מנחת חינוך/שסב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png שסב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

לשלח כו'. הדינים עיין ר"מ פ"ג מהב"מ ואכתוב בקיצור ג' מחנות היה בישראל בזמן המקדש (וכן היום לדעת הר"מ כמשי"ת בסמוך) כל המקדש היינו ההיכל ועזרת ישראל עד שער נקנור הוא מחנה שכינה והשער עצמו היינו כל עובי הפתח אינו מבואר כאן בר"מ מה דינו אם קדוש בקדושת העזרה ומבואר בפסחים דפ"ה ע"ב מפני מה לא נתקדשו שערי נקנור מפני שמצורעים עומדים שם להכניס בהונות ומח"כ אסור בעזרה ע"כ לא נתקדשו שערי נקנור מבואר דכל השערים נתקדשו חוץ משערי נקנור מטעם הנ"ל והמ"ל פ"ז מה' בית הבחירה הי"ג עמד בזה על הר"מ אמאי לא הביא ד"ז דיש חילוק בין שער נקנור לכל השערים בעזרה ונ"מ לענין הכנסת טמאים אם הם בכרת ועוד ענינים ע"ש ובאמת ד"ז דשער נקנור לא נתקדש נשמע מדברי הר"מ שכ' בפ"ד מה' מח"כ ה"ב המצורע עומד חוץ לעזרה באסקופת שער נקנור מבואר דלא נתקדש דהמצורע עומד שם. ומבואר במשנה פ"ק דמדות בג' מקומות כו' והלוים בכ"א מקום, חמשה על חמשה שערי ה"ה וארבע על ארבע פנותיו מתוכו חמשה על חמשה שערי העזרה ארבע על ארבע פנותיו מחוץ כו' ובמס' תמיד אמרינן מ"ש בהר הבית בפנים ובעזרה מחוץ כו' וע"ש מה דמשני. והנה ברישא דתני על חמשה שערי ה"ה ולא תני בפנים ובארבע פנותיו תני בפנים פשוט כיון דתני בפנותיו בפנים היינו בתוך ה"ה ודאי על השערים ממש אפילו אם דינם כה"ה מכל מקום בה"ה עצמו שומרים כי יש שם ישיבה אך בסיפא דתני על חמשה שערי העזרה ועל פנותיו מחוץ ולמה לא תני ג"כ ברישא על שערי העזרה מחוץ כי שער משמע האסקופה כמו כל שערי העזרה המבואר בפסחים ע"ש אם כן אפ"ל דבכוונה היא דהתנא סובר דכל השערים בעזרה לא נתקדשו ומותרים לישב ע"כ שומרים על השערים עצמן ובארבע פנותיו מבחוץ. וראיתי בהרע"ב שכתב דגם על השערים היו שומרים מבחוץ וכ"כ התוי"ט בשם הר"ש דמחוץ קאי על השערים ג"כ ע"ש ורבינו הר"מ פ"ח מהבהב"ח ה"ח כ' וז"ל והיכן היו הלוים שומרים על חמשה שערי ה"ה ועל ארבע פנותיו מתוכו ועל ארבע פינות העזרה מבחוץ ועל חמשה שערי העזרה חוץ לעזרה ראה לשונו הזהב דגבי ה"ה כ' קודם על חמשה שערי כו' ולא כ' מתוכו ועל ארבע פנותיו ה"ה מתוכו דממילא משמע דגם ברישא מתוכו כיון דבפנים שרי ובעזרה כ' ועל ארבע פינות העזרה מבחוץ שאסור לישב כו' ועל חמשה שערי עזרה מבחוץ כתב תי' מבחוץ על כ"א הן על השערים ועל הפינות שפוסק צריך לפרש דבריו על כל פנים מבואר מכל הראשונים דגם בשערים הוא מבחוץ ומהיכן למדו כן ע"כ מהאי מימרא דפסחים מפני מה לא נתקדשו שערי נקנור כו' מבואר דכל השערים נתקדשו ולמה לא יקדשו שערי נקנור אך מפני הכרח המצורעים לא נתקדשו על כל פנים כיון דמבואר דהיו שומרים מבחוץ ממילא מבואר דכל השערים נתקדשו ושער נקנור לא נתקדש זה מוכח מדברי הר"מ ה' מח"כ על כל פנים הנהו שני דברים דכל השערים נתקדשו חוץ משער נקנור דלא נתקדש מבואר בדברי הר"מ ז"ל. אך קשה כיון דהי' חילוק בין השערים דכולם נתקדשו ושער נקנור לא נתקדש אם כן למה לא חילקה המשנה והר"מ דעל שער נקנור היו שומרים בפנים וא"א לומר דבחמשה שערים הנ"ל לא היה שער נקנור מכללם כי שבעה שערים היה בעזרה. אך באמת כשתעיין שם במשנה במדות ובתמיד תראה שאותם השני שערים שהיו הכהנים שומרים היו שערים אחרים וער"מ ג"כ ובתוך החמשה הנ"ל נכלל שער נקנור והיא קושיא גדולה. וצ"ל כיון דעל ארבע פנותיו ועל ד' שערים היו שומרים מבחוץ בשביל מקום א' לא רצו לחלק ושומרים שם ג"כ מבחוץ אבל אי כל השערים לא היו נתקדשו היו רוב והיו שומרים בפנים אם כן ממשנה זו ומפסק הר"מ כאן פ"ח מבואר דכל השערים נתקדשו ושער נקנור דלא נתקדש מבואר פ"ד מהמח"כ וא"כ דינים אלו בפירוש לא שמיע לן בדברי רבינו ומכללא שמיע לן אם כן בכאן עד שער נקנור הי' מח"ש ושער נקנור הו"ל כדין ה"ה מחנה לוי' כמו שיתבאר. ומשער נקנור ועד בכלל כמ"ש ואילך היינו עזרת נשים החיל וכו' עד חומת הר הבית בכלל ה"ה והיא מחנה לויה ואם שערי ה"ה נתקדשו אינו מבואר בר"מ ועמ"ל שם פ"ז מהבהב"ח עמד בזה על הר"מ ומביא שהוא פלוגתא בירושלמי אם נתקדשו ומשמע דהלכה שם דלא נתקדשו כי מביא שם מעשה ומעשה רב ע"ש ומה"ה עד חומת ירושלים כל העיר הוא מחנה ישראל עמ"ל שם מביא בשם הש"ס דפסחים דשערי ירושלים לא נתקדשו מפני המצורעים שיהי' מגן עליהם בגשמים מפני הגשם ובחמה מפני החמה. והמ"ל הרגיש בזה על הר"מ שאינו מביא זה וכתב דהר"מ סמך אמ"ש בפ"ט מהק"פ דאגף כלחוץ כו' ובאמת הר"מ לא מיירי שם כלל משערי ירושלים רק מפתח הבית שאוכלים הפסח ע"ש ודבריו צ"ע היאך יצא לו מסוגיא זו ואין כאן מקומו אבל שערי ירושלים לא הביא שם ע"ש.

ומבואר בש"ס ור"מ פ"ו מהבהב"ח דגגים ועליות לא נתקדשו כלל הן מה שעל העזרה או על ה"ה או בירושלים אין בהם קדושה כלל וה"ל כחוץ לירושלים ומותרים הטמאים לכנוס ולכל עניני קדושה שיש במחנות הללו בהגגים ועליות אין בהם שום קדושה. אך מבואר בש"ס דפסחים דפ"ו דעליות של כל ההיכל עד עזרת ישראל נתקדשו ועליות של היכל הם כקדושת היכל ועליות של קודש הקדשים כקודש הקדשים דיליף מקרא דכתיב ויתן דוד תבנית ההיכל ועליותיו כו' וכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ע"כ כל העליות של היכל קודש ודוקא עליות אבל הגג הוא חול אף שעל ההיכל דלא כתיב בקרא ע"ש בגמרא. וכ"כ התוס' שבועות דף י"ז ע"ב ד"ה יטמא כו' והר"מ שכתב כאן דגגים ועליות לא נתקדשו אינו מביא שעליות של ההיכל נתקדשו ועמד בזה המ"ל ובש"ס מוכחינן דכל עליות שבהיכל נתקדשו מהברייתא דעליות של קה"ק היו נכנסים פ"א בשבוע ואר"נ שאני היכל וכו' והר"מ מביא זה פ"ז כאן אם כן נראה דס"ל כן. אך מכל מקום צ"ע אף שבברייתא אינו מבואר רק עליית קה"ק מכל מקום כיון דנפקא מקרא ושם כתיב היכל ג"כ אבל הר"מ דהוא פוסק הי' לו לפרש דבריו דנוכל לטעות דוקא קה"ק ולא כל ההיכל ובאמת בגמרא מבואר דכל ההיכל בכלל. ועצל"ח שם שחידש וכתב דלפי המסקנא א"צ לחילוק שמחלק בין עליות של היכל ושאר עליות רק עליות של היכל שוה לשאר עליות רק לא גרע ממחילות דלא נתקדשו ומכל מקום אם פתוחות לעזרה נתקדשו ה"נ עליות ועליה של קה"ק היה בה לולין לקה"ק כמבואר במדות ובכל עליה של היכל היה לולין להיכל ע"כ נתקדש והר"מ מביא ד"ז דמחילות ועליות יש להם ג"כ ד"ז ומכל מקום צ"ע. המחילות הפתוחות לה"ה חול ואין בהם שום קדושה לא קדושת ה"ה ולא קדושת העיר ומכ"ש המחילות הפתוחות לעיר אבל הפתוחות לעזרה הם קודש בקדושת העזרה ואפילו המחילות שהולכים מתחת ההיכל אם אינם פתוחים לעזרה רק לה"ה הם חול גמור כ"ה בש"ס ור"מ כאן. והלשכות הבנויות בקודש בעזרה ופתוחים לחול תוכם חול והגגות אם הם שוים לקרקע העזרה הם קדושים אבל אם אין שוים לקרקע העזרה הם בכלל גגות דלא נתקדשו כלל כמ"ש לעיל. ונראה כיון דאפילו אם בנויים בעזרה אזלינן בתר פתיחתם מכ"ש הבנויים בהר הבית ופתוחות לחול או הבנויות בעיר ופתוחות לחול ה"ל חול דאזלינן בתר פתחם כנ"פ. ולשכות הבנויות בחול ופתוחים לקודש אף על פי שהם קדושים לענין אכילת קדשים דרבי קרא אבל לענין טומאה אין חייבים עליהם כ"ה בזבחים ובר"מ ופשוט דכן הדין בה"ה ובעיר דאין חייבין הטמאים שאסורים שם דלא עדיף מעזרה. ופשוט כיון דהר"ם כ' זה גבי פתוחות לקודש ואח"ז גבי מחילות העזרה אם הם פתוחות לעזרה כתב סתם דהם קודש מבואר דמחילות הם קודש אפילו לענין טומאה וחייבים עליהם משום טומאה רק בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש אין חייבים משום טומאה רק מדרבנן אין נכנסין להם בטומאה כמבואר בזבחים. החלונות ועובי החומות הן של עזרה או של ה"ה או של עיר מבואר במשנה דפסחים דהוי כלפנים והם קדושים וכ"פ הר"מ כאן לענין טומאה ובפ"ג מהלכות מע"ש פסק כן לענין מע"ש ובפ"י מהמעה"ק פסק כן לענין קדשים קלים. ובאמת דבריו תמוהים וכבר השיג עליו הראב"ד דבפסחים שם מבואר דדין גגות יש להם דאינו קדוש רק בשוים לקרקע כגון שורא ובר שורא ועיין כסף משנה כ' שצריך לדחוק דגם דעת הר"מ כן וסמך אמ"ש למעלה דוקא בשוים הם לקרקע ע"ש. ומקום עובי החומות כגון שנפלו החומות או שנפרצו במק"א אי יש להם קדושה או לא זה תלוי בשני תירוצי התוס' בפסחים שם ושבועות ט"ו ע"ב בתי' א' כתבו שם התוס' דהב"ד היה בדעתם לקדש אף על פי שלא יכלו לילך שם עם התודות כיון דא"א שאני כן מסיימי התוס' בשבועות אם כן עובי החומה נתקדש ותי' השני שכתבו דדוקא בשוים דשם היו מהלכים אם כן עובי החומה כיון דלא הלכו שם לא נתקדש וצ"ע עד יבא ויורה צדק לנו בב"א.

ובמ"ש לעיל חילוק בין לשכות הפתוחות לקודש דאינו קודש לטומאה רק לאכילת ק"ק דהתורה ריבתה חצרות הרבה כמבואר בזבחים וגבי מחילות הפתוחות לעזרה כ' הר"מ סתם קודש הם קודש לכ"ד נתיישבתי דאינו כן ולע"ד כיון דחזינן דלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול לכ"ד מבואר דאזיל בתר הפתיחה ובנויות בחול ופל"ק לא אזלינן לגמרי בתר פתיחה רק לענין אכילה חזינן דתרתי בעינן לקדושת כ"ד הן בנויות בקודש והן פתוחות לקודש אם כן גבי מחילות ג"כ הדין כן דמחילות ה"ה לא נתקדשו כלל כמבואר בש"ס ומחלק הש"ס בין פתוחות לחול ובין פתוחות לעזרה והדין כך אם המחילה הולכת תחת ה"ה דאינו קדוש ופתוחות ג"כ לה"ה אינו קדוש כלל אפילו לענין הטמאים שאסורים לכנוס בה"ה דהפתיחה אינו מקדש לענין טומאה דלא עדיף מעזרה דאין הפתיחה מעלה לענין טומאה ה"נ אך במחילות פתוחות בעזרה ה"ל כלשכה הבנויה בחול ופתוחות לעזרה והיא קודש רק לענין אכילה בקדשים ולא לענין שום טומאה אפילו באותן שאין נכנסין לה"ה. מחילות של ה"ה לא נתקדשו כלל אפילו לענין בע"ק מותר לכנוס לשם והפתיחה אינה מעלה לענין טומאה כלל וכ"ז במחילות של ה"ה דר"י מחדש דלא נתקדשו אבל מחילות ההולכים תחת ההיכל ותחת העזרה בודאי נתקדשו כמבואר בזבחים כ"ד דדהע"ה עד ארעית תהומא קידש אם כן אותם המחילות שבאים מתחת היכל עיין בפסחים שם שיש מחילות הדין כך אם הם פתוחות גם כן לקודש בודאי הם קודש לכה"ד כמו כל הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לקודש אך אם פתוחות לחול הם כחול כמו לשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול. ופשוט דקדושת ה"ה עליהם כמו לשכות הפתוחות לחול דודאי יש עליהם קדושת ה"ה ולא גרע מהבנויות בחול היינו בה"ה ופתיחות לה"ה דיש עליהם דין קודש ואסורים הטמאים לכנוס לשם שאסורים לכנוס לה"ה כיון דיש בהמחילות הללו קדושה רק הפתיחה מגרע קדושתן לא גרעי ממקום שנפתחים לשם והם מתחת לקרקע הם קדושים יותר מה"ה כי דוד עד תהום קידש בקדושת עזרה ובכלל ר' מנה אך המחילות שתחת ה"ה דאין להם קדושת ה"ה כי לא נתקדשו מחילות ובע"ק מותר לכנוס שם אם כן הפתוחות היינו לה"ה מכל מקום הם חול גמור כי הפתוחות אפילו לקודש אינה מעלה לטומאה. והפתוחות לעזרה ה"ל קודש כמו בנויות בחול ופתוחות לעזרה וה"מ לענין אכילה אבל לענין טומאה אין הפתיחה מעלה כמ"ש לעיל אם כן מ"ש הר"מ המחילות הפתוחות לעזרה קודש יש חילוק אם הם המחילות מתחת לעזרה ופתוחות לעזרה הם קודש אף לענין טומאה דה"ל כמו לשכות בנויות בקודש ופתוחות לקודש ואם באים מתחת ה"ה כיון שפתוחות לקודש יש עליהם דין קודש לענין אכילה אבל לענין טומאה אין להם דין קודש כלל אפילו אותם הטמאים שאסורים בה"ה מותרים כיון דהמחילות בעצמן אינם קדוש כלל כי מחילות לא נתקדשו רק מחמת שפתוחות לעזרה ולענין טומאה אין הפתיחה מעלה כלל. ומ"ש והפתוחות לה"ה חול היינו אם באים מתחת ה"ה חול גמור ואין עליהם אפילו קדושת ה"ה כי מתחת לארץ אין עליהם קדושה כלל כי מחילות שבה"ה לא נתקדשו והפתיחה אינה מעלה לענין טומאה ע"כ הם חול גמור. והבאים מתחת העזרה ופתוחים לה"ה הם חול דאין עליהם קדושת עזרה דהם פתוחים לחול היינו לה"ה אבל קדושת ה"ה עליהם כיון דתחת הארץ הם קדושים כה"ה ויותר נפתחים לה"ה ה"ל לגמרי כה"ה וע' פסחים דף ס"ז ע"ב ד"ה מחילות הקשו הא אמרינן בזבחים דדוד קידש רצפה עד התהום ותירצו דכאן בפתוחות לקודש כו' נראה מדבריהם נהי דלא קידש מחמת הפתיחה קודש ובאמת הדברים ברורים דשם בזבחים מיירי לענין עזרה קידש דוד אבל חוץ לעזרה לא קידש כלל עד ארעית תהום ולענין הפתוחות אין פתיחה לקודש מעלה כלל לענין טומאה כמ"ש.

והנה תראה מכל מה שכתבתי דהפתוחות לקודש אין מעלה כלל לענין טומאה רק לענין אכילת קדשים דהתורה ריבתה וכ"ה בזבחים דהפתוחות לקודש ובנויות בחול דמבואר במשנה שתוכם קודש היא דוקא לאכילת קדשים ולא לטומאה אם כן מה שהקשה בש"ס כאן בפסחים למה תוכן קודש אי הגגות שוין לקרקע הא ה"ל מחילות ולא נתקדשו היינו אפילו לענין אכילה דר"י סובר דשום קדושה אין בהם והתרצן תירץ לו דאם פתוחות לקודש הם קודש היינו לענין אכילה כי הפשט במשנה לענין אכילה אפילו ממעלה לקרקע אם כן הכלל הפל"ק אין מעלה רק לענין אכילת קדשים אם כן מה שחידש הגאון בצל"ח שהבאתי לעיל כמו דמחילות לא נתקדשו מכל מקום בפתוחות לקודש הם קודש כמו כן בגגים ועליות אף דלא נתקדשו אם פתוחות לקודש הם קודש וא"צ לחלק בין עזרה להיכל. ולפמ"ש דמעלה דפתוחות אינו רק לענין אכילה אבל לענין שאר דברים אף לענין טומאה לא אם כן למה על העלייה אין נכנסין רק פ"א כו' הא לא קדוש רק לאכילה וכמו שאין קדוש לענין טומאה ה"ה לענין כניסת זר ובאכילה שייך ג"כ בקה"ק כמבואר בזבחים דס"ג דאם נכרים הקיפו את העזרה אוכלים ק"ק בהיכל. ועיין ברמב"ן שנאכל אפילו בקה"ק עיין פרשת קרח והבאנו בח"ז אם כן דוקא לענין זה היא קודש אבל לא לענין הכניסה וצריך ע"כ לחלק דמבואר דאין נכנסין בעלייה בין עליית עזרה להיכל דבהיכל נתקדשו. ובמחתה"ק יטול מה שחידש והדברים ברורים לפענ"ד אם תעיין בכל הגמרות שהבאתי. ועצל"ח שם הקשה מאי מקשה הש"ס על חלונות ועובי החומה דמבואר במשנה דהיא כלפנים על מ"ד דגגים ועליות לא נתקדשו הא הם פתוחות לקודש ע"כ הוא כלפנים כמו מחילות. ובאמת אין זה קושיא כיון דנתבאר דהוא כלפנים נראה דלכה"ד הוא כלפנים לענין טומאה ג"כ והמעלה דפתוחות אינו רק בפתוחות לעזרה לענין אכילת קה"ק כמ"ש דלשכות הבנויות בחול ופתוחות בקודש אינו רק לענין אכ"ק דרבי קרא ולכל ענינים הוי חול וז"פ. ועיין במס' מע"ש פ"ג מ"ח מבואר שם דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש פי' הרע"ב תוכן קודש לשחיטת ק"ק ולאכילת קה"ק ולהתחייב עליהם משום טומאה עכ"ל ודבריו תמוהין דפי' שלא כמסקנת הש"ס בזבחים דנ"ו וכן הלכה דפל"ק אינן קודש לא לשחיטת ק"ק ולא לענין טומאה רק לענין אכילת קה"ק וכ"פ הר"מ כאן וער"ש מביא ד' הש"ס דזבחים ע"ש וצ"ע על הרע"ב. ובמ"ש לעיל לענין פתוחות לעיר או לה"ה או שפתוחין לחול דג"כ אזלינן בתר פתיחה. שבתי וראיתי שז"א והנה הבנויות לחול כגון חוץ לה"ה ופתוח לה"ה או חוץ לעיר ופתוחות לעיר בודאי אין שום קדושה דאף הפתוחים לעזרה אין קדוש רק לענין אכילה דרבי קרא וכאן בה"ה ובעיר ל"ש זה אם כן הפתיחה לקודש במקומות אלו אין מעלה כלל וכ"ה בגמ' במחילות שתחת ה"ה ופתוחות לה"ה לא נתקדשו כלל אף לענין קדושת ה"ה לענין ב"ק עיין במדות אך בבנויות במקומות הללו ופתחיהן לחול דבעזרה כה"ג ה"ל חול אם כן נראה דמכ"ש במקומות הללו ה"ל חול גמור.

אך מבואר במס' מע"ש פ"ז מ"ז לענין אכילת מע"ש בתי הבדים שפתחיהן לחוץ כו' או פתחיהן לפנים כו' סוברים ב"ה מכנגד החומה ולפנים כלפנים ומכנגד החומה ולחוץ כלחוץ מבואר שם דבירושלים לא אזלינן בתר פתחיהן כלל ואף הפתוחות לחול מכל מקום כנגד לפנים דינו כלפנים ועתוי"ט כתב דצריך לחלק בין ירושלים למקדש כבמשנה שלאחריה דיש חילוק ואזלינן בתר פתיחתן ע"ש אם כן לפנים מבואר דרק במקדש אזלינן בתר פתיחתן ובשאר מקומות לא אם כן כאן בה"ה ובירושלים לא אזלינן בתר הפתיחה כלל רק בתר הבנין האיך נבנה אם כלפנים ובחוץ כלחוץ ע"ש ברע"ב שכתב הן למע"ש והן לאכילת ק"ק אם כן לענין טומאה ג"כ כן. והר"מ פ"ב מה' מע"ש הט"ז כתב וז"ל בתים כו' שפתחיהם לפנים מן החומה וחללן לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים פי' ומכנגד החומה ולחוץ אין אוכלים שם ואין פודין שם להחמיר חזינן דפתיחה לקודש היא רק מספק ואח"ז כתב היה חללן לפנים ופתחיהן לחוץ מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ כו' ומכנגד החומה ולפנים אין אוכלין ואין פודין להחמיר ולא אזלינן בתר הפתיחה כמו כאן בפתוחות לחול אף על פי שבנויות בקודש היא חול ודברי הר"מ הם עפ"י הירושלמי ע"ש בכ"מ ע"כ יש חילוק בין עזרה לירושלים אם כן כאן לענין טומאה אפשר ג"כ כן דבנויות בירושלים אם פתחיהן לחוץ אזלינן בפנים להחמיר מספק לענין טומאה ואם פתחיהן בפנים כנגד החוץ הוא ספק אף על פי שאינו תופס כלל לענין טומאה בפתוחות לקודש בעיר תופס כמו מע"ש וק"ק ואפשר גם כן לענין ה"ה גם כן הדין כן ולא אזלינן בתר הפתח רק בעזרה כמבואר במשנה. ולפי זה מחילות בה"ה שפתוחות לחול היינו לה"ה היה ג"כ מחויב להיות לחומרא ומספק יש לו להיות קדושת ה"ה ומהגמרא נראה דהוי חול גמור וצ"ע בכ"ז. ומבואר כאן בר"ם לענין מע"ש דהחלונות ועובי החומה כלפנים מבואר דאוכלים שם מעשר ובפ"י מהמעה"ק לענין אכילת ק"ק כתב גם כן כן ול"ק קושית הצל"ח שהבאנו דמקשה הא דמקשינן בגמרא אמ"ד דגגות ועליות לא נתקדשו מהחלונות ועובי החומה הא פתוח לקודש ע"כ היא קודש ובאמת דמיירי מחומות ירושלים ג"כ כמו שפסק הר"מ וכפירש"י במשנה ובפתיחה לירושלים וחלל מבחוץ פסק הר"מ דאין אוכלים דהוא רק ספק ואם כן היאך מבואר דהוי כלפנים נראה דאוכלים ע"כ מתרץ בבר שורא ע"ש וז"פ ועיין לעיל מצוה ט"ו ובר"מ פרק ט' מהק"פ. ומבואר בזבחים דנ"ו אריא"ש אין חייבין משום טומאה אלא על אורך קפ"ז על רוחב קל"ה תני תנא קמיה דר"נ כל העזרה היתה קפ"ז על רוחב קל"ה א"ל הכי אמר רבא כגון זה אוכלים ק"ק ושוחטין קדשים קלים וחייבין משום טומאה ואמרינן למעוטי מאי אילימא למעוטי חלונות דלתות ועובי החומה תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים ופירש"י והיאך מצי למעטינהו ואלא למעוטי לשכות כו' וקשה לי דהרי סברת המקשן היה דממעט חלונות ועובי החומה היינו כיון דאר"י א"ש והתנא קמיה דר"נ דא"ח אלא על קפ"ז על קל"ה ע"כ ממעט החומה של עזרה והחלונות שבחומה דהחומה היא חוץ לקפ"ז אמה דהעזרה עד החומה היא קפ"ז כמבואר במס' מדות ובר"מ פ"ה מהבהב"ח אם כן מאי מקשה הא תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים חזינן דנתקדשו הא בפסחים בסוגיא מקשינן על רב מהמשנה דחלונות ועובי החומה כלפנים ורב ס"ל דגגים ועליות לא נתקדשו ומסקינן בבר שורא ופירש"י חומה קטנה לפנים מחומת העזרה דשוה לקרקע העזרה ובהכי מיירי המשנה דנתקדשו דהם כלפנים ובוודאי צ"ל דלפנים היתה דחוץ לחומה לא נתקדש כלל הן בעזרה הן בעיר עתוס' סוגיא זו ד"ה החלונות ותוס' שבועות דט"ו ע"ב ד"ה אמטו אם כן מאי מקשה דבאמת הבר שורא והחלונות של הבר שורא הי' לפנים מחומת העזרה והי' בתוך משך הקפ"ז ור"י א"ש ור"נ ממעטין החומה הגדולה דסברי דלא נתקדש אלא קפ"ז אמות והחומה היא אחר קפ"ז אמה לא נתקדשה והמשנה הא אוקמיה כאן בבר שורא לפנים מן החומה בתוך משך הנ"ל וא"ל מן החלונות לבד מקשה דבפסחים אמרינן בשלמא חלונות משכחת לה דשוה לקרקע עזרה אלא עובי החומה כו' ומתרץ בבר שורא וע"כ לא אצטריך לאוקמי' בבר שורא רק מחמת הקושיא של עובי החומה אבל החלונות אפילו בחומה גבוה של העזרה נתקדשו. ז"א חדא דזה דוחק דהש"ס אמר עובי החומה בכלל המיעוט ומקשה ג"כ מעובי החומה ונאמר דהקושיא רק מהחלונות ועוד דהתם בפסחים דמקשה על רב אמרינן שפיר דמחלונות לא היה קושיא כ"כ והי' יכול לתרץ בשוה כו' רק מחומה קשיא וע"ז מתרץ בבר שורא ועכשיו דמשני בב"ש שוב לא קשה מחלונות ג"כ דהחלונות ג"כ מיירי מחלונות דב"ש וע' תוס' פסחים שם לתי' שני מבואר ג"כ דהחלונות היה ג"כ בב"ש מכל מקום לרב באמת הדין כן בחלונות של החומה עצמה אם שוה לקרקע העזרה אבל שמואל והתנא דר"נ דהי' קבלה בידם דא"ח אלא על קפ"ז אמה שפיר יכולים לתרץ המשנה דהחלונות ועובי החומה היינו בב"ש דבלאו הכי העובי מוכרח להיות בב"ש א"נ כל המשנה החלונות ועובי החומה מיירי בב"ש והב"ש הוא בתוך משך קפ"ז אמה כמ"ש. ואף אי נימא דשמואל לא ס"ל כהא דרב דגגים וא"צ לאוקמי בב"ש מכל מקום מחמת קושיא זו שהקשו על שמואל נתרץ בתירוץ זה דאיירי בב"ש וא"כ מאי מקשה הש"ס תנינא מהמשנה דאם שמואל והתנא ס"ל כרב ע"כ צריך לאוקמי בב"ש ואם לא ס"ל כרב יכולים לאוקמי בב"ש ובפרט מן התורה נימא דלא ס"ל כרב דבפסחים מקשה הש"ס על רב ומתרץ מבואר דס"ל דהלכ' כן ומה"ת נא' דפליגי עליו שמואל והתנא אם לא מצינו בפירוש. ע"כ נלע"ד דזה ידוע דהקידוש תלוי בב"ד ובאורים כמבואר בשבועות ואם רצו יכולים לקדש אפילו גגין ועליות כמו שמוסיפין על העיר והעזרה ודהע"ה קידש רצפת עזרה עד התהום כמ"ש ובה"ה מחילות לא נתקדשו ואם היו רוצים היו מקדשים ורב אמר כי גגים ועליות לא נתקדשו היינו שהב"ד לא קידשו דכך הי' הקבלה בידו שהב"ד לא הלכו על הגגים ועליות לקדש רק על עליות של היכל קדשו הב"ד כיון דהכל בכתב מיד ה' כו'. והנה מה שמקשה על רב מחומה והחלונות דמבואר כלפנים הי' יכול לתרץ דאפשר הב"ד קדשו החומה וא"א לילך שמה כמ"ש תוס' שבועות אך דמתרץ דמשכחת לה ג"כ בב"ש ובאמת הוא דוחק קצת דלא מצינו במס' מדות דהי' בר שורה בעזרה וכן לא ראיתי ד"ז בר"מ הבהב"ח בציור המקדש והגמרא שמביאה ראי' לזה דכתיב ויאבל חל וחומ' ואר"א ואיתימא ר"ח שורא ובר שורא אם כן מוכח דהי' בעזרה ב"ש וער"מ הבהב"ח פ"ה דכ' לפנים מחומת ה"ה הי' הסורג ולפנים מן הסורג הי' החיל ועליו הוא נא' בקינות ויאבל חל וחומה זו חומת העזרה הרי הר"מ מפרש פ' זה על החיל והחיל הי' הרבה קודם עזרת ישראל דלאחר החיל הי' ע"נ ואח"ז עזרת ישראל. וראיתי בכ"מ שמרשים ע"ד הר"מ שכ' ועליו נא' ויאבל חל כו' פ' כיצד צולין ואיני מבין כלל דהר"מ כ' על החיל ובפכ"צ אר"א דקאי על ב"ש לפנים מחומת העזרה ואינו ענין זל"ז וגם המרשים בעל עין משפט מרשים על מימרא זו ר"מ פ"ה ה"ג ובאמת מה ענין החיל להב"ש ורחוקים הרבה זה מזה ומצאתי בתי"ט פ"ב דמדות עמד בזה על הכסף משנה שאדרבא מד' הש"ס סתירה לדעת הר"מ ע"ש אך בוודאי מצא הר"מ באיזה מקום ע"כ נלע"ד כיון דשם בזבחים סוגית הש"ס בפשיטות דהחלונות ועובי החומה נתקדשו ולא בר שורא כמ"ש דחה הר"מ סוגיא זו משום סוגיא דזבחים חדא דהוא דוחק לאוקמי בב"ש שלא מצינו שהי' כלל אך מהראי' דר"א ויאבל כו' ובאמת הוא מצא באיזה מקום דקאי על החיל ע"כ ראה הר"מ הסוגיא דזבחים ופ' כסוגיא דשם כאן לענין עזרה ולענין העיר במע"ש ובפ"ט ממעה"ק לענין ק"ק ובפרט על האוקימת' בב"ש צ"ל דהי' בחומו' ירושלים ג"כ ב"ש דסתמא מבואר במשנה דחומה וחלונות כו' בין דעזרה ובין דירושלים ערש"י ע"כ סובר הר"מ כפשטא דמתניתין דחומה וחלונות נתקדשו ואין סתירה על רב דאמר גגין לא נתקדשו דכל הגגים לא נתקדשו וחומת עזרה וחלונות היה קבלה בידם שהי' בדעת הב"ד לקדש ולילך לשם לא היו יכולין לילך על ראש החומ' או על החלונות. הכלל דהי' נראה להר"מ מסוגיא ש"ס דזבחים דהוא כפשטא דמשנה דעובי החומ' והחלונות נתקדשו ע"כ פוסק הר"מ כן בכל הנהו דוכתין ואזלה לה השגת הראב"ד כאן כנ"ל.

ומבואר במס' מע"ש דלשכות הבנויות בקודש ובחול ופתוחות לקודש ולחול כנגד הקודש קודש ונגד החול חול ומבואר אף על פי דיש לה פתח לחול וקודש הפתוח לחול חול מכל מקום פתח הקודש מושך עמו חלק הקודש וחלק החול אף על פי שפתוח לקודש ג"כ מכל מקום פתח החול מושך עמו חלק החול. ונראה דחלק הקודש [הוא קודש] לכ"ד אף לענין טומאה ולשחיטת ק"ק וחלק החול הוא חול לכ"ד והר"מ אינו מביא כאן ד"ז. ועי' ביומא דכ"ה דמבוא' שם דלשכת הגזית הי' חצי' בקודש וחציה בחול ושני פתחים הי' א' לקודש וא' בחול והר"מ מביא זה בפ"ה. והנה אם בנויה בחול ויש לה פתח לחול ופתח לקודש בוודאי הוא חול גמור דמה אם חציה בקודש מכל מקום חלק החול חול מכ"ש אם כולו חול רק פתוח לקודש מכל מקום כיון דפתוח לחול ג"כ ה"ל חול גמור וכן אם בנוי' בקודש ויש לה פתח לקודש ולחול הוא קודש גמור מכ"ש דחציה וק"ל. ובזה ג"כ לא קשה מה שהקשה הצל"ח מפני מה החלונות ועובי החומ' אינו קדוש לפי הסוגי' דפסחים הא פתוח לקודש. ובאמת כיון דאינו קדוש רק מחמת הפתיחה והם פתוחות לחול ג"כ דמפסיק בין עזרה לה"ה אם כן בחול ויש שני פתחים לקודש ולחול ה"ל חול גמור וז"פ. ועי' ביומא דכ"ה בתוס' שם ובד"ח ע"ב מבואר בדבריהם דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש אף דאינם קודש לטומא' ולשחיטת ק"ק רק לענין אכיל' כמ"ש מכל מקום לענין ישיבה בעזרה הם קודש דאין לישב שם והמ"ל פ"ז מהבהב"ח מביא דהתו"ס וצ"ל אף למ"ד ישיבה בעזרה איסור תורה מכל מקום בלשכות אינו אלא איסור דרבנן כמו טומאה ע"ש בזבחים. והנה ע"כ כתבנו דשוים הם הגגות והעליות הן בירושלים והן במקדש דלא נתקדשו. ונתיישבתי דלע"ד הר"מ יש לו דרך אחרת דהנה הר"מ פ"ב מהמע"ש כ' שם בהט"ז בתים כו' ולא כ' כלל דין זה דגגים ועליות לא נתקדשו ואסור לאכול על הגגין ועליות מע"ש והיאך השמיט דין כזה וכ' שם והחלונות והעובי החומ' כלפני' וד"ז דגגים לא כ' כלל וגם ד"ז דהחלונות ועובי החומה כלפנים מבוא' בפסחים דהם בכלל גגות רק בבר שורא והר"מ לא הביא זה כלל והכסף משנה עמד בזה על הר"מ. אך תמהני על הראב"ד דבפ"י מהבהב"ח גבי עזר' כ' הר"מ דהחלונו' ועובי החומה כלפנים כ' שם הראב"ד בהשגות ז"ל א"א אף אלו בשווין לקרקע העזרה ומשכחת לה בבר שורא עכ"ל והא מע"ש הוא קודם ולמה לא הגיה שם הראב"ד דדוקא בב"ש דשוה לקרקע העיר והמתין ע"כ וכן בפ"י מהמעה"ק מביא לענין ק"ק ומעשר דנאכלין בכל העיר ומביא ג"כ דהחלונות ועובי החומ' כלפנים ומביא רק במשך העיר ולא הביא ד"ז דאסור לאכול על הגגו' והעליות וג"כ לא הביא ב"ש אף דראש החומה והחלונות הם בכלל גגות וג"כ לא הגיה שם הראב"ד כלל בב"ש כמו בפ"ו מהבהב"ח. ובפ"ח מהק"פ כ' הר"מ דגגים ועליות אינם בכלל בית ואין ענין לזה דשם תלוי בבית אחר ומבית לבית ג"כ אסור ע"ש וגם על הש"ס דפסחים ק"ל דמקשה על רב דאמר גגים ועליות לא נתקדשו מהמשנ' דחלונו' ואמרינן שם בשלמא חלונות משכחת לה דשוה לקרקע העזרה אלא חומה כו' והנה במשנה החלונות כולל הן מעיר והן בעזרה ערש"י וכ"כ הר"מ בכל אלו המקומות והקושיא הוא הן מהעיר והן מהעזרה והיה צ"ל בשלמא חלונות משכח' לה ששוים לקרקע היינו בין בעיר והן בעזרה ולמה אמרינן דשוה לקרקע העזרה נראה דמיירי מעזרה לחוד וגם התירוץ על חומה מתרץ בב"ש כדאמר ר"א ויאבל חיל וחומה וזה בעזרה הוא עיין ר"מ פ"ה ה"ג וחומה זו היא חומת העזרה ובוודאי הוא באיזה מקום ולפי זה אינו מתרץ על מה שבעיר הוא כלפני' וכ"ז צ"ע. ועוד קשה דמביא בש"ס כאן ברייתא דגגין הללו אין אוכלים שם קדשי קדשים ואין שוחטין ק"ק כיון דלא נתקדשו אף בעיר אם כן אין שום קדוש' עליהם אף קדושת העיר והל"ל על כל פנים סתם אין אוכלים קדשים וקק"ל ג"כ בכלל ולמה פרט קדשי קדשים הנאכלים בעזרה. ע"כ נ"ל דזה אמת דרב סובר דגגים ועליות לא נתקדשו הן בעזרה והן בעיר מדמקשה עליו מדידיה אדילי' דהוא כזיתא דפסחא והללא פקע איגרא והיו אוכלים פסח על הגג ומתרץ דאכלי בארעא ע"ש אבל באמת משנה מפורשת דלא כרב ומבואר דגגים ועליות בירושלים נתקדשו והוא בפ"ג דמע"ש מבואר שם דאילן שעומד בפנים ונופו נוטה לחוץ כו' מכנגד החומה ולפנים כלפנים ומובא במשנה במכות די"ב וכ' שם תוס' ד"ה אילן כו' תימה דבפכ"צ אמרי' דגגות לא נתקדשו וא"כ מע"ש אין אוכלין על האילן ותי' וי"ל כו' עי"ל דמיירי אפילו באילן שענפיו מרובים ואויר ירושלים כירושלים וכ' שם המהרש"א ר"ל דל"א לא נתקדשו הגגים רק בגגי העזרה דלא הוי כעזרה אבל הכא אויר ירושלים כירושלים כו' אם כן מחלקים התוס' בין גגות ירושלים ובין גגות העזרה דהמשנה סובר דגגו' ירושלים נתקדשו ובפכ"צ מיירי בגגות העזרה. והמ"ל פי"א מה' שגגות מביא דהתו"ס הנ"ל וד' המהרש"א ותמה מאוד על המהרש"א הא בפכ"צ מבואר דגם גגי ירושלים לא נתקדשו דמקשה מהא דזיתא דפסחא פקע איגרא ומתרץ כו' ואין זה תימה דבאמת דרב סובר כן רק התוס' כ' דהמשנ' בע"כ סובר דנתקדשו גגי ירושלים כיון דמבואר דאוכלין על האילן ורב פליג על המשנה וכ"פ מצינו בגמ' דרב תנא הוא ופליג עי' כתובות ח' ומקומות הנרשמים שם ולא קשה למה לא מקשה על רב מהמשנה דכ"פ לא נוכל להקשות על רב דתנא הוא ופליג עי' במקומות הנ"ל אדרבא הש"ס מתמה על המקשה על רב דאמרי' מתני' מקשי על רב, רב תנא כו' ובתחלה מקשה דרב אדרב דהוא בעצמו סותר דבריו אבל מהמשנה ידע הש"ס דהוא דלא כרב ולא רצה להקשות על רב כי רב לא ס"ל כהמשנה ואח"ז דמקשה הש"ס על רב היינו לברר אם המשניות והברייתות סותרים לדברי רב או לא ומסקנא דכל הנהו לא סתרו לדברי רב בעזרה וכולהו סברי דעליות וגגות לא נתקדשו בעזרה כרב ובזה מדוקדק הברייתא שם דגגין הללו אין אוכלים שם ק"ק כו' היינו דדוק' בקדושת העזרה לא נתקדש אבל על כל פנים קדושת ירושלים עליהם דקדושת ירושלים הוא על הגגות ג"כ אם כן אוכלים קק"ל ע"כ הש"ס דמקשה על רב ממשנה השנוי שם דהחלונות כו' עיקר הקושיא מהעזרה דבעיר ידענו דהמשנ' פליג על רב ומעזרה מקשה ומתרץ ג"כ דמיירי דשוה לקרקע העזר' ובעזר' סובר המשנה כוותי' ע"כ נקט דוקא העזרה כי בעיר בוודאי משנ' זו כמו משנה דמע"ש דנתקדשו גגים וגם בחומה אוקמי' בב"ש היינו בעזר' מדר"א אבל על העיר אינו מתרץ כלל כי ידוע דהמשנה לא ס"ל כרב בעיר ממשנה דמע"ש ורב פליג. ועתו"ס שבועות די"ז ע"ב ד"ה ואין הקשו אמאי נקט דעל הגגים אין אוכלים ק"ק הא גם קק"ל אינם אוכלים דלא נתקדשו כלל ובאמת לדבריה' ניחא כמ"ש דקדושת ירושלים עליהם ובירושלים נתקדשו גגים ג"כ ובזה מבוארים פסקי הר"מ והראב"ד ג"כ מודה לו וסובר דגגים ועליות שבעזרה דרב ס"ל דלא נתקדשו ואין סתירה לדבריו אדרב' בברייתא מבואר ג"כ הגגים הללו אין אוכלים כו' ופוסק הר"מ כן בפ"ו מהבהב"ח וכ' שם החלונות ועובי החומה כלפנים ובאמת הוא כמו גגות והש"ס מוקי לה בשוה לקרקע העזרה וע"ז השיגו הראב"ד א"א אף זה בשוה לקרקע העזר' כו' היינו כמו דמוקמינן שם אבל בה' מע"ש מביא סתם דאוכלים בכל העיר ולא כ' דאין אוכלים על הגגות כי ס"ל כהמשנה ולא כרב ע"כ כ' שאוכלים בכל משך העיר וממילא נשמע דקדוש עד לרקיע ומביא דהחלונות ועובי החומ' נתקדשו והיינו אף דהוא חוץ למקום הקידוש כי לא הלכו הב"ד לשם מכל מקום קדוש כמ"ש התוס' בפסחים ובשבועות וממילא החלונות וראש החומה ג"כ נתקדשו כי הגגים והחלונות בעיר נתקדשו ע"כ לא השיגו הראב"ד דאיירי בב"ש כי בעיר א"צ ב"ש וכן פ"י מהמע"ק אינו מביא גגות כי באמת נתקדשו והחלונות ועובי החומה נתקדשו ג"כ ובתורת גגים בעיר הוא קדוש ע"כ לא השיגו הראב"ד דאיירי בב"ש כי בעיר א"צ ב"ש רק גבי עזרות דכ' הר"מ דגגות לא נתקדשו ואח"ז כ' החלונות כלפנים והשיגו הראב"ד שפיר כיון דגגי העזר' לא נתקדשו צריך לאוקמי בב"ש ע"כ כ' דגגים הללו אין אוכלים ק"ק כו' נהי דאין עליה' קדושת העזרה על כל פנים קדושת ירושלים עליהם ונתברר פסקי הר"מ כהוגן דסובר כד' התוס' במכות וגם הראב"ד סובר כן דיש חילוק בין גגות העזרה דלא נתקדשו בקדושת העזרה ובין גגי ירושלים דנתקדשו בקדושת ירושלי' כנ"ל בעזהשי"ת ברור ואמת בדעת הר"ם והראב"ד.

ובתי' הראשון שם במכות כתבו התוס' אהא דאוכלין על האילן הא גגים ועליות לא נתקדשו דמיירי שענפיו מועטין דאין בהם ד' לא הוי מקום חשוב והוי כאילו עומד באויר נגד הקרקע עכ"ל והוא חידוש שחידשו התוס' אף דגגין ועליות לא נתקדשו מכל מקום אם אין מקום חשוב ה"ל כמו קרקע והר"מ וודאי לא ס"ל כן כי הי' כותב חידוש כזה וע"כ ס"ל כתי' השני ומוכח מדהתו"ס בתי' זה דאף דגגי' ועליות לא נתקדשו היינו דחוצץ לבין האויר אבל האויר בכל מקומות הן לקדושת ירושלים והן לקדושת העזרה ולה"ה נתקדש לאכילת קדשים אם כן ה"ה לענין טומא' ג"כ דכל מחנה יש קדושה באויר עד לרקיע וכ"כ התוס' בשבועות די"ז ד"ה תלה עצמו באויר העזר' כו' די"ג תלה כו' אי אויר העזרה כעזרה דמי לענין טומאה נדחה זה והביאו כמה ראיו' דאויר העזרה הוא קדוש כקדושת העזר' אך הגי' כי גמירי שהי' ע"ש והר"מ פי"א מהלכות שגגות כתב שם ד"ז דתלה עצמו באויר העזרה וע"ש בלחם משנה שכ' דכוונתו ככונת התוס' לענין שיהוי אבל בוודאי האויר נתקדש מראיות התוספות ע"ש. ובתי' השני כתבו בזה הלשון עי"ל דמיירי אפילו באילן שענפיו מרובי' ואויר ירושלים כירושלי' עכ"ל וכ' במהרש"א דלא אמרו לא נתקדש הגגים אלא באויר העזרה דלא הוי כעזרה אבל הכא אויר ירושלים כירושלים עכ"ל ופי' לכוונת התוס' דהחילוק דבעזרה האויר לא נתקדש ע"כ גם הגגים לא נתקדשו דהם באויר ואויר ירושלים נתקדש ע"כ גם הגגין נתקדשו. ובמ"ל ה' שגגות תמה מאוד על המהרש"א הא מבואר בתוס' שבועות שהבאנו שהכריחו דאויר העזרה נתקדש וגם הוא הביא הרבה ראיות דאויר עזר' נתקדש ע"ש. ואפשר לתרץ ולחלק נהי דגגות ועליות לא נתקדשו אף דהאויר נתקדש מכל מקום הגגים והעליות הוא מקום בפ"ע כמ"ש התוס' אם כן אפשר לחלק בין גגים ועליות דלאו למסתר קיימי הוי מקום בפ"ע אבל אילן דאין מקיימין אילנות בירושלים כמבואר בר"מ פ"ז מהבהב"ח ולמקצץ קיימי לא הוי מקום בפ"ע ובטל לגבי האויר וכה"ג מצינו בכ"מ החילוק דלמקצץ קיים. ומבואר בש"ס דשבועות ובר"מ פ"ו כאן היאך היו מקדשין עזר' והעיר וע' תוס' ד"ה ויוצא שהקשו הר הבית היאך קדיש בקדושת מחנה לויה והא לא שייך כל היוצא כו' ותירצו היכי דלא אפשר לא אפשר וכן בתי ע"ח ועמ"ל פי"ב מה' שמטה ויובל הט"ו הביא בקיאות בענין קידוש של בע"ח. ובמ"ש לעיל בשם התוס' וכתבתי דדעת הר"מ והראב"ד ג"כ החילוק יש בין ירושלים דהגגות נתקדשו ובין העזרה דגגות לא נתקדשו אל יקשה לך דמ"ש דכך הי' קבלה בידם כמו לענין פתיחתן שיש חילוק בין עזרה ובין ירושלים לעיל.

והנה ע"כ ביארנו לפי קוצר דעתינו הג' מחנות היינו כל העזרה מחנה שכינה וה"ה מחנה לויה וכל ירושלים מחנה ישראל והמחנות הללו כמה חילוקי' בין זה לזה. וכאן לענין טומאה יש חילוקים דקצת טמאים אסורים לכנוס למחנה שכינה בלבד ויש שנוסף עליהם איסור במחנה לויה ויש שנוסף איסור אף במחנה ישראל היינו בירושלים ג"כ היינו כל טמאי מגע אסורים רק במחנה שכינה וטומאה היוצאה מגופו אסורים אף במחנה לויה והמצורע אסור אף במחנה ישראל היינו בירושלים. ונראה דאיזה מחנה שאסור לכנוס בו הטמא עובר בעשה אם נכנס ולשון הרהמ"ח לשלח הטמאים חוץ למחנה שכינה וכן לשון הר"מ מ"ע לשלח כל הטמאים מן המקדש (עבכ"מ כאן ה"י דכוונ' הר"מ ממקום המקודש ע"ש ה"נ) נראה דהעשה רק ממחנה שכינה וע' פסחי' ס"ז וכעת איני יכול לברר זה ואי"ה במצוה שאח"ז אכתוב כל דין טמא באיזה מחנה אסור לכנוס. ומ"ש כאן הרהמ"ח דטמא מת ועכו"ם ובועלי נדות היו משלחין מן החיל ומע"נ ט"י זה הכל מעלות דרבנן ויבואר אי"ה בהלאו אח"ז. והנה לכאור' לפמ"ש לעיל בשם התוס' פסחים שם ד"ה החלונות למאי דמסקינן בב"ש שפיר יכולים משלחים לילך ולקדש ובעיר מיירי אם כן לפ"ז החומה גדול' לא נתקדש כלל אם כן מאי אמר ר"ש בר"י מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלים מפני שמצורעים מגינים תחתיהם כו' הא ל"ד השערים לא נתקדשו דכל עובי החומה לא נתקדש כלל ואי דרשבר"י קאי על השערים שבב"ש אם כן [אמאי] לא נתקדשו שהרי המצורעי' יכולי' להגן בחמה כו' בשערי חומה הגדולה וצ"ל דרשבר"י אמר נהי דלא קידשו החומה שלא היו הב"ד יכולים לילך שם מכל מקום הי' להם לקדש השערים דהיו יכולים לילך ע"כ אמר מפני המצורעים לא קידשו השערים ואע"פ שעובי החומה לא נתקדש מכל מקום יכולים לקדש השערים כמו בעזרה דאסיקנא בב"ש ובחומה הגדולה נתקדשו כל השערים חוץ משער נקנור. ובמ"ש לעיל כ"פ דמחילות לא נתקדשו כלל אפילו לקדושת ה"ה ז"פ וכ"כ תוס' ביומא גבי מביתו למה פי' דיפרשוהו תחת ה"ה במחילות ושם מותר בע"ק. ומ"ש הרהמ"ח דאף בזה"ז שהמקדש שמם בעונינו אסור ליכנוס כו' כ"ה דעת הר"מ פ"ו מה' בהב"ח דקדושת מקדש וירושלים נתקדשה בימי שלמה ולא בטלה בשום פעם אף בזה"ז דקדושת מקדש וירושלים קדשה לע"ל והראב"ד חולק וס"ל דבטלה הקדושה והדברים ארוכים בכמה סוגיות וכמה דיבורי התוס' ואין כאן מקומו. ומ"ש הרהמ"ח דנוהג בזו"נ יתבאר בהלאו בעזהשי"ת דין טומטום ואנדרוגינוס בקצת טומאות. ויש עוד מחיצה וזה רק במצורעים ולא בשום טמא היינו בע"ח דאסור להיות המצורע שם ועובר בעשה ועי' מ"ל פ"ז מהבהב"ח שכ' דכל התנאים הצריכים לבע"ח כמ"ש הר"מ פי"ב מה' שמטה ה"נ כאן לענין שלוח מצורע ודחה דברי המהרי"ט ואינו ת"י כעת. גם חקר המ"ל אם השערים נתקדשו בבתי ע"ח או כמו ירושלים שלא נתקדשו מפני המצורעי' והניח בספק וכבר הבאתי במה היו מקדשין בע"ח ועמ"ל פי"ב מה' שמטה ובפ"י מה' שמטה מביא מה שמחולקים רש"י ותוס' ברכות ד"ה ע"ב רש"י סובר דגם האידנא נוהג דין בע"ח לענין שלוח מצורע דקדושת עזרא לא בטלה. אך התוס' שם חולקים וסוברים כיון דאין היובל נוהג אינו נוהג קדושת בע"ח לשום דבר אף לשלוח מצורע והרשב"א קיים דברי רש"י דוקא לשאר דברים שנוהג בבע"ח עיין ר"מ פי"ב שם הוא דוקא בזמן היובל אבל לענין שלוח מצורע נוהג בזה"ז גם כן אף בלא היובל ע"ש. ודע דדוקא בבע"ח אבל בירושלים בוודאי אינו תלוי ביובל כי ירושלים אין הקדושה מפני שמוקף חומה אדרבא אין הבית נחלט אלא היא קדוש' בפ"ע לענינים שירושלים מקודש אם כן אינו תלוי ביובל אליבא דכ"ע וז"פ אח"ז מצאתי בצל"ח ברכות שם שכ"כ ופשוט. גם נראה אם נאמר דגגות ועליות לא נתקדשו הן בעזר' והן בירושלים נרא' דגם בבע"ח לא נתקדשו גגים ועליות דכלל הוא דגגות לא נתקדשו ולפי זה לכל דיני בתי ע"ח כגון בית דנחלט אפשר דוקא בית ולא גג ולא עליה כיון דלא נתקדש כלל. אך בר"מ פי"ב מהלכו' שמטה כתב כל שהוא לפנים מן החומה כגון הגגות והמרחצאות כו' (ובמקצת ספרי הר"מ איתא הגנות והוא ט"ס עבש"ס) הרי הוא כבתים כו' מבואר דנתקדש אך מבואר שם מכל אשר בעיר דיש ריבוי ע"ז היינו לענין בית דיוחלט אבל אפשר לשאר דברים דבע"ח כגון לשלוח מצורע אין הגגין ועליות נתקדשו וגם לענין מקרא מגלה אפש' לספק בהגגים והעליות ואין כאן מקומו. אך לפמ"ש דדוקא בעזרה סובר הר"מ דלא נתקדשו ובירושלים נתקדשו נראה דאף בע"ח נתקדשו לכ"ד. ודע לפמ"ש דבעזר' לא נתקדשו הגגים והעליות אפ"ל דבה"ה נתקדשו הגגים והעליות בקדושת ה"ה לפמ"ש דבעיר נתקדשו אפשר בהר הבית ג"כ אם כן יש להם קדושת ה"ה. גם נראה לפמש"ש דגגין דעזרה לא נתקדשו היינו לקדושה דעזרה אבל קדושת העיר עליהם אם נאמר דגגין בעיר נתקדשו אם כן נאמר דקדושת ה"ה יש עליהם דהם עומדים בה"ה רק קדושת עזרה אין להם אבל קדושת ה"ה יש עליהם ולא גרע מגגים דה"ה. ומחילו' שהבאנו לעיל דבהר הבית לא נתקדשו ובתים דבעזרה נתקדשו כמבואר בש"ס דדוד עד רצפת תהום קידש. ובעיר אני מסופק אם נתקדשו המחילות וגם בבע"ח ועיין בערכין דל"ב מבואר דמרבינן מערות דדינן כבע"ח והר"מ לא הביא זה פי"ב אם כן אפשר דמערות נתקדשו בירושלים ג"כ ואפשר שם יש ריבוי וכ"ז צ"ע. ודע דירושלים יש בה שתי קדושות חדא דמוקף חומה וחד קדושת ירושלים אך לענין חליטת הבית אין דינו כמ"ח מטעם המבואר בש"ס אבל לענין שלוח מצורע יש בה שתי קדושות ונ"מ אם תמצא איזה חומרא בא' אם מחמת ירושלים או מחמת קדושת ע"ח תפסינן חומרת שניהם כנ"ל. ולמ"ש לעיל דאויר נתקדש אם כן ה"ה בע"ח ג"כ האויר נתקדש ופשוט. ומח"כ דשיטת הר"מ ויבואר לקמן בעזה"י דאינו חייב כרת ולא מלקות רק מכל מקום נראה דאף בעשה אינו עובר וכן בטומאה שאין הנזיר מגלח עליה דא"ח על ב"מ בעשה ג"כ אינו עובר וכן טומטום ואנדרוגינוס שראו אודם ולובן כא' דא"ח על ב"מ כמבואר בר"מ פ"ה מה' מטמאי מו"מ ג"כ אינו עובר בעשה דנפ"ל מן הפסוק מזכר ועד נקבה זכר ודאי נקבה ודאית ע"ש אם כן א"ע בעשה זו ג"כ ויתבאר אי"ה במצוה שאח"ז:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון