מנחת חינוך/תה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png תה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שנצטווינו לשמוע קול שופר ביום ר"ה וכו' שנאמר יום תרועה וכו'. מצוה זו מבואר באריכות בר"מ הלכות שופר ובטור וש"ע או"ח בהלכות שופר ודבר הנוהג בזמננו ומבואר באריכות בראשונים ובאחרוני' למה אאריך בזה מכל מקום אזכור קצת. מ"ש הרב המחבר מצוה לשמוע כן הוא ל' הר"מ כאן ועיין בטור וע' מ"ש האחרונים דשניהם הן שמיעה והן התקיעה הוא המצו' וא' בלא חבירו ל"מ דהשומע מאינו חייב כגון מנשים ודומה א"י אלמא דהמצו' לאו בשומע לחוד רק צ"ל תוקע ואז הוא יוצא דוקא מחבירו המחויב וכן תקיעה בלא שמיעה ל"מ כמבואר התוקע לתוך הבור וכו' וגם לא אם אינם ביחד כגון שומע מאינו מחויב ואח"ז תוקע לתוך הבור א"י דצריכים השמיעה והתקיעה להיות ביחד אך על השמיעה ל"ש שליח וצריך לשמוע בעצמו וחלק התקיעה יוצא ע"י אחר ודוקא ממחויב בדבר ככל המצות. ע' בקונטרס יום תרועה במשנה דחרש שוטה וקטן שפלפל בזה והדברים ברורים. ומ"ש דכל השופרות כשירים וכו' הוא שלא כדעת הר"מ דצריך דוקא קרן הכבש הכפוף וכל השופרות מקרן הכבשים פסולים חוץ הכפוף וכל הראשונים חולקים עליו וכן דעת הרהמ"ח ע' באריכות בר"נ וברא"ש ובב"י ובתוס' ולענין כפוף ופשוט נראה קצת מדברי הרהמ"ח בשרשי המצוה דהוא לעכב וכבר כתבו כל הראשונים דכפוף אינו רק מצוה לכתחילה עי' בדבריהם. ומ"ש הרהמ"ח כי קרני כל החיות אין חלולין וכו' לדעת רש"י ותוס' שיעל המבואר במשנה היא חי' אשטיינבאק ע' בדבריהם ואין סברא שיסברו דיוצאים באין לו אלא זכרות דזה אינו שופר כלל כדברי הרמב"ן חזינן דיש חי' דיש בקרן זכרות ונקבות. ולשון הרמב"ן מובא בטור תקפ"ו וקרני רוב החיות אין להם זו"נ וכו' וא"א להגי' כאן רוב במקום כל לפי שחשב הכשרים בפרטות וכתב דרק אלו כשרים והשאר אין להם וכו' ואפשר דהרהמ"ח פי' שיעל כפי' הערוך דהיא כשבה נקיבה אך זה צ"ע אם היא כך במציאות אם כן למה רש"י ותוס' מכשירין ע"כ העיקר כדברי הרמב"ן דרוב וכו' ודברי הרהמ"ח צ"ע. וכן כתבו התוס' בדף כ"ו ע"א בדבור המתחיל חוץ וכו' דאין יוצאין בשל ראם דאין לו רק זכרות ע"ש. ומ"ש הרהמ"ח שבכל ענין בין בקולות גסות או דקות וכו' ור' אבוהו קבץ כל המנהגים שלא יראה התורה כשני תורות אלו דברי ר"ה גאון מובא בראשונים אבל דעת הר"מ אינו כן שכ' לפי אורך הגלות נסתפק לנו האיך היא התרועה אם היא היללה או האנחה וכו' וא"י בכולם רק נסתפק לנו ור"א התקין לצאת מידי ספק והדברים עתיקין. ושיעור התקיעות והתרועות שמבואר במשנה שיעור תקיעה וכו' שיעור תרועה וכו' ע' בספרי שהוא מן התורה או בכלל שיעורין שהם הל"מ. והכל חייבים במצוה זו חוץ מנשים דה"ל מ"ע שהזמן גרמא ופטורין וכן עבדים פטורים מט"ז וטומטום חייב מספק ואינו מוציא אפילו מינו דלמא הוא נקיבה וחבירו זכר. ועיין באחרונים שהקשו הא ה"ל ס"ס דלמא הוא זכר ואת"ל נקיבה דלמא חבירו ג"כ נקיבה ועיין באחרונים שתרצו דהוי ס"ס בתרי גופי או לפעמים יתהפך הספק לאידך גיס' וכו' וה"ל קילי דסתרן אהדדי ע"פ תוס' בנדה דף כ"ח המפלת וכו' ועיין בספר טורי אבן באריכות. אנדרוגינוס לדעת הר"מ דסובר בכ"מ דהוי ספק אינו חייב רק מספק ומוציא את מינו דכולם שוים אבל לא את שאינו מינו ולדעת הסוברים דאנדרוגינוס הוא זכר ודאי בודאי חייב ומוציא אפילו זכר ודאי. ודעת הראב"ד דהוי חצי זכר וה"נ אינו מוציא אפילו מינו כמו ח"ע וכו' ואפילו לעצמו אינו מוציא דלא אתי צד נקבות דידי' ומוציא צד זכרות כמו בח"ע וכו' והרב המגיד כ' כיון דהוא ברי' בפ"ע מוציא את מינו ול"ד לח"ע וכו' ע' בדבריהם. וח"ע וחב"ח אינו מוציא לא מינו ואפילו עצמו אינו מוציא דלא אתי צד עבדות ומוציא צד חירות דידי' וצריך לשמוע מאחר לצאת י"ח ואפילו למשנה אחרונה דכופין מכל מקום אינו יוצא עי' בס' ט"א ובלחם משנה בה' חגיגה. וחרש שוטה וקטן פטורים כמו שפטורים מכל המצות שבתורה אך כאן אפילו המדבר ואינו שומע דחייב בכל המצות שבתורה מכל מקום פטור ואינו מוציא אחרים כיון דאינו שומע ושופר בשמיעה נמי תלי' מילתא כמ"ש לעיל ובכל הדינים אין להאריך כי צריך חיבור מיוחד:

(חסלת סדר פנחס ונתחיל סדר מטות בס"ד)


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון