מנחת חינוך/שפח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנצטוו הכהנים והלוים לשמור המקדש וכו' כל הלילה וכו' שנאמר ושמרו את משמרת וכו'. דיני מצוה זו מבואר בר"ם פ"ח מה' בית הבחירה. והנה נלמד במס' תמיד מקראי דכהנים שומרים בג' מקומות והלוים בכ"א מקומות ומבואר בר"מ ובהרהמ"ח דשמירה זו מצותה רק בלילה והמפרש במס' תמיד כתב דמצוה זו נוהגת ביום ובלילה והמנ"ל מביאו וכתב דדברי המפרש תמוהים וגם ראיתי בס' באר שבע שתמה על המפרש וכתב דד"ז לא היה ולא נברא דמצוה זו אינו אלא בלילה וכ"כ הר"מ וסמ"ג וכו'. ולדידי צ"ע אדרבא מנלן דאינו אלא בלילה כיון שאינו מפני פחד אלא מפני הכבוד ואינו דומה פלטרין וכו' כמבואר בר"ם ופוק חזי דפלטרין מלכים יש שומרים ביום ג"כ ואי משום דבמשנה מבואר דדפק וכו' אין ראי' וגם ממשנה דאיש הר הבית היה מחזיר וכו' אורחא דמילתא נקיט דביום אין דרך לישן רק בלילה וכעת א"י טעם לדברי הראשונים דסוברים דהוא רק בלילה ואפשר מצאו באיזה ברייתא וצ"ע. ופשוט כמו דלוים אינם נפסלים במומין כמו שמבואר בכ"מ וגם בשנים לא נפסלו בבית עולמים כמבואר בחולין ה"נ לענין שמירת המקדש בודאי אף כהנים בע"מ כשרים דלא מצינו דיהי' זה עבודה דבע"מ יפסלו בודאי הם כשרים וחללים אינם כהנים כלל ופסולים וזה פשוט. וכבר ציירתי בח"ז כ"פ דמשכחת חציו כהן וחציו ישראל נראה דהם כשרים לשמירה כיון דחצי כהן וחצי הישראל אינו מזיק דאין איסור בדבר בעומד שם ישראל ג"כ כנ"פ. ואנדרוגינוס למאן דס"ל דהוא חציו זכר ע' בראב"ד בהל' שופר ג"כ כשר לעבודה זו כיון דאין בצד השני על כל פנים איסור אם כן מ"ל חציו או כולו כיון דהוא חצי זכר על כל פנים כשר כ"נ. וגם פשוט דכל הפסולים לעבודה כגון ערל וכדומה כשרים כמו דכשר בע"מ כמבואר דאינו עבודה כלל רק גזה"כ שיהי' בני אהרן ובני לוי וז"פ. ולכאור' נראה דאף חרש שוטה וקטן כשרים לזה אף דהוא מ"ע והנהו לאו בני מצו' נינהו מכל מקום עיקר המצוה הוא על הב"ד של כהנים או על הב"ד של ישראל דהמקדש ילכו סביביו שומרים מהכהנים והלוים אם כן כיון דשמרינן אותו מקיימים המצוה דמצוה זו היא מצוה על ישראל ובכ"ע קיימו כל ישראל המצוה הזאת וכן מבואר במשנה דתמיד בית אבטינוס ובית הניצוץ הרובי' היו שומרים שם ופירש המפרש רובים היינו שלא הגיעו לבן יג"ש דאין עובדין עבודה וכו' מבואר דמצות שמירה נתקיים בקטנים ג"כ והמנ"ל כאן בהלכ' ה' מביא דברי המפרש וכתב שהם דברים תמוהים דאיך יתכן דמצוה זו שהיא שמירת המקדש שהיא מ"ע יניחו אותה לעשות לקטנים שאינם בני מצוה וכו' ע"כ פירש דמיירי בפחותים מבן כ' ע"ש. ואיני מבין התמיה הזאת דבכה"ג מצינו בפ"י מהל' מעה"ק דמבואר שם בתחלת הפרק דאכילת קדשי קדשים הוא מ"ע ונחשבים בכלל התרי"ג בפתיחה למעה"ק ובהלכה י"ז מבואר דקטן מותר להאכילו קדשי קדשים חזינן אף דהיא מ"ע מניחין לעשות לקטנים אף שהם אינם בני מצוה ואע"פ שאינם חייבים מכל מקום המצוה נתקיים ה"נ המצוה נתקיים אף בקטנים ע"כ נראה דיוצאים ג"כ ע"י חרש שוטה וקטן כדעת המפרש ועיין בר"מ פ"ג מהלכ' ביהמ"ק שכ' דעבודת הלוים היא שיהיו שומרים את המקדש ויהי' מהם שוערים לפתוח וכו' ויהיו משוררים ובהלכה ז' כת' דאינו נכנס לעבודה עד שיגדיל ויהי' איש שנא' איש וכו' נראה כיון דגם זה בכלל עבודת הלוים אם כן צריך להיות גדול. אך ע' במשנה בערכין דף י"ג ע"ב מבואר דאין לוי קטן נכנס לעזרה לעבודה וכו' ועיין ברש"י שפירש כגון לכבד את העזרה ולהגיף הדלתות וכו' אם כן אפשר דוקא בעזרה נקרא עבוד' אבל השמירה של הלוים שהיה חוץ לעזרה כמבואר כשרה בקטנים ג"כ ומכל מקום צ"ע. ודבר זה דכהנים שומרים בג' מקומות יליף מפסוק שבתורה עיין בתמיד דף כ"ו והא דהלוים שומרים בכ"א מקומות ילפי' שם בדף כ"ד מפסוקים בד"ה. ונראה דכ"ז מן התורה אף דמתורת משה לא למדנו גמירי להו ובאו הנביאים ואסמכו' אקראי כמו שמבואר בכ"ד כהאי גוונא וכן נראה מהר"מ ומהרהמ"ח שכל זה מן התורה כ"נ. והנה דעת הר"מ והרהמ"ח דבמקום שהיו הכהנים שומרים לא היו הלוים שומרים כלל ובין הכל כ"ד מקומות ודעת הסמ"ג דגם במקום הכהנים היו הלוים שומרים אם כן הלוים שמרו בכ"ד מקומות ג' עם הכהנים ובכ"א מקומות הלוים לבדם. והכהנים היו שומרים במקום גבוה והלוים למטה ועיין במנ"ל שהאריך בשיטות אלו ומביא שיטת התוס' דבין הכל הי' רק כ"א מקומות ועיין במנ"ל באריכות כל השיטות ומה שפלפל מהש"ס וינעם לך. ולד"ה אף לדעת הר"מ היו הכהנים שומרים למעלה היינו שמירתם היה במקום גבוה והלוים למטה ועיין בתמיד מבואר דנלמד מקרא דהלוים יהיו טפלים לכהנים ולא ישמרו בגובה ככהנים וע"ש דגזה"כ דכהנים ישמרו במקום גבוה ולוים למטה ובית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות מטעם זה לשמור בגובה ובית המוקד הי' כיפה בנוי' ע"ג לשכת אבנים מט"ז דצריך להיות בגובה ע' במפרש שם במשנה ובגמ'. והסמ"ג מובא במנ"ל כת' דשני מקומות בית אבטינס ובית הניצוץ היו גבוהים ובית המוקד הי' מעלת הכהנים על הלוים דכהן בפנים וכו' והוא לשיטתו ע"ש ולדברי המפרש הי' בית המוקד ג"כ בגובה ועיין במנ"ל והר"מ והרהמ"ח לא כתבו זה דכהנים למעלה ולוים למטה הוא בדוקא אך כ' דעליות היו בנויות וכו' ואפשר שהי' כך אבל אין עיכוב בדבר והרהמ"ח לא כ' כלל דכהנים למעלה וצ"ע דבש"ס מבואר זה דהוא גזה"כ ועיין במנ"ל וצ"ע. והר"מ כת' מצוה וכו' שיהיו הכהנים שומרים בפנים והלוים בחוץ וכן כ' הרב המחבר וזה אינו מוזכר בש"ס כלל ובסמ"ג מובא במנ"ל כת' דעל בית אבטינס ובית הניצוץ הי' עליות וכו' ובבית המוקד הי' כהן מבפנים ולוי מבחוץ אם כן פנים וחוץ לא הי' רק בבה"מ ולשיטת הר"מ בן לוי שהיה בחוץ בבה"מ לא היה שומר כלל כי במקום הכהני' לא הי' לוי שומר כלל ועיין במנ"ל דלשיטת רבינו הי' הלוי הזה איש הר הבית והי' מקום ישיבתו שם ע"ש ולא שומר אם כן ד"ז דפנים וחוץ אינו מוזכר כלל בש"ס והכסף משנה הרשים דדברי רבינו בספרי פ' זו. וראיתי בספרי ומבואר זה שם דילפינן מקרא. וראיתי שם בס' זרע אברהם שתמה על הר"מ שהספרי חולק עם הש"ס שלנו דבש"ס שלנו מבואר דכהנים למעלה מקרא ובספרי מבואר דכהנים בפנים וכו' והאיך שביק הש"ס שלנו מפני הספרי וע"ש שכ' דהר"מ פוסק כשני הסברות דכ' דעל ג' מקומות הכהנים שומרים והמקומות הללו הוא בגובה ע"ש. ודע דדבר זה דכהנים בפני' לאו בפני' מה דקדיש בקדושת עזר' דמקומו' שהיו שומרים לא הי' קדוש בקדושת עזרה דבית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות וגגים ועליות לא נתקדשו וכן כ' המפרש וכן בית המוקד הי' חציו בחול והכהנים ישנים שם אם כן לא הי' קדוש בקדושת עזרה אך בפנים היינו בחדרי' דבית אבטינס ובית הניצוץ ובה"מ הם נקראים בתים ויושבים שם דרך כבוד והלוים מחוץ היינו בלא חדרים רק מבחוץ ואין הפירוש חוץ לעזרה רק כמ"ש דהתורה גזרה דכהנים יהיו במעלה והלוים יהיו נטפלים מהם הכהני' יושבי' בבתים בדרך כבוד והלוים שומרים על השערים ועל הפינות בדרך טפלים לכהנים אף אם שומרים בעזרה עצמה דקדוש יותר מכל מקום אינו בדרך כבוד ומעל' רק כדרך עבדים ומשרתים והכהנים הם משרתים בדרך כבוד פוק חזי ממלכותא דארע' דהקטני' שומרי' בחוץ והגדולים שומרים בחדרי' ובעליות דרך מעלה וכבוד אבל לומר דהם בפנים בעזרה והם בחוץ לא יתכן כלל דהכהני' היו ג"כ שומרים במקום שאין קדושת העזרה כלל כמ"ש אלא הפירוש הם היו שומרים בחדרים והלוים היו שומרים בלא חדרים דנראים טפלים לכהני' כן נראה ברור. וראיתי שם בס' זרע אברהם שהקשה כיון דגזה"כ דלוים שומרים מחוץ אם כן למה מבואר דבהר הבית שומרים מתוכו כמבואר כאן וגם למה אמרינן טעם דבעזרה מחוץ כיון דא"י שם לישב תיפוק לי' דגזה"כ דיהיו שומרים מבחוץ. הוא סבר דבפנים ומבחוץ היינו לפנים בעזרה במקום קדושת העזרה וחוץ הו"ל חוץ לעזרה ובאמת דגם הכהנים היו שומרים במקום דלא נתקדש בקדושת העזרה כמ"ש רק הפירוש בפנים בחדרים דרך כבוד ובחוץ על מקומות פנויות שיהי' נרא' שהלוים הם טפלים כמו שמבואר דכהנים היו ישנים בביהמ"ק ובן לוי מחוץ היינו מחוץ לחדר כנ"ב ואמת. וע"ש בס' הנ"ל שהאריך בקושי' הללו ומ"ש הוא אמת וברור בעזה"י. ואם מותרים לישן בשעת השמירה ע' במנ"ל דצידד דאפשר אסור לישן רק הי' קצת שישנים בשעה זו וקצת היו נעורים ואפשר דמותרים לישן ונוטה יותר לצד זה דאינם ישנים הן הכהנים והן הלוים ע"ש ומראה מקום אני לך. מה שכ' הרהמ"ח בתחילת דבריו דלוים שומרים אף מבחוץ תיבת אף צ"ע דאין דעתו כדעת הסמ"ג כמבואר בסוף דבריו אך כיון דמביא זה בלשון הספרי ובספרי אינו מוזכר תיבת אף ע"כ כאן ג"כ הוא טעות סופר ופשוט. ובמה שמבואר כאן דהלוים היו שומרים על שערי העזרה חוץ לעזרה ומבואר בש"ס הטעם כיון דאינו יכול לישב ולא הוציאו שער נקנור דלא נתקדש ע' לעיל בתחילת פ' נשא מה שכתבתי בזה באריכות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |