מנחת חינוך/תקכ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png תקכ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

להבדיל שש ערי מקלט מערי הלוים וכו'. מבואר בר"מ בהלכות רוצח בפרק ח'. והנה מצוה זו מערי הלוים וכל ערי הלוים קולטים רק חילוק יש ביניהם כמו שמבואר בסמוך ובימי מלך המשיח ב"ב מצוה להפריש עוד שלשה והיכן מפרישין אותם בערי קיני וקניזי וקדמוני שנכרת לאאע"ה ועדיין לא נכבשו וע"ז נאמר בתורה ואם ירחיב וכו' כ"ה לשון הר"מ וד"ז דמפרישין בערי הקיני וכו' לא הראה לנו הכסף משנה מוצא הדין כי הדין דמפרישין עוד שלשה לע"ל מבואר בספרי אך אינו מבואר היכן מפרישין והר"מ בודאי מצא באיזה מקום דמפרישין בעיירות הללו ואנחנו לא נדע. ונראה אף דמלך המשיח יכבוש את כל העולם ויהיה לכל העולם דין א"י כמו שמבואר בר"מ פ"א מה' תרומות ובפ"ה מה' מלכים דמלך ישראל שכובש מדינות אחרים אחר שכובש א"י כולם יש להם קדושת א"י וזה מהספרי ובודאי מלך המשיח כתורה יעשה ויכבוש קודם א"י האמורה בתורה ואח"ז יכבוש בודאי כל העולם וע"ז אמרו בגמ' עתידה א"י שתתפשט בכל העולם היינו דמלך המשיח יכבוש את כל העולם ויהי' לכל העולם דין א"י לכל הקדושות שבא"י מכל מקום א"צ להפריש רק עוד שלשה ככתוב בתורה והוא גזה"כ כי מצד הסברא לא יצטרכו לערי מקלט לע"ל כי רק שלום ואמת וטוב יהיה בימי המלך המקוה ב"ב רק גזה"כ לעשות המצוה הזאת וגזה"כ שיהיה ס"ה תשעה כ"נ. אך זה נרא' תיכף שיכבוש ב"ב קיני וקו"ק צריך להפריש העיירות טרם שיכבוש עוד מדינות אחרות כנ"פ. וכבר כתבתי בס"ז דאפשר כמו שלא היה לסוריא שכבש דהע"ה דין א"י לפי שכבש קודם שכבש כל א"י כמו שמבואר בר"מ פ"א מה' תרומות זה הי' אז שלא הבטיחנו הקב"ה רק הז' עממים היה צריך לכבוש קודם הז' עממים אבל לע"ל שהבטיחנו הקב"ה גם על קיני וכו' יהיה צריך מלך המשיח לכבוש אלו העממים ג"כ קודם ואח"כ מדינות אחרות ויהיו כולם קדושים כקדושת א"י ולא יכבוש מדינות אחרות קודם שיכבוש קני וכו' ג"כ כנ"ל. ולדעת הר"מ פי"ג מהל' שמיטה ויובל הא דשבט לוי אין להם חלק בנחלת א"י היינו בארץ שנכרתה ברית לאברהם אבינו אבל בשאר ארצות שכובש מלך יש להם לשבט לוי ג"כ נחלה אם כן לע"ל בארץ שנכרתה ברית לאאע"ה צריכים ליתן ערים ללוים כמ"ש בתורה אם כן הערים שלהם קולטים והם התשעה ע"מ גזה"כ שיהיו מעריהם אבל שאר מדינות שנכבוש כיון דיש ללוים חלק ככל ישראל אפשר דאין עיירות שנוטלין בנחלתן קולט כלל אפילו אם מפרישין עיירות מיוחדות לערי מקלט דאפש' דגזה"כ דוקא עיירות שנותנים להם ישראל חלק נחלתם כמו שמבואר בתורה קולטים אבל לא בעיירות שנוחלים כמו כל ישראל וכבר כתבתי זה לעיל וצ"ע עד יבוא ויורה צדק לנו. ולשיטת הסמ"ג דסובר דלע"ל נוטלים הלוים חלק בארץ והוא מבואר בגמ' דב"ב דף קכ"ב אם כן י"ל בודאי לא יתנו ישראל ערים להם כי יטלו חלק כחלק מכל מקום נ"ל דתשעה עיירות האמורים בתורה ויהיו ע"מ כמבואר בתורה להדיא אפשר דאלו התשעה עיירות יתנו להם לחלקן דע"מ צריכות שיהיו ערי לוים כמ"ש בתורה והרהמ"ח בתחלת המצוה אך שאר עיירות העולם שאז לא יטלו רק מה שיפול לחלקם אין עריהם קולטים כמש"ל דערי הלוים דקולטים דוקא מה שישראל נותנים להם ולא מה שנוטלים ככל ישראל והכל צ"ע עד יבא ויורה צדק לנו וכבר כתבנו ג"כ לעיל מזה. וכשם שאלו ששה עיירות קולטות כך כל ערי הלוים היינו מ"ב עיירות קולטות והפרש יש בין ערי מקלט לערי הלוים דע"מ קולטות בין לדעת בין שלא לדעת והיינו שלא ידע אם קולטות וערי הלוים אינן קולטין אלא לדעת ועיין ברש"י במכות דף י' שפי' בין אם ברח וכו' נרא' דאם נכנס שלא לדעת אף דאח"כ נתוודע לו שקולטות הו"ל שלא לדעת רק בשעת כניסה צריך דעת וצ"ע בזה. ורוצח הדר בערי מקלט אינו מעלה שכר ללוים בעד ביתו ובערי הלוים צריך ליתן שכר ביתו ללוים. ומבואר בר"מ מהש"ס דעיירות הללו אין עושין עיירות גדולות ולא קטנות ועיין במ"ל מוקף חומה בכ"ע אין עושין מש"ס דערכין ועיין במ"ל אף דהר"מ כ' ערי מקלט אין עושין ל"ד השש רק כל ערי הלוים הדין כן כמבואר בערכין. ועיין במ"ל שהקשה דנרא' מש"ס דערכין דדוקא בתחלת נתינתם ללוים אין נותנין מ"ח אבל הלוים יכולים להקיף אותם ואמאי הא משמע דלכך אין מקיפים מחמת שלא יהיה רגל גוה"ד מצוי שם אם כן היאך יכולים להקיף אח"כ והניח בצ"ע. וכל עיר הקולטת תחומה קולטת ג"כ. וידוע דאמות של תורה הן שוחקת והן עוצבת לחומרא ע' בעירובין אם כן אם הוא חוץ לתחום של עוצבת ובתוך התחום של שוחקת נקלט ואסור להורגו מכל מקום גוה"ד ההורגו אינו נהרג עליו דלמא עוצבת והוא חוץ לתחום של עוצבת רק בתוך תחום של שוחקת וכבר כתבתי לעיל בח"ז. ונוהגת מצוה זו בזמן וכו':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון