מנחת חינוך/שנד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
לדון כו'. הדינים עיין ר"מ פ"ה מהל' ערכין וכ"ה המקדיש ביתו בין בתי החצרים בין בתי ע"ח נערכים בשווים ונפדים והדמים הם לבה"ב ואם הבעלים או אשתו או יורשים פודים מוסיפים חומש ודיני חומש כתבתי במצות הקודמות ותלמד לכאן. ונגאל לעולם וגם אין היובל מוציא מיד ההקדש רק נפדית ולעולם כי אין הקדש מחליט בע"ח גם כן והערכה צ"ל ע"פ עשרה אנשים וא' מהם כהן ובמה פודין כתבתי לעיל גם כן ותלמד לכאן והכל ילפינן מקראי בערכין. ואם גאלו אחר מיד ההקדש אם היה הבית בבתי ע"ח וקם ביד הגואל שנה נחלט ואם הי' בית חצרים יוצאת ביובל לבעלים הכלל הגואל יש לו דין הקונה מהדיוט. ונ"פ הא דכתבנו דאם הקדיש א"י ביובל מיד ההקדש היינו בהקדיש בית אחוזה אבל אם הקדיש בית מקנה שקנה מאחר בבתי החצרים בוודאי יוצא מן ההקדש ביובל לבעלים הראשונים שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כמו בשדה מקנה שכתב הר"מ כאן ספ"ד וזה אינו שלו ביובל דאין לו זכות יותר אם כן כאן נמי וז"פ. וגם לענין פדיון שמין אותו כמו שהוא שוה עד היובל כי ביובל יוצא כמו שדה מקנה ועמ"ל ספ"ד ויבואר לקמן ב"ה. והנה בשדה מקנה המקדיש הפודה אינו מוסיף חומש כמבוא' בר"ם ובהרהמ"ח וגם במצוה שאח"ז אפשר גם כאן בבית מקנה אינו מוסיף חומש. אך נראה דאין חילוק ומוסיף חומש כמו שמבואר בתורה רק שדה מקנה הוא גזה"כ. ולפמ"ש דבית מקנה יוצאה מהקדש ביובל כי אין לו כח להקדיש יותר דאינו מקדיש דבר שאינו שלו אם כן פשוט דאם הגואל מיד ההקדש חזר והקדישו ג"כ יוצאה ביובל לבעלים הראשונים כיון דהגואל אין לו זכות רק עד היובל מ"ל קנה מיד הדיוט או קנה מיד הקדש כיון שבעלים הראשונים יש להם זכות תיכף שיצא מיד ההקדש והוי שלהם ביובל אם כן הוא עצמו א"י להקדישו לעולם כי אין אדם מקדיש וכו':
ב[עריכה]
גזל ולא נתייאשו כו' ואפילו מטלטלין כו'. עיין ר"מ כאן פ"ו וכ"מ בש"ס וב"מ דף ז' ובלשון הר"מ דדוקא מטלטלין פקדון יכול להקדיש דכ"ה דאיתי' כו' ודוקא דלא כפרי' אבל מטלטלין דכפרי' אף דיכול להוציאו בדיינים א"י הבעלים להקדיש ובקרקע אם יכול להוציא בדיינים יכול להקדיש ואם א"י להוציא בדיינים א"י להקדיש ועיין בח"מ סי' שנ"ד והרהמ"ח כ' כאן אפילו מטלטלין אם יכול להוציא כו' נראה דבקרקע אפילו א"י להוציא בדיינים יכול להקדיש. וצ"ע דלפי המבואר בש"ס כ"פ דמטלטלין דוקא פקדון דלא כפרי' אבל כפריה אף דיכול להוציא בדיינים א"י להקדיש ובקרקע אף דכפרי' אם יכול להוציא בדיינים יכול להקדיש ואם א"י להוציא אף קרקע א"י להקדיש וד' הרהמ"ח צ"ע:
ג[עריכה]
ונוהגת כו' היינו להקדיש לכתחלה כו'. איני מבין דאינו תלוי כלל בזמן היובל רק בזמן הבית יכול להקדיש לכתחלה כמו מטלטלין. אך בזה"ז שאין בית אין מקדישין לכתחלה ואם הקדיש יעשה כשמואל ויוליך הפדיון לים המלח אבל בזמן הבית מותר להקדיש לכתחלה ופודין ונותנים הדמים לבה"ב וכ"נ מסוף דברי הרהמ"ח ע' ש"ס ור"מ ותראה וז"פ וד' הרב המחבר שתלה ביובל צ"ע. ומ"ש הרהמ"ח דיש לו עונש שמועל בהקדש אם יש מעילה במקדיש בית בנוי ע' כאן בר"מ פ"ו ובפ"ו מה' מעילה דדבריו סותרים וע"ש בלחם משנה ולעיל מ"ש במצות מעילה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |