מנחת חינוך/שצ
מנחת חינוך 
שצ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא יעבוד הזר במקדש כלומר כל מי שאינו מזרע אהרן שנא' וזר לא יקרב וכו'. דיני מצוה זו בר"מ פ"ט מהלכות ביאת מקדש ולשון הר"מ איזה זר כל שאינו מבני אהרן הזכרים שנא' וערכו בני אהרן והקטירו בני אהרן ולא בנות אהרן מבואר להדיא דכל שאינו מבני אהרן הזכרים הוי בכלל זר ומוזהרים בלאו הזה וגם כן חייבים בעונש הן מב"ש או מלקות כי הם זרים גמורים והרהמ"ח אינו מביא הזכרים אפשר דאינם בכלל לאו הזה כיון דהם זרע אהרן לא הוי זרים ובודאי מודה הרהמ"ח דנשים אסורים בעבודת המקדש ומחללי עבודה כמו שמבואר במסכת קידושין דף ל"ו במשנה ובגמרא דילפינן שם דעבודות פסולים בנשים ומחללי עבודה ע"ש בתוספות. אך יש לומר דסברת הרהמ"ח דאינם בכלל זרים אך התורה מיעטם מן בני אהרן ולא בנות אהרן כמו שמבואר שם אם כן אם עבדו נהי שהם מחללים עבודה מכל מקום לא עברו אלא על לאו הבא מכלל עשה בני וכו' ואינן בכלל עונש כלל כי אינם עוברים על הלאו ואל תטעה דהר"מ כתב בסוף דנוהג בזכרים ונקבות היינו בנשי ישראל אבל נשי הכהנים אפשר דאינן בכלל. שוב נזכרתי שעל מדוכה זו עמד עלי' המנ"ל בס' פר"ד וראיתי בס' הנ"ל בדרך מצותיך שמביא שם דברי הר"מ ומסופק דאפשר אינן חייבים בנות אהרן והוא רק לאו הבא מכ"ע. ולענ"ד בדברי הר"מ נראה להדי' דהם בכלל זרים שכ' איזה זר כל שאינו מזרע אהרן הזכרים וכו' אם כן הם בכלל זרים רק בדברי הרהמ"ח יש לספק האיך דעתו בזה. ומבואר כ"פ בר"מ בהלכות אסורי ביאה ובהלכות תרומו' דחלל של תורה הרי הוא זר גמור ונושא גרושה וכו' נראה דהוא בכלל אזהרה זו כיון דהוי כזר אף על פי שאינו מחלל עבודה כמבואר בר"מ כאן פ"ו ויתבאר בס"ד ש"ה דגזה"כ הוא אבל לענין איסור ואזהרה הוי בכלל זר. ולפמ"ש לדעת הרהמ"ח דבנות אהרן אינן בכלל זרים אבל אם נולדו מפ"כ בוודאי הם זרים מכש"כ מזכרים אך אם נבעלה לפ"כ דנעשית ג"כ חללה מכל מקום אפשר דלא הוי זרה עיין בפ"ד שם אם כן הו"ל ככל בנות אהרן דאינן חייבים רק עוברים על לאו הבא מכ"ע כנ"ב. וכהנת אשת הזר אם היא בכלל זרה או לאו רק בכלל בנות אהרן ע' בפר"ד שם דמביא לענין תרומה היא בכלל זרה אפשר כאן נמי וצ"ע ובאתי רק לעורר.
והנה הרבה עבודות שאינן עבודה תמה כגון המקבל והמוליך עי' בר"מ שחשב' עובר הזר בלאו ואינו ח"מ ומכל מקום עבודתו פסול' ואין הזר ח"מ רק על ארבע עבודות (חוץ מלוי ח"מ על כל עבודות כמו שכתבתי במצוה הקודמת) היינו זריקה בין בקודש קדשים או בהיכל או על המזבח החיצון וכן הזיות שמן שבמצורע והזיות שמן איתרבו בגמרא דיומא פ"ב וזה לא מצינו הזאות שבפרה אדומ' דיהי' הזר חייב אף על פי דפרה פסול' שלא בכהן מכל מקום אין חייב על עבודת הפרה דלאו בפנים הוא וכן הל' בר"מ זר שעבד במקדש וכו' דוקא במקדש אבל בחוץ אינו בכלל לאו זה רק אפשר דעוברים בלאו הבא מכ"ע דכהן כתיב וכו' ואפילו הזי' אחת חייב הזר. והקטרה המקטיר על המזבח החיצון אברים או קומץ וכו' ואפילו פסולים כל שהם אם עלו לא ירדו הוי הקטרה והוא בש"ס ומובא ג"כ במנ"ל. ודוקא אם הקטיר כזית כן מבואר בר"מ והיינו דמבואר כ"פ דאין הקטרה פחות מכזית עיין פ"ה מהלכות א"מ וכיון דלא הוי עבודה בכהן אין הזר חייב עלי' וכן מבוא' כאן בש"ס עבודות שהזר חייב וכו' והמנסך ג' לוגין יין או ג' לוגין מים נראה דווקא בשיעור הזה דהוא שיעור ניסוך לענין עבודה שהכהן עובד חייב הזר אבל בפחות משיעור זה שאינו נחשב עבוד' בכהן אינו חייב הזר ה"נ לענין פחות מכזית וכן אם הקטיר כזית קטורת על מזבח הפנימי חייב אבל אם הקטיר קטורת בקדשי הקדשי' ביוה"כ אינו חייב עד שיקטיר מלא חפניו דמלוא חפניו מעכב בפנים ע' בזבחים דף ק"ט ומדמחייב כזית בפנים על מזבח הפנימי מבואר בדבריו דשיעור הקטר' הוא כזית ופרס אינו מעכב. ועיין במנ"ל פ"ג מהלכות חו"מ שפלפל בזה אם פרס מן התורה לכתחל' או מדרבנן ובדברי הר"מ לא נתבאר שם כלל וכאן מבואר דבכזית יצא ואי פרס הל"מ או דרבנן ע"ש במנ"ל הל' ב'. והנה מדברי הר"מ מבואר דוקא אם הזר עובד עבודת הכהן חייב ואם לאו פטור כמ"ש לעיל בסמוך וכן כ' המקטיר ביוה"כ בקה"ק וכו' מבואר דוקא ביוה"כ אבל אם ביום אחר שאין זמן הקטרה בקה"ק אינו חייב משום זרות כיון דאין עבודה שייך לכהן כלל דאינו זמן של אותו העבודה אינו חייב משום זרות ולפי זה במנסך יין ג' לוגין בוודאי תמיד חייב כי בכ"ז מתנדב אדם ג' לוגין יין ומנסך כמבואר בר"מ פט"ז מהלכות מעה"ק אם כן נכנס זר בעבודת כהן אבל במנסך ג' לוגין מים בודאי אינו חייב רק בחג דאז זמן ניסוך המים אבל בשאר ימות השנה דלאו זמן עבודה הוא בכהן בוודאי אין הזר חייב משום זרות כמ"ש. (והנה ד"ז דזר מקטיר קטורת ביוה"כ חייב ג"כ משום ביאה ריקנית ומשום הבערה רק חייב ג' מלקות. וגם נ"מ בשגג בזה והזיד בזה כמבואר בש"ס ופשוט) ועיין ברש"י ביומא דף כ"ד ע"א בד"ה עבודה תמה פי' ניסוך היין בכל השנה וניסוך המים בחג כמ"ש וז"ב ופשוט. אח"ז ראיתי שנשמט ממני דכן מפורש בר"מ כאן במקומו דכ' ניסוך היין תמיד וניסוך המים בחג. ותרומת הדשן אף על פי שהיא עבודה תמה מכל מקום אינו חייב הזר מיתה כיון דהוא עבודת סילוק ונא' עבודת מתנה וכו' והוא פלוגתא בש"ס רב ולוי ופוסק הר"מ כרב. ועיין במנ"ל שהקשה מהירושלמי דסובר ר"י דח"מ והו"ל לפסוק כר"י והרהמ"ח סובר כדעת הר"מ ואינו מחייב רק בד' עבודו' כנ"ל. וצ"ע בדברי הר"מ כאן דכ' בהלכה ב' וז"ל ואין הזר חייב מיתה אלא על ד"ע בלבד זריקה והקטרה וניסוך היין וניסוך המים ובהל' ה' כתב והמסדר שני גזרי עצים על המערכה הרי הוא כמקטיר אברים וח"מ שהעצים קרבן הוא עכ"ל ודברים הללו אינם מובנים לי נהי דעצים קרבן הוא למה הוי כמקטיר אם אינם דולקים עדיין ובאמת מבואר בש"ס דעל הסידור עצמו חייב ומבואר שם דרב אמר דד"ע ח"מ ולוי סובר על תרומת הדשן ג"כ ומקשה הש"ס אמאי לא חשב סידור שני גיזרי עצים ומתרץ דרב דפוטר דלאו עבודה תמה היא דאיכא אחריו סידור אברים ור"י מחייב חזינן דלאו בכלל מקטיר הוא דלרב מקטיר חייב אלא הוא עבודת סידור ככל עבודה רק סובר דלאו עבודה תמה היא ואפילו עבודת קרבן פטור באינו עבודה תמה ור"י סובר דעבודה תמה היא דסידור אברים הוא התחלת עבודה אחרת והר"ם פ' כר"י אבל לא מחמת הקטרה. וגם הל' צ"ע כיון דפתח דאינו חייב רק על ד"ע וזה אינו בכלל ד"ע ע"כ הוכרח הר"ם לו' דהוי מד"ע דהוי הקטרה ובאמת מש"ס מוכח דאינו מכלל ד"ע ורב פוטר רק ר"י סובר דחייב ורב ס"ל דל"מ לה חוץ מד"ע עבודה תמה ור"י סובר דע"ז ג"כ חייב דהוי עבודה תמה והלכה כר"י נגד רב ע"כ דברי הר"מ צ"ע. אך לדינא אין נ"מ כיון דעכ"פ פוסק הר"מ ד"ז כר"י. אך דברי הרהמ"ח צ"ע דכ' דעל ד"ע חייב ובאמת על סידור שני גיזרין נמי חייב אף על פי דלאו מד"ע הם ע' בגמ' ותבין וצ"ע. ובעיקר ד"ז דהר"מ פוסק כר"י נגד רב ולוי דחולקין ע"ז כיון דלא מנו זה ע' ביומא דף כ"ח צ"ע ע' בס' תורת חסד בכלל כ"א דמפלפל דרב ושמואל נגד ר"י פוסקים קצת פוסקים כרב ושמואל אם כן מכש"כ רב ולוי דפליגי על ר"י ואי דר"א בדף כ"ח מסייע לר"י ממשנה הא נדחה מבריית' ע"ש אך לפלפל בכלל זה צריך עיון ואריכות ואין אני עומד בעיון זה ובאתי רק לעורר. ודבר זה אמת הוא דאם זר הקטיר עצי' על המזבח חייב ככל מקטיר דהם קרבן עי' מנחות ובר"מ פ"ה ופ"ו מהלכ' איסורי מזבח אבל סידור השני גיזרים חייב על הסידור עצמו אפילו לא דלקו עדיין עיין בגמרא. ואם נאמר דנשים הם בכלל זר טומטום מזרע אהרן דהוי ספק אשה אינו לוקה משום לאו זה רק עבודתו מחוללת מטעם בע"מ ולוקה משום בע"מ כמבואר בר"מ פ"ז כאן וכן אנדרוגינוס הוי בע"מ כמבואר בר"מ פ"ז אבל אין לוקה משום זרות דהוי רק ספק ופשוט. וזר שלא רחץ ידים ורגלים ומחוסר בגדים וכו' אינו חייב רק משום זרות. וזר שסידר המערכה פורקה דפסולה ועי' בכ"מ מ"ש בזה. ומ"ש הרהמ"ח דאפילו האידנא ששמם בעוה"ר וכו' היינו דסובר כדעת הר"מ פ"ו מהלכות בית הבחירה דקדושת המקדש לא בטלה האידנא ומקריבין היום גם כן וכו' ע"ש אבל לדעת הראב"ד דבטלה קדושת המקדש ואין מקריבין האידנ' אינו חייב משום זרות דכהן אסור ג"כ להקריב והדברים ארוכים בענין זה אין כאן מקומו להם. ומקטיר דחייב נראה דאינו חייב עד שימשול בו האור ואם לקח מעל המזבח קודם אינו הקטרה אם לא משלה בו האור עיין בר"מ פ"ג מהלכות פסהמ"ק וקירוב עבוד' ג"כ עבודה כגון שהפך בשר על המזבח דאי לא הפך הי' מתעכל בשני שעות ועכשיו מתעכל בשעה אחת ה"ל קירוב עבודה וחייב עליה כן מבואר בש"ס ובר"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |