה אסור מחמת האשה וא"צ לכפול הדברים. ואין מלקות בלאוים הללו כי אין מוזכר בר"מ ובהרב המחבר מלקות וכן לא נחשב בהר"מ פי"ט מהל' סנהדרין בכלל הלוקין וצ"ע למה. אם השר הצבא הוציא אותו למלחמה או שאר דברים אם עושה מעשה למה לא ילקה וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |