מנחת חינוך/תח
מנחת חינוך 
תח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנצטוו ישראל לתת לשבט לוי ערים לשבת בהם אחר שאין להם וכו' מאחר שאין להם חלק בארץ שנא' צו את בנ"י ונתנו ללוים וכו'. מצוה זו מבואר בר"מ פי"ג מהל' שמיטה ויובל ולשון הרהמ"ח שנותנים חלק ונחלה בארץ וכו' דהיינו תמורת חלקם בארץ צוה הקב"ה ליתן להם על כל פנים ערים לשבת ול' הר"מ שבט לוי אף על פי שאין להם חלק בארץ כבר נצטוו ישראל וכו' והוא בדרך רבותא ולא בדרך תמורה. והר"מ כ' בסוף פ"ז על הא דכהנים ולוים אינם נוטלים חלק בארץ יראה לי שאין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתה עלי' ברית לאברהם ליצחק וליעקב וכו' אבל כל שאר הארצות שכיבש מלך ממלכי ישראל הרי הכהנים והלוים באותן הארצות ככל ישראל עכ"ל וכונתו דבפרק א' מהלכות תרומות כ' כל שכובש מלך ישראל איזה ארץ לאחר שנכבשה ארץ ז' עממים הרי היא קדוש בקדושת א"י וסורי' דדהע"ה כבש אותה קודם שנכבש ארץ ז' עממים ע"כ אינו קדוש בקדושת א"י ע"ש וסובר הר"מ כאן אף על פי דקדוש בקדושת א"י יש לכהנים ולוים חלק ככל ישראל כיון דאינ' מהארץ שנכרתה עלי' ברית לאברהם יצחק ויעקב. והנה באותן הארצות דנוטלין בשוה עם כל ישראל לדעת הרהמ"ח אין נותנים להם ערים כלל כיון דיש להם חלק. אך לדעת הר"מ אפשר דמ"מ מצוה על ישראל ליתן להם ערים מחלקם כמו תו"מ דמצוה על ישראל ליתן להם אף על פי שיש להם חלק לדעת הר"מ ותו"מ הם ג"כ עבור חלקם בארץ מכל מקום סובר הר"מ דאין חלוק ע"כ נותנים להם ובאמת הראב"ד השיג על הר"מ דלא יטלו תו"מ כיון דנוטלי' חלק וכו' אבל הר"מ ס"ל דלא חילק בזה אף על פי דנוטלין נחלה מכל מקום נותנים להם תו"מ אם כן ה"נ אף על פי דנוטלים נחלה מכל מקום נותנים להם ערים מחלקם. מכל מקום מצד הסברא נראה כיון דנוטלין חלק בארץ גם הר"מ מודה דאין נותנים להם ומכל מקום צ"ע. וכ' הר"ם ערי מקלט שמוסיפין בימי המשיח הכל ללוי' ובפ"ח מהלכות רוצח כ' וז"ל בימי מלך המשית מוסיפין שלש אחרות על אלו השש שנא' וכו' והיכן מוסיפין אות' בערי הקני והקניזי והקדמוני שנכרת לא"א ברית ועדיין וכו'. ונראה דהשלשה אומות הללו הם בכלל א"י כיון דנכרת' ברית לא"א ע"ה ולא יטלו הכהנים הלוים חלק ע"כ יתנו להם ערים. ומ"ש הר"מ כאן נכרתה ברית וכו' הג' ג"כ בכלל כיון דנכרתה ברית ונתקדשה בימי המלך המשיח ושאר כל הארצות היינו חוץ לעשר' עממים דלא נכרתה עליהם ברית וכן מבואר ברש"י על התורה בפ' שופטים ע"פ ונחלה וכו' מבואר על כן לא הי' ללוי חלק וכו' לרבות קני וקניזי וקדמוני בשם הספרי מבואר להדיא דלע"ל לא יטלו הלוים חלק בכל העשרה עממים ע"ש. וכן ראיתי להדיא בספרי פ' קרח. והגמרא דידן חולק על הספרי דמבואר בב"ב דף קכ"ב דלע"ל יטלו הלוים נחלה בא"י שנאמר שער לוי וכו' וכן כתב הסמ"ג ומובא במנ"ל כאן והספרי ס"ל דקני וכו' לא יטלו וזה יהי' לע"ל. ובאמת אני תמה על הש"ס שלנו כיון דהוא לאו בתורה דשבט לוי לא יטלו האיך יתעקר המצוה בימי מלך המשיח והלא אלה המצות וכו' שאין הנביא רשאי לחדש דבר והאיך חידש יחזקאל ע"פ הנבואה ד"ז והלא כ"פ ביחזקאל שסותרים ד"ת מה שניבא על לע"ל ודרשו חכמינו זכרונם לברכה ע' במנחות ובכ"מ והאיך לא דרשו פ"ז והפוסקים הסמ"ג הביאו אותו לפסק הלכה וצ"ע. והנה לפמ"ש דמסתבר' דנתינת הערים תלוי בארץ אשר אם אין נוחלין נותנים להם ואם נוטלים חלק אין נותני' להם קצ"ע על הסמ"ג למה בהל"ת שלא יטלו הלוים וכו' מביא דלע"ל יטלו וכו' ובעשה ליתן להם וכו' אינו מביא דלע"ל לא יתנו להם כיון דיהיה להם חלק בארץ. והנה הר"מ והרהמ"ח סוברים מפורש דלע"ל יתנו להם ערים כמבואר בדבריהם. ונראה ג"כ דסוברים דלע"ל לא יטלו הלוים גם כן נחלה מי' עממים דאי היו סוברים כהש"ס דידן הי' הר"מ מביא זה הדין על לע"ל כמו שמביא פ"ד מה' מלכים דמלך המשיח לע"ל יטול חלק מי"ג מארצות שיכבוש והוא ג"כ בב"ב שם ואינו מביא זה דהלוים יטלו חלק ג"כ נראה דלא ס"ל ד"ז וצ"ע האיך פסק כספרי נגד הש"ס שלנו עי' בפ"ה מהלכות מלוה ולוה. ע' בהגהות זרע אברהם על הספרי בפ' קרח. ואינו מבואר אם גזה"כ הוא ליתן להם מערי שבעה העממים שמנה וארבעים עיר ואם אחר כך נתרבו הלוים ואינו מספיק להם מכל מקום אין נותנים להם יותר או אפשר דאז בשעת חילוק הארץ הי' מספיק להם דהי' גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה דמספיק להם ולדורות הבאים צריכים ליתן יותר אם יצטרכו או גזירת הכתוב דלא יותר ממ"ח עיר יש להם בארץ זיי"ן עממים וגם לפי דברי הר"מ דלע"ל יהיה להם עוד שלשה ערים בארצות קני וקניזי וקדמוני אי בדוקא הוא ולא יותר אם כן בארץ ז' עממים יש להם קרוב לז' עיירות ובהג' אומות לע"ל יהי' להם עיר א' בכל אומה וגם בב"ש שלא הי' רק שני שבטים ולא כבשו כל א"י כמבואר הרבה כרכים וכו' כמה עיירות היו נותנים להם אי נותנין לכל שבט ד' עיירות או לפי ערך הארץ שכבשו הכל אינו מבואר וספק עד יבוא ויורה צדק לנו בב"א. והראב"ד בהשגות חולק על הר"מ ודעתו דכל ארצות שכיבש מלך ישראל אין לשבט לוי חלק ונחלה וכו' ע"ש ולדעתי בודאי נותנים להם עיירות לשבת ואין מבואר כמה. ודע דאף הראב"ד החולק הוא דוקא באותן שכיבש מלך ישראל לאחר כבישת ז' אומות דיש להם קדושת א"י כמבואר בר"מ פ"א מהלכות תרומות אבל באותם הארצות שכובש ואין בהם קדושת א"י כגון שנכבשה קודם כבישת ז"א או שלא מדעת רוב ישראל פשוט דשבט לוי הוא שוה דאין בהם קדושת א"י כלל ולא נא' בארצם לא וכו' וז"פ. ומבואר בערכין דף ל"ג ע"ב עיירות הללו שנותנים ללוים אין עושים אותם לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים וכו' היינו עיירות מוקפים חומה והר"מ לא הביא זה כאן וסמך עצמו על שכ' זה פ"ח מהלכו' רוצח גבי ערי מקלט וכל ערי הלוים הן ערי מקלט וע"ש בלשון הר"מ ומה שדקדק המנ"ל בלשונו ובלשון הר"מ ונראה שם מהש"ס אף על פי שאין נותנים עיר מו"ח מכל מקום באם רוצים מקיפים חומה וע"ש במנ"ל מה שהקשה ע"ז דנראה דעיר מקלט אין מקיפים בשום פעם כפרש"י שלא יהי' גואל הדם מצוי שם עיין במכות דף י' וע' מ"ש במצו' שמ"א. ואני מסופק הא דכל ערי הלוים הם קולטים נפקא לן מקרא ועליהם תתנו שנים וארבעים עיר אם דוקא אותם העיירות הם קולטים אבל אם כבשו עוד ארצות לדעת הראב"ד כמ"ש לעיל דנותנים להם ערים אם קולטים ג"כ או אפשר גזה"כ דוקא אלו המ"ח וגם לדעת הכסף משנה דהלוים נוטלים חלק בשאר ארצות אם עריהם שנוטלים קולטים דאפשר בעיירות שנותנים להם עפ"י התורה קולטים ולא שנוטלים בתורת נחלה וכ"ז צ"ע עד יבוא ויורה צדק לנו בב"א. והערים הללו נותנים ללוים ואת מגרשיהם היינו שלשה אלפים אמה מקיר העיר וחוצה לכל רוח אלף אמה למגרש היינו מקום פנוי ושני אלפים אמות לשדות ולכרמים ונותנים להם לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום הנ"ל שנא' ולכל חייתם וכו' לחיים נתנו העיירות והתחום הנ"ל ולא וכו' וכן מבואר בדברי הרהמ"ח במצוה שמ"ב אבל דעת רש"י בסוטה דנותנים להם שני אלפים אמה לכל רוח אלף אמה למגרש ואלף אמה לשדות ולכרמים. ועיין בכסף משנה הטעם לדברי הר"מ אף דברייתא דעירובין מסייע לדברי רש"י ע"ש. ומבואר בעירובין דף ג' ע"ב דאמות של תורה יש מהם שוחקות ויש מהם עוצבות לחומרא ומובא בח"ז במצות סוכה ובכ"מ. יש לספק כאן אם נותנים להם שוחקות דספק מצוה לחומרא או אפשר כיון דישראל מוחזקים וצריכים ליתן ללוים הו"ל ספק ממון לקולא ונותנים להם רק עוצבות וכמה שוחק יתירה על עצב מבואר בכ"מ והבאנו לעיל ע"ש. ומבואר בעירובין דף נ"ח ע"ב דאין מקדרין לא בעגלה ערופה ולא בערי מקלט מפני שמדידתן מן התורה והיינו דמודדין המדרון כקרקע חלקה ע"ש ורש"י פי' גבי ערי מקלט (דתרומה) [דתחומה] קולט והר"מ פ"ט מהלכות רוצח כ' ד"ז דאין מקדרין גבי עגלה ערופה ובפ"ח גבי ערי מקלט לא כתב זה ופשוט דגם כאן הדין כן כיון דמדידה מן התורה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |