מנחת חינוך/תכז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא נתחתן עם האומות וכו' שנא' ולא תתחתן בם וכו'. זה מבואר בר"מ פרק י"ב מהלכות אישות בזה דעת הרהמ"ח כדעת הר"מ דבגיותן שייך בהו חתנות ועוברים בלאו הזה ואין חילוק בין ז' אומות לשאר עכו"ם. ולאחר שנתגיירו אפילו ז' אומות סובר הר"מ דאינן אסורים מן התורה רק נתינים אסורים מדרבנן מגזירת דהע"ה ובזה נטה הרהמ"ח מדעת הר"מ וסובר כדעת הרמב"ן והרשב"א דז' אומות אסורים לאחר שנתגיירו בלאו דלא תתחתן אך הם כתבו דבניהם אינם אסורים מן התורה והרהמ"ח קיצר בד"ז והרבה ראשונים ס"ל דבגיותן אפילו ז' אומות אינו עובר בלאו הזה דל"ש חיתון בגיותן כלל עיין בר"מ ובכ"מ ובטוש"ע אהע"ז בסי' ד' וסי' ט"ז. והנה לדעת הר"מ בגיותן אין לוקין רק בביאה דרך אישות כמ"ש בפ"ז וכן כתב הרהמ"ח אבל בזנות אין לוקין מן התורה ודעת התוס' והטור דבכל האומות אין לוקין בגיותן משום לאו דלא תתחתן אבל בז' אומות אם בעל אפילו בזנות לוקין משום לא תקח וז' אומות אחר גירותן לוקין על החיתון לחוד בלא בעילה משום לא תתחתן ולא יקח ל"ש דאינו מסיר מאחרי השי"ת. ונראה דעל הביאה לחוד בלא קידושין אינו לוקה לדעתם דלא הוי חיתון וכן על הביאה לאחר קידושין אינו לוקה דהלאו הוא רק החיתון היינו הקידושין והרהמ"ח כת' ועובר ע"ז ונתחתן וכו' בגירותן וכו' ובא עליה לוקין מבואר דעל החיתון לחוד אין לוקין כמו כל ח"ל דאין לוקין על הקידושין וגם מבואר בדבריו דעל הביאה לחוד ג"כ אין לוקין רק הביאה ע"י חיתון ועיין בס' א"מ בסי' ט"ז באריכות מביא שיטות הראשונים דבגיותן חייב על הביאה לחוד בלא קידושין משום לא תתחתן ועל הקידושין לחוד אינו עובר כמו כל ח"ל. ולכאורה אם נאמר דעל הביאה לחוד אין לוקין רק ע"י קידושין אם כן היאך אמר רבא בגירותן אית להו חתנות וחייב על הביא' ע"י קידושין האיך תופסים הקדושין הא הו"ל קידושין שאין מסורים לביאה ורבא ס"ל דקדושין שאמ"ל לא הוי קידושין והתוס' הקשו מכל ח"ל ותירצו דלא הוי קידושין שמס"ל רק אם ע"י הקדושין הו"ל אמס"ל ובח"ל בלא הקידושין הו"ל אמס"ל ומזה הקשו האחרונים על הר"מ דס"ל בח"ל דאין לוקין בבעל לחוד אם כן כאן נמי למאן דס"ל דעל הבעילה לחוד אין לוקין הו"ל קידושין שאמס"ל ואין להאריך בזה ובאתי רק להזכיר. ונראה דאחד מז' עממים שנתגיירו ונעשו עבדים ושפחות שחייבים במצות כנשים לדעת הסוברים דבגירותן אית להו חתנות וכו' זה לא הוי גירותן דעבד ושפחה אין להם חתנות והדין שלהם ככל עבד ושפחה ולדעת הסוברים בגיותן חייב משום לא יקח מכל מקום בעבד ושפחה ל"ש זה דאינם מסירים כי הם כישראל לכ"ד כנשים. ונראה לענין זה דחיתון אף גר תושב בכלל עיין בר"מ דאין קנאים פוגעים בבת גר תושב אבל לענין דינים אלו ג"ת שוה עם עכו"ם כ"נ ויתר הדברים שכתב הרהמ"ח מבואר בר"מ. ובבא על הנכרית שהיא תהרג כן כ' הר"מ ועיין בהה"מ שכתב דלא מצא זה מבואר והניח הדבר בצריך תלמוד ועיין בר"מ שכ' דאפילו הי' הבועל קטן בן ט"ש וי"א כיון שהי' בזדון יראה דאף בקטן שייך זדון אף על פי שאינו בן דעת ואפשר הר"מ לשיטתו בהלכו' דקטנה יש לה רצון. והנה המצוה הזו לא למדתי בעיון כלל ע"כ אין רצוני לכתוב עוד ובעזה"י אשנה פ"ז.
(חסלת סדר ואתחנן ונתחיל פ' עקב בס"ד):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |