מנחת חינוך/שיז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png שיז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שלא לעשות כו'. שט"ז שלא לאכול ולשתות. שי"ז לשבות מכל מלאכה. כללו של דבר אין בין שבת ליה"כ אלא שזה זדונו סקילה. והנה המצוה של אכילה ושתיה ביארתי לעיל במצוה שי"ג ולענין עשיית מלאכה דעת הרהמ"ח כדעת הר"מ פ"א מה' ש"ע דיה"כ ושבת שוין בכל דבריהם ובסוף עירובין כ' הר"מ בהלכה ד' דגם הוצאה מרשות לרשות חייב ביה"כ כמו בשבת ועי' בכריתות וביומא פ"ו רפרם סובר דאין עירוב והוצאה ליה"כ וא"ח ביה"כ על הוצאה מרשות לרשות ובכריתות מסקינן דהא דרפרם בדותא היא ע' בש"א האריך לבאר דין זה אם יש עו"ה ביה"כ ומביא ראיות דלית הלכתא כרפרם ושוה יוה"כ לשבת בזה. וע"ש עוד שחקר אם חייב על הבערה ביה"כ ומסיק ג"כ בראיות דשוה לשבת וגם חקר אם איסור מחמר נוהג ביה"כ ומסיק ג"כ דנוהג וע"ש שכתב דשביתת בהמה ועבד תלוי אי נוהג בי"ט נוהג גם ביה"כ ואי אינו נוהג בי"ט אינו נוהג ביה"כ ושוה לי"ט לענין זה. וגם נ"ל לענין תחומין ג"כ שוה לי"ט וכבר הארכתי לעיל בדיני י"ט קצת בדינים אלו וע"ש בש"א באריכות. ועיין בט"א ובשער המלך חקרו אם יש חילוק מלאכות ליה"כ כמו בשבת היינו אם עשה כמה מלאכות בהעלם א' אם חייב כמו בשבת חטאות הרבה או דינו בזה כמו י"ט דמבואר במכות דאין חילוק מלאכות לי"ט וכן אם עשה מלאכה א' שחייבים משום שני שמות אם חייב כמו בשבת או דאין חילוק מלאכות וא"ח אלא א' כמו י"ט וע"ש בשער המלך ה' שמיטה ויובל ובט"א דזה תלוי אי ילפינן בשבת חילוק מלאכות מהבערה דלחלק יצאה אם כן דוקא גבי שבת דגלי קרא וביה"כ אין חילוק מלאכות אבל אי ילפינן מעשה אחת מהנה אם כן הדבר תלוי בח"כ וע"ש ברש"י אם כן יש חילוק מלאכות ליה"כ וע"ש בשער המלך מה שמביא ראיותו לדין זה ובהגהות טעם המלך ומראה מקום אני לך. ואם עשה מלאכה ביה"כ במזיד חייב כרת ואם התרו בו למלקות לוקין כמבואר בכריתות ובר"מ בכמה מקומות ובשוגג חייב חטאת קבועה ובלא הודע א"ת אך דוקא במבעט ביה"כ דאל"ה יה"כ מכפר על א"ת כמבואר לעיל ועיין בתב"ש יו"ד סי' ב' דעתו דרשע לחלל יה"כ הוי כרשע לחלל שבת דהוי כרשע לכהת"כ ומביא ראי' מאה"ע סי' קכ"ג ועפמ"ג או"ח בפתיחה לה' שבת כ' שלא מצא ראי' לדין זה ועיין באחרונים מביאים ראי' מסוגיא דגנב וטבח ביה"כ ואין רצוני להאריך כאן ע"ש באחרונים. ולענין תוס' ביה"כ לענין מלאכה כבר הבאתי לעיל דיש שיטות דלי"א יש תוספת בכל הימים המקודשי' מן התורה ודעת הר"מ דאין תוספת בשום יום קודש מן התורה וכן אפילו ביה"כ לענין מלאכה רק לענין אכילה ושתיה יש תוספת מן התורה ודעת הטור נראה דביה"כ תוס' מן התורה אפילו לענין מלאכה ובשאר ימים המקודשים אין להם תוס' מן התורה וצ"ע רב לברר דינים אלו.

ויש לחקור אם נאמר דאין חילוק מלאכות ליה"כ אם כן העושה מלאכה א' שיש בה הרבה כגון זומר וצריך לעצים דחייב בשבת שני חטאות כמבואר בשבת פ' כלל גדול ובר"מ ה' שבת וכדומה עוד ענינים הנחשבים שם מכל מקום ביה"כ א"ח אלא חטאת א' דאין חילוק מלאכות והוי משם א' ובשבת הו"ל משני שמות וכן הדין לענין א"ת עיין ר"מ פ"ט מה' שגגות דאם יש לפניו איסור דחייב משום כמה שמות וגם היתר וא"י אם חטא חייב כמה אשמות תלויות כפי החטאות והוא נובע מסוגיא דכריתות ע"ש וא"כ אם מסופק אם עשה מלאכה בשבת דיש בה כמה מלאכות או לא עשה חייב כמה אשמות תלויות ע"ש בר"מ ובגמרא וא"צ להאריך. אבל ביה"כ א"ח כה"ג על לא הודע אלא א"ת א' ומבואר שם בר"מ מהש"ס דכריתות אם חלב ונותר לפניו או נדה ואחותו או שבת ויה"כ וחטא בא' מהם וא"י באיזה חטא פטור מחטאת אף על פי שבודאי עבר עבירה שיש בה חטאת מכל מקום ילפינן מקרא כיון דאין החטא מסוים פטור מחטאת וכן פטור ג"כ מא"ת כר' יהושע במשנה כיון דעכ"פ יודע שודאי חטא ע"ש בר"מ ובש"ס. והנה נלע"ד פשוט דרך משל אם היתה אחותו והיתה נדה ג"כ וא"א ג"כ ועמו בבית היתה ערוה אחרת ג"כ ושגג וא"י במי חטא בודאי חטאת א"ח אף חטאת א' כיון דאין החטא מסוים וז"פ אך א"ת נראה דחייב שני אשמות כיון דבאשה א' יש בה שלשה חיובים ובאשה האחרת אינו אלא חיוב א' נהי מאשם א' פטור כיון דודאי חטא ואין כאן ספק בחטא א' ול"ש אשם תלוי על לא הודע כי ידוע שחטא אבל עוד השני אשמות זה שייך להקריב כי לא ידוע אם חטא דלמא לא פגע באסורה לו משום הג' שמות או אפשר דפגע בה וא"כ על שני שמות הוי אינו ידוע שחטא ומביא א"ת וחייב בשני אשמות או יותר כמנין השמות שיש באשה א' כנ"ל. ואם כן נראה דכאן נמי דרך משל בזומר וצריך לעצים דחייב בשבת משום קוצר ומשום נוטע וזומר לצורך עצים וא"י אם הי' בשבת או ביה"כ בודאי חטאת א"ח כיון שאין החטא מסוים אם בשבת או ביה"כ והחטא השני א"י אם עשה כלל דלמא הוא יה"כ וא"ח חטאת על השני אך א"ת נראה דחייב אשם תלוי א' נהי דבודאי עבר עבירה וחטא בודאי מכל מקום על השני א"י אם כן הוי לא הודע וחייב א"ת א' או יותר כמנין המלאכות כי בשבת הרבה מלאכות הוי כמו הרבה שמות בשאר איסורים אם כן חייב א"ת על השמות אשר ביה"כ כמו בעריות שציירתי לעיל. ולכאורה הם שוים לגמרי ובאמת אין דומים דלעיל כפי מה שציירתי אם כן שאר השמות אפשר לא חטא וחף הוא מחטא ע"כ שייך שפיר א"ת אבל כאן נהי דביה"כ אינו חייב שנים על זומר וצריך לעצים מכל מקום על כל אחת חייב והוא מלאכה גמורה אם כן מכל מקום יודע שחטא ודאי הן קוצר והן זורע הוי חיוב חטאת וחטא בודאי ואין שייך אשם תלוי על לא הודע כי חטא בודאי הן בהזריעה הן בהקצירה רק דגזירת הכתוב דאינו חייב שני חטאות דהוי ש"א אבל על כ"א עבירה בידו כמו אכל חלב כ"פ בהעלם א' נהי דאינו חייב חטאת על כ"א מכל מקום העבירה עשה הרבה פעמים ה"נ העבירה עובר על הרבה על זורע וקוצר ול"ש אשם על לא הודע כי באמת יודע כנלע"ד אך לא הבאתיו בכור הבחינה. וע"ש בר"מ ה' יו"ד שכ' דאם אכל חלב משני חתיכות דחתיכה א' הי' חלב וח' א' חלב ונותר וא"י איזה אכל מביא חטאת וא"ת האשם הוא על ס' נותר והחטאת בעבור החלב שבודאי אכל חלב אעפ"י דאין החטא מסויים מכל מקום דוקא בשני שמות כגון חלב ונותר או שבת ויה"כ הוי אין החטא מסויים אבל בשם א' כגון חלב וחלב דבין זה ובין זה אכל חלב חייב חטאת וע"ש במשנה דף י"ט מבואר שם הל' חלב ונותר נדה ואחותו שבת ויה"כ בכה"ג ר"י פוטר דהוי משני שמות ואח"ז מבוא' במשנה ר"ש ור"ש שזורי אומרים לא נחלקו ע"ד שהוא משם א' שהוא חייב כו' וכ"ה לשון הר"מ שם בה"ה חלב ונותר שבת ויה"כ אשתו נדה ואחותו כו' פטור מבואר דעל שם א' חייב חטאת דהוי חטא מסויים. ולכאורה צ"ע דבשלמא חלב וחלב הוי שם א' כיון דאם אכל חלב וחלב בהעלם א' אינו חייב אלא חטאת א' אבל גבי עריות דאם בעל אפילו שני עריות משם א' חייב שני חטאות דהוי גופים מחולקים אם כן חזינן דגופי' מחולקים הוי כמו שמות מחולקים אם כן אפילו שתי נדות עמו בבית ולא ידע באיזה פגע לא לחייב חטאת דהוי אין מסוים החטא כמו אחותו ונדה דהוי שני שמות כ"כ הוי גופים מחולקים אך בע"כ צריכים אנו לחלק בזה דלענין זה הוי החטא מסוים כיון דהוי שם א'. והא דבא על עריות משם א' חייב כמה חטאות דהוי גופים מחולקים מבואר בכריתות ובר"מ פ"ה מה' שגגות.

ואגב דקאימנא בזה אכתוב עוד מה שעלה על רעיוני בענין זה. הנה על ספק חייבי כריתות בשוגג חייב אשם תלוי כמבואר בכריתות ובר"מ פ"ח אך בעינן שיהי' אקבע איסור' ע"ש בש"ס ובר"מ כגון ח"א מב"ח וע"ש בר"מ שכתב אם ע"א אמר חתיכה זו היא חלב וע"א אומר דהיא שומן הוי איקבע איסורא וחייב אשם תלוי וע"ש בראב"ד השיג על זה מאי אקבע איסורא שייך בזה ובכ"מ תירץ כיון דהוי ע"א והוי איקבע עפ"י ע"א ע"ש. ולפי זה אפ"ל אם קטן הגיע לכלל שנותיו אך אין לו שערות דידוע בש"ס ובר"מ ובאה"ע דהוי ספק גדול לענין דאורייתא מחשש שמא נשרו והדברים ארוכין ועתיקין אם קטן כזה שהוא בא לכלל שנותיו והוי ספק גדול ואכל חלב ודאי אף דהוי ספק עבירה וא"א לחייבו חטאת דלמא קטן הוא אפ"ל דחייב א"ת דהתורה חייבו על ספק עבירה אשם תלוי והנה להביא תיכף אשם תלוי בודאי פטור כי התורה חייבה לגדול על ספק עבירה כ"ה גזירת הכתוב אבל כאן ספק אם הוא חייב עתה א"ת דלמא קטן הוא והיאך יכולים אנחנו לחייבו עתה אלא בנתגדל אח"כ בודאי אפשר שחייב א"ת על עבירה שעשה אז כי הוא עומד בספק עבירה דאפשר היה אז גדול וזה אפשר הוי אקבע איסורא כיון דודאי הי' עבירה כי הוא חלב ודאי אך מסופק אם חייב על עבירה זו ה"ל אקבע איסורא וחייב בא"ת לאחר שיגדיל ודאי. וכן הדעת נוטה דעדיף מהוחזק ע"פ ע"א או מבא נכרי כו' כיון דהי' בפ"א אקבע איסורא ע"ש בר"מ ומכ"ש זה ומכל מקום צ"ע אך למ"ד בכריתות דבעינן ח"א מב"ח או מחמת יש אם למקרא ובעינן מצות או מחמת דאפשר לברר איסורו אם כן בודאי כה"ג פטור דלא אפשר לברר וגם אין כאן מצות ואין להאריך בענינים אלו כאן רק למ"ד דס"ל דהטעם מחמת דאקבע אפשר דזה נמי הוי אקבע וצ"ע. וחילוק כעין זה דיש חילוק בין ס' עשה עבירה כלל ובין העבירה הוא ודאי אך ספק אם נעשה בקטנות דיותר גרע אם העבירה הוא ודאי וס' נעשה בקטנות ע' בס' שעה"מ פ"ב מה' אישות לענין אגלאי מלתא למפרע דאם אכל חלב מבן י"ג עד בן י"ח והביא סימני סריס לרב נעשה גדול למפרע וחייב חטאת עיין ביבמות פ' הערל ואם אכל ס' חלב נעשה גדול למפרע וחייב בא"ת אך דוקא באכל לאחר יה"כ שנת ח"י דאי עבר עליו יה"כ ואח"כ נעשה סריס נהי דהוי גדול למפרע מכל מקום כבר עבר עליו יה"כ וחייבי א"ת פטורים לאחר יה"כ או אם בעט ביה"כ וכמה יה"כ שעברו עליו אם אכל משנת י"ג כו' וק"ל. ולענין אי הלכה כרב או כשמואל ביארתי לעיל בחיבור זה:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון