מנחת חינוך/תסה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא לבנות עיר הנדחת לעולם וע"ז נאמר לא תבנה עוד כו'. זה מבואר בר"מ שם פ"ד מהל' ע"ז הלכה ח' ואין בונין בתים אבל עושה גנות ופרדסים והוא כר"ע דסובר כן והלכה כר"ע ומבואר בר"מ דהבונה לוקה והרהמ"ח א"צ לכתוב דאין חידוש דלאו שיש בו מעשה לוקין ועיין בס' משנ"ח שכתב אף דלשון המשנה והר"מ לא תבנה כמו שהיתה לאו דוקא פי' אם אינה כמו שהיתה רק בנה בתים עובר בלאו זה ולוקין. ונראה דעכ"פ הרבה בתים בעינן שיהי' מכונה בשם עיר אבל אין סברא דבבית אחד או יותר יהיה עובר כ"נ. ורבותינו לא בארו לנו שיעור הבנין וצ"ע עד יבוא ויורנו. ועיין בגמרא מבואר דפסוק זה והיתה תל עולם הוא עשה ולא תבנה הוא לאו והעשה הוא לאו הבא מכלל עשה היינו הבונה עובר בלאו ובלאו הבא מכלל עשה ומכל מקום לא מנו מוני המצות גם כן בכלל המנין עשה זו כיון דהוי לאו הבא מכלל עשה ויש ע"ז לאו גם כן נחשב כאחד כידוע למי שבקי בסמ"ק לרבינו וברמב"ן שם. אך על כל פנים נראה אם עבר על הלאו ובנה העיר על כל פנים אסור לישב בה דמצוה להרסה ולשרפה כדי לקיים והיתה תל עולם כו' ועי' בספר משנ"ח דמביא בשם ספר מגילת ספר דבעבר ובנה אסור לישב בה מחמת דכל מילתא דא"ר לא תעביד כו' ועי"ש שדחה דבריו דל"ש זה רק אם יבוטל הדבר מחמת לא תעביד יהי' אסור כגון מה שמחשב בתמורה שם אבל להשתמש לא שייך זה ע"ש ודבריו נכונים. אך נראה מטעם שכתבתי דהוא עשה וצריך להרוס הבנינים ומצוה על כל איש מישראל ע"ש בסוף דבריו שהרגיש והעיר בזה והדברים ברורים לפענ"ד. וגם כיון שנעבדה עבירה הוא בכלל תועבה כל שתעבתי לך ואסור בהנאה ג"כ כדר"א בפסחים כ"מ שנא' לא תאכל כו' אך זה ענין ארוך לברר ובאתי רק להזכיר. וכתב הרהמ"ח ואיסור זה נוהג בזו"נ בזמן שדין עהנ"ד נוהג כו' וסנהדרין יושבים במקומם כו' ואיני מבין זה אם נעשית עהנ"ד בזמן שהיו דנין עוברים גם עתה בכל הזמנים בלאו זה דלא תבנה דאסור לבנות לעולם כו' אך בזמן שאין ב"ד אינה נעשית עהנ"ד כלל אבל עהנ"ד שהיתה אז דין זה דלא תבנה נוהג וחייב מלקות גם היום וז"פ וצריך להגיה בדברי הרהמ"ח. לעיל במצוה הקודמת הבאתי דברי הר"מ והרהמ"ח דאין ערי מקלט נעשין עהנ"ד ועיין בס' יסל"מ שמביא דברי הפר"ח אם דוקא באותם הששה עיירות שמבואר בתורה דהם ע"מ או כל ערי הלוים דהם ס"ה מ"ח עיר וכולם קולטים אין נוהג בהם עהנ"ד כי יש חילוק בין העיירות לענין שכר דירה עיין בר"מ בהל' רוצח ומראה מקום אני לך. עוד הבאתי לעיל לענין אם נקרא שללה לדון בשריפה ע"ש. יש נ"מ ג"כ אם יש בעיר פטרי חמורים דאסורים בהנאה קודם פדי' אם מכל מקום חל איסור עהנ"ד ול"מ פדיון אח"כ וגם אין חל עליו מצות עריפה לעורפו בקופץ כמבואר בש"ס ובר"מ סוף הל' ביכורים או אפשר אין חל עליו איסור עהנ"ד (ואין כאן מקומו) וחייב בעריפה וניתר בפדיון. ויותר סברא דה"ל שללה כיון דעומד לפדות ואין ענין למחוסר ממון דלא אמרי' הואיל ואין כאן מקומו. ומכל מקום נראה דעורפו בקופץ אף דחל עליו עהנ"ד מכל מקום סייף מצוה מן המובחר אבל אתה הורגו בכ"מ שיכול והבאנו לעיל כ"פ אם כן כאן עורפו ומקיים מצות עריפה וגם נהרג בכ"מ ומקיים שניהם אבל אם הרגו בסייף אין מקיים מצות עריפה ובאתי רק לעורר ולהזכיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |