מנחת חינוך/תקכד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנצטוינו לעשות עדים כו'. דינים אלו מבוארים בר"מ בהלכות עדות מפי"ח עד פכ"ב ולהאריך במצוה זו צריך ג"כ חיבור מיוחד וקצת דיני הזמה מפוזרים בחיבור זה ואכתוב רק מה שיש לדקדק בדברי הרהמ"ח. מ"ש כפי אשר בקשו להזיק בעדותם הן ממון כו' ואף שאב"מ לוקין מוהצדיקו כו' דברים אלו צ"ע דמה שבקשו להזיק דבר זה נפקא לן מועשיתם לו כאשר זמם דע"ז כתבה התורה המצוה הזו וגלתה דמענשין אותו כאשר זמם בכ"ע אך הד' דברים דאין מקיימים בהם כאשר זמם כגון בן גרושה כו' דלוקין לא מכאשר זמם ומלאו דלא תענה ג"כ אין לוקין דהו"ל לאו שאב"מ זה ילפי' מפסוק זה והצדיקו כו' ועי' בגמרא דמכות דף ב' ע"ב ובר"מ כאן פ"כ הלכה ט' וחסרון המעתיק יש כאן וצריך לתקן. ומ"ש שענין הזמה בעדים עצמם כו' לא גילה דעתו אם הי' הזמה והכחשה כאחד כגון שאומרים עמנו הייתם וגם ההורג כו' מאי דינו ודעת הר"מ דלא הוי הזמה בכה"ג והדברים עתיקים. ומ"ש שמזימין את העדים בפניהם אבל מכחישין אף שלא בפניהם כו' היינו לענין עונש של העדים אבל לענין ביטול העדות אף הזמה שלא בפניהם נהי דהזמה לא הוי הכחשה מיהא הוי ובטל העדות והוא ש"ס מפורשת ובר"מ כאן. ומ"ש דבד"מ אמרינן כאשר עשה ג"כ ובד"נ אם הרגו אין נהרגין מחמת כאשר זמם ולא כאשר עשה לא גילה דעתו במלקות האיך הדין והר"מ כתב בפ"ג דגם במלקות אמרי' כאשר עשה והראב"ד חולק וע"ש בכ"מ דלפי הטעם שכתב הרהמ"ח ומובא ג"כ בר"מ הוא רק בח"מ אבל במלקות אמרינן כאשר עשה אם כן דעת הרב המחבר ג"כ כדעת הר"מ דמלקות שוה לד"מ. ועיין בר"מ כאן פכ"א דעתו לפי פירוש הכסף משנה דאם עדים העידו על אחד שחייב ממון אך עפ"י הדין א"צ לשלם הממון רק בתפס שכנגדו והוזמו צריכים העדים לשלם לזה שהעידו עליו מכאשר זמם אף שלא היו מחייבים אותו רק אם יתפוס התובע מכל מקום כיון דבקל יוכל לתפוס הו"ל מחייבי ממון ממש וצריכים הזוממים לשלם תיכף והלחם משנה דעתו דא"צ לשלם רק אם תפס אצל העדי' מהני תפיסתו כאשר זממו לעשות ע"ש. ועיין בקצה"ח סי' ל"ח שחקר אם ע"א במקום שנתחייב הנתבע ע"י ממון כגון אם טוען א"י דהו"ל משואיל"מ אם שייך דין הזמה דאפשר כאשר זמם בשני עדים כתיב וכבר הבאתי בח"ז דבמחכ"ת נעלם ממנו דברי הר"מ כאן פכ"א הלכה ה' דכ' דע"א בטומא' אחר קינוי וסתירה והוזם משלם כאשר זמם מבואר להדיא דע"א היכי דמחייב ממון שייך גבי' כאשר זמם וכבר הארכתי לעיל בפרשת יתרו ועוד מקומות בהרבה ענינים עי"ש. ואפשר לומר דטעם הר"מ שסובר דבמלקות אמרינן כאשר עשה ג"כ ולוקין לא מטעם כאשר זמם דבאמת הוי כאשר עשה. רק נהי דלא שייך דין הזמה בנעשה מעשה מכל מקום לוקין מפסוק והצדיקו כו' כמו בד' דברים דלא כתיב בהו כאשר זמם ולא קאי עלייהו כלל ע"ש בתוס' במשנה מכל מקום לוקין מפסוק זה ה"נ אף דל"ש דין הזמה על כל פנים לוקין זה מוהצדיקו כו' ולפי"ז אף ח"מ בנהרג נהי דל"ש כאשר כו' אך הו"ל להר"מ להביא ד"ז וגם זמם על כל פנים לוקין משום פסוק זה והצדיקו או שלשה מלקיות על דבר אחד והוזם לפי"ז אם העידו על אחד שחייב שנים מטעם דוהצדיקו לא הי' לעדים ללקות אלא פ"א כיון דאינו מכאשר זמם ומהר"מ נראה דלוקין מכאשר זמם כמה שהיו מחייבים אותו ע"ש אף בנעשה מעשה. אך נהי דאינו נראה כן מדברי הר"מ מכל מקום הדין זה נראה דהוא אמת הן בח"מ שנהרג נהי מכאשר זמם אין עונשין דגזה"כ ולא כאשר עשה אך על כל פנים ילקה מוהצדיקו כו' וכן במלקות ואפילו אם רצו לחייבו כמה מלקיות ונלקה דהו"ל כאשר עשה על כל פנים יהיו העדים חייבין ללקות פ"א מחמת והצדיקו כו' וכן אם לא רצו לחייבו רק פ"א ונלקה מכל מקום לוקין העדים מפסוק זה. וכן בר"מ לשיטות הסוברי' דגם בממון אמרינן כאשר עשה ואינן משלמין ילקו על כל פנים משום פסוק זה וכ"ז צ"ע וכעת אין אני מעיין בענינים אלו כי הוא אריכות גדול ובאתי רק לעורר. ועדים זוממים הם ד"ק ואין דנין אלא ב"ד סמוכים בא"י אפילו בח"ל כידוע כ"פ. ומ"ש הרהמ"ח בא"י צ"ע כמו שמבואר בר"מ פט"ז מה' סנהדרין דב"ד סמוכי' דנין אפילו ד"נ בח"ל כ"ז שדנין בארץ ישראל וז"פ. ואני מסופק לדעת הר"מ בהלכות סנהדרין שפוסק בד"מ א"צ סמוכים מן התורה עי' בחוה"מ סי' ג' אם העידו שלא בפני סמוכים והוזמו בודאי קבלת העדות על המזימים צריך להיות בב"ד סמוכי' כי כל דין שצריך סמוכים צריך להיות הקבלת עדות ג"כ בסמוכים ודעת הרמב"ן בפ' שופטים דבד"נ צריך כ"ג לקבלת עדות כמו שהדין בכ"ג אף לדעת הגאון שמביא הרמב"ן דבג' סגי על כל פנים בודאי סמוכים בעינן וכבר הובאו דברי הגאון והרמב"ן בח"ז כ"פ. אך אפשר כיון דאין ע"ז משלמים עד שיגמר הדין אם כן בהוזמו צריך הגמ"ד ג"כ להיות בב"ד סמוכים. אך נראה כיון דהתורה הכשירה בג' הדיוטות בד"מ גמ"ד שלהם הוי גמ"ד. אך זה נ"ל אם קבלו הבע"ד עליהם ב"ד קרובים ופסולים והעידו העדים וגמרו הדין והוזמו אפשר דזה לא הוי גמ"ד כלל דבאמת הם קו"פ אך שהם קבלו עליהם ובד"מ רשות שיתן מעות שלו במתנה ע"כ מהני קבלה אבל מכל מקום אפשר דלא נקרא ב"ד ולא שייך בהם גמ"ד כלל ופטורים הזוממין כ"נ ומכל מקום צ"ע ובאתי רק לעורר. ועדים זוממין צריכים הכרזה. כיצד כותבין ושולחין בכל עיר ועיר פלוני ופלוני העידו בכך וכך והוזמו ונהרגו או נלקו או שלמו כך וכך שנאמר והנשארים כו'. ועיין בב"ק דף ד' שעדים זוממים צריכים לשלם מעידיות אף שהם לא רצו לחייב אלא מזיבורית ע"ש בתוס' וכעת לא ראיתי בר"מ שמביא זה. (עיין בהשמטות):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |