מנחת חינוך/תמח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא לאכול שום דבר מבשר ק"ק וכו'. מבואר ג"כ בר"מ שם פי"א מהלכות מעה"ק ול"ד קדשים קלים וקה"ק הוא כש"כ וז"ל הר"מ האוכל כזית מבשר הקדשים אפילו קדשים קלים קודם זריקת דמם לוקה שנאמר לא תוכל וכו' ונדבותיך מפי השמועה למדו שזה אזהרה לאוכל תודה וכו' וה"ה שאר קדשים בין קלים בין חמורים וכו' ומבואר דששה דברים שבתודה מצטרפים לכזית שהם החלב והבשר והסולת והשמן והיין והלחם וכבר כתבנו כ"פ לענין צירוף היין וא"צ לכפול בכ"פ ועיין ברש"י במכות דף י"ז ע"א דאיכא עשה ג"כ דכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל וכו'. ועיין במנ"ל שחקר דלא כ' הר"מ כאן רק מיני דמים ולא כ' גבי מנחות דהקטרת הקומץ הוי כמו זריק' בדמים כידוע ועיין במנחות אם אכל קודם הקטרת הקומץ או קודם שקמץ אם לוקין ואיסורא כתב הר"מ כאן מאימתי יותרו שיריים לאכילה משיצית האור ברוב הקומץ אך מלקות לא שמענו אך בדברי הר"מ סוף פ"ד מהלכות מת"כ כ' דאכל מלוג שמן של מצורע קודם מתנות שבע ומתן בהונות לוקין כאוכל קודם זריקה מבואר בדבריו דל"ד מיני דמים ה"ה כ"ד שיש לו מתיר אם אכל קודם לוקין ובזבחים זריקת הדם הוא המתיר ובלוג המתנות ובמנחות הקטרת הקומץ וכן בלחה"פ הבזיכים א"צ להאריך. הכלל אם אכל קודם שקרבו מתיריו לוקין הן בזבחים והן במנחות וכן מבואר להדיא בתוס' בזבחים דף ק"י ע"א בד"ה קומץ דגם גבי מנחות הדין כן אם אכל השיריים קודם הקטרת הקומץ לוקין ע"ש ומובא ג"כ במנ"ל. וקשה לי אם נימא דס"ל להר"מ דגם במנחות לוקין קודם הקטרה דהו"ל כמו זריקה דהיא המתיר אם כן אמאי לא הביא האיבעיא דאיתא שם בזבחים דף ק"י בעי ר"י נפחא קומץ מהו שיתיר כנגדו בשיריים מישרא שרי או מקליש קליש וע"ש בתוס' דאי מיקלש קליש אין לוקין על השיריים בהקטיר הקומץ בלא הלבונה ומסקו דהאבעיא הוא אליבא דרבנן דסברי דאם הקטיר הקומץ בחוץ בלא לבונה או לבונה לחוד בלא הקומץ חייבים על הקטרת חוץ והר"מ פי"ט מהלכות פסהמ"ק פוסק כרבנן ע"ש והאבעיא אסיקנא שם בתיקו אם כן בהקטרת הקומץ לחוד או הלבונה לחוד ואח"כ אכל מן השיריים אין לוקין דלמא מקליש קליש ורש"י ג"כ במקליש קליש צ"ל דס"ל דקודם לוקין וע"כ האבעיא דאפשר מקליש קליש בהקטיר אחד מהם דאי אין לוקין בשום פנים מאי מקליש הא קודם שהקטיר כלל הוי איסורא ולאחר שהקליש ג"כ ה"ל איסור אך במישרא שרי פירש שלא כדברי התוס' ע"ש אם כן אמאי השמיט הר"מ אבעיא זו ולא כתב דהקטיר אחד מהם הוא ספק דלמא מקליש קליש ואין לוקין. ע"כ נ"ל דהר"מ ס"ל דאין לוקין בשום פנים רק איסורא איכא ולענין איסור אין חילוק דאפילו אחר הקטרת אחד מהם אסור וזה בכלל דברי הר"מ ומאימת יותרו השיריים וכו' ורש"י נמי ס"ל כן ומקליש קליש היינו דמקליש האיסור דהוי כן מקודם הקטרה. ומכל מקום צ"ע מאי שייך קליש באיסור לחוד ע"כ נראה כפירוש התוס' וצ"ע על הר"מ שהשמיט האבעיא וצ"ע על נ"כ שלא עמדו בזה על כל פנים ולפרש דעת רבינו. וע"ש בתוס' דאיבעיא לענין מעילה ג"כ דקיימא לן מועלין במנחות עד שיקטיר הקומץ ואבעיא דאפשר בהקטיר הקומץ לחוד בלא הלבונה ג"כ אין מועלין דאיקליש האיסור והרי בהלכות מעילה ג"כ אינו מביא זה ע"ש. וכתב הרהמ"ח דאף היום נוהג וכו' והיינו אפילו בש"ח כיון דאין הזריקה מתרת עוברים על לאו זה ומ"ש הרהמ"ח דהקיש לקדשים קלים איני מבין דקדשי קדשים עוברים ג"כ בלאו זה כמו שמבואר בר"מ שהבאנו ובש"ס דמכות ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |