מנחת חינוך/תקז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png תקז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שנצטוינו להפריש וכו'. מבואר בר"מ בה' תרומות ובטיו"ד ובש"ע שם סי' של"א ולהאריך בפרטי הדינים צריך חיבור מיוחד ואכתוב בקיצור במה נוהג והיכן נוהג. במה נוהג דעת הר"מ דכל אוכל הנשמר וגידולו מן הארץ והוי מאכל אדם חייב בתרומה וכו' מה דגן תירוש ויצהר וכו' אף כל כיו"ב חייב מן התורה חוץ ירקות א"ח מן התורה והראב"ד והתוס' בכ"מ ע' במ"ל הביא הרבה בקיאות חולקים ע"ז וסוברים דא"ח רק דגן היינו ה' מיני דגן ותירוש ויצהר וכל שאר מינים חוץ מאלו וכל פירות האילן פטור מה"ת. ותירוש ויצהר אף שלא דרכן אם דעתו לאכלן ענבים וזיתים דעת התוס' בב"מ בסוגיא דחניות דפ"ח דחייבים ג"כ מן התורה ודעת הרמב"ם דגם ענבים וזיתים פטור מן התורה רק תירוש וכו' היינו יין ושמן זה חייב מן התורה ולא ענבים וזיתים ועי' בספר טר"א בסוגיא דר"ה ודברים אלו ארוכים מאד ומה אנחנו להכריע ובש"ע סי' של"א אינו מובא רק דעת הר"מ דכל המינים חייבים בתרומה עי' שם. ודין אימתי עונתן לתרומה וקביעות שיקבעו לתרומה ולתרום ממע"מ ולא על שא"מ ולא מן החדש על הישן או להיפך ועוד דינים הרבה עיין בר"מ כאן ובה' מעשר ובש"ע באריכות ואין כאן מקומו. ומצוה זו נוהג כל ששה שנים של שמיטה חוץ שנת השמיטה ושנת היובל וילפינן מקרא וגם הוא הפקר ואין להאריך עי' בר"מ. ולקוח פטור מתרומה ג"כ כ"מ בב"י סי' של"א דל"ד מעשר הוא הדין תרומה ועי' במ"ל פרק א' מהלכות תרומות שהשיג על המהרי"ט בזה. ובענין לקוח יש ג' שיטות הר"מ ור"ת סוברים דוקא אם נמרח ביד המוכר והלוקח קנה אחר המירוח פטור אבל קנה קודם מירוח ונמרח ביד הלוקח חייב מן התורה דהו"ל תבואת זרעך ודעת הריב"ם להיפך דאם נמרח ביד המוכר כיון שנתחייב לא פקע אם מכר אחר כך ואם קנה קודם מירוח ונמרח ביד הלוקח פטור ודעת הראב"ד דבכ"ע פטור בין נתמרח ביד מוכר או ביד לוקח ע' בפ"ב מהלכות מע"ר עי' לעיל במצות מעשר מה שכתבתי בזה ותלמד לכאן. ודעת רש"י בכמה מקומות בקידושין ובביצה דהפרשת תרומה סגי במחשבה לבד דנותן עינו בצד זה ואוכל בצד אחר. אך התוס' בחולין כתבו דל"מ מחשבה לחוד רק מה שמבואר דסגי במחשבה היינו אם הפריש ולא הוציא בשפתיו רק במחשבה לבד סגי אבל במחשבה גרידא ל"מ וכ"מ ברשב"א בקידושין ועי' בס' שעה"מ כאן פ"ד שפלפל באריכות ודעתו בדעת הר"מ דסובר ג"כ כדיעה זו דכ' הפריש תרומה במחשבתו ולא הוציא בשפתיו כו' נראה דהפרשה בעינן ע"ש. ומראה מקום אני לך. ותרומה יכול להפריש ג"כ ע"י שליח באותם שהם בני שליחות. וכל אישי ישראל חייבים במצוה זו ועכו"ם פטור. וקטן מופלא סמוך לאיש מפריש ג"כ ותרומתו תרומה ודעת הר"מ דמופלא סמוך לאיש הוא מן התורה ודעת הראב"ד דאינו רק מדרבנן והדברים עתיקים אין כאן מקומו ומכל מקום דוקא בהפריש משלו אבל אינו בר שליחות אם הפריש לאחרים דחרש שוטה וקטן אינן בני שליחות בכה"ת כידוע. והתורם משלו על של חבירו דא"צ דעת בעלים עיין בר"מ אם כן א"צ שליחות ומהני בקטן ג"כ אם תורם משלו על של חבירו דא"צ שליחות ועיין במהרי"ט אלגאזי באריכות גבי פ"ח ובאתי רק לרמוז. והנה להשיטות שכתבנו לעיל דבתרומה סגי במחשבה לבד אף דקטן אין לו מחשבה ע' בחולין מכל מקום לענין נדרים והקדש דהתורה ריבתה דמופל' הוי כגדול אם כן לענין מחשבה ג"כ מהני מחשבתו ג"כ בתרומה כי שוה לגדול בזה. וצריך שיהי' מן המוקף ואם הפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה וד"ז דצריך מוקף הוא מן התורה לשיטות רוב הפוסקים ולשיטת רש"י כפי דעת התוס' אפשר דאינו רק מדרבנן ועיין במ"ל פ"ג הלכה י"ז ובמגי' שם ועיין ביבמות דף צ"ג דמבואר דלכבוד שבת וי"ט מותר להפריש שלא מן המוקף ויליף מקרא עי' בתוס' וברש"י והר"מ אינו מביא זה דבשוי"ט ועיין במ"ל שעמד בזה.

ותרומה זו אין לה שיעור מן התורה אפילו חטה אחת פוטרת כל הכרי ומדרבנן עין יפה כו' ועיין במ"ל פ"ו מה' מתנות עניים שמביא בשם ר"י הא דחיטה אחת כו' היינו דנתקן הטבל אפילו בכ"ש אבל מצוה להפריש על כל פנים כזית כדי נתינה כי ליתן לכהן צריך כדי נתינה היינו כזית ותרי ממאה אף שהוא הרבה מאוד זה הוא רק מדרבנן אבל שיעור נתינה צריך מן התורה והכרי יצא מידי טבל אפילו בכ"ש וע"ש שפלפל באריכות ועיין בס' נו"ב מן התורה סי' ר"א שפלפל ג"כ בזה לענין חלה ותרומה ועיין בדבריהם ואר"ל בדבר שהאריכו הם ומראה מקום אני לך (עיין בהשמטות). ואין חילוק בין טהור לטמא אפילו נטמא הטבל קודם הפרשה חייב להפריש וליתן לכהן והכהן מסיקו תחת תבשילו ואם הי' שמן מדליק כי ניתן לכהני' שיהנו ועיין בר"מ שכתב דתרומה טמאה אין לה שיעור ונרא' לדעת ר"י צריך על כל פנים שיעור כדי נתינה ע"ש כי היא מן התורה לדעתו. והמרבה בתרומ' אם שייר מקצת על כל פנים ת"ת ואם עשה כל הפירות תרומ' אינו כלום דכתיב ראשית בעינן שיהיו שירי' נכרין וצריך שיור קצת. ותרומה אית' בשאלה ככל הקדישות ונדרים ובודאי תכ"ד יכול לחזור אפילו להר"מ דוקא גבי הקדש סובר דא"י לחזור תכ"ד כו' והדברי' עתיקים. ומצוה זו חובת קרקע ואינו נוהג אלא בא"י ודעת הר"מ דהאידנא ואף בימי עזרא אינו נוהג מן התורה אף בא"י דלא הי' ביאת כולם והראב"ד סובר דנוהג האידנא בא"י שכבשו עולי גולה בימי עזרא מן התורה ומובאים דיעות אלו בטור ובש"ע יו"ד סי' של"א. ועכו"ם הקונה קרקע בא"י וחזר ישראל ולקחה חייב בתו"מ ולא הוי כיבוש יחיד דאין קנין לעכו"ם בא"י להפקיע מן המצות בכה"ג דחזר הישראל ולקח כ"כ הר"מ ועיין בכ"מ. ואילן שעיקרו בארץ ונופו נוטה ח"ל או להיפוך הלך אחר העיקר. היה מקצת שרשיו בארץ ומקצת שרשיו בחו"ל טבל וחולין מעורבין זה בזה. עציץ נקוב בכדי שורש קטן הוי כארץ ועציץ שאינו נקוב פטור מה"ת. והא דפוסק הרמב"ם במקצת שרשיו דטבל וחולין מעורבין הוא כרבי בגיטין ולא כרשב"ג נרא' דסובר דהלכה כרבי מחבירו אף נגד אביו והוא פלוגתא בין הראשונים ובין האחרונים אם הלכ' כרבי נגד אביו. שוב ראיתי בספר תורת חסד בכלל ג' שהאריך בזה ומביא דברי הר"מ כאן ע"ש. ובעציץ נקוב שהי' הנקב בא"י ונופו נוטה לח"ל אם באישריש בעציץ שהוא בא"י אזלינן בתר העיקר ובדלא אישריש פוסק הר"מ כרבא דאזלינן בתר היקף ודינים אלו דעציץ נקוב ואינו נקוב וחילוק בין חרס לעץ או כלי גללים ובין אילנות וזרעים כל דינים אלו דעציץ תמצא באריכות במ"ל פ"ב מהלכות ביכורים ה"ט בד"ה הגדל וכו' ע"ש ותרוה צמאונך ומ' מקום אני לך. והפקר פטור מתרומה אי הפקיר קודם מירוח אבל אחר מירוח כיון שנתחייב אפשר לא פקעו ויש בזה אריכות ועיין בס' שעה"מ ה' לולב מה שפלפל בזה באריכות וגם בזכה הבעל הבית דבזכה אחר בלאו הכי פטור להשיטות שכתבנו לעיל בלקוח דלא הוי תבואת זרעך ולהאריך בענינים אלו צריך חיבור מיוחד וכתבתי כאן בקיצור נמרץ ובזה הרב המחבר נמשך אחר הר"מ ולא נחשב מצוה זו רק למצוה אחת אבל הרמב"ן בהשגותיו על רבינו בסמ"ק שלו מונה מצוה זו לשני מצות הפרשה מצוה אחת והנתינה לכהן ג"כ מצוה מיוחדת והדברים עתיקים:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון