מנחת חינוך/רלא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png רלא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שלא לקלל כו'. (עי' השמטות) וה"ה אם קלל עבד כנעני או שפחה ג"כ חייב כיון דחייבים במצות כישראל ודוקא על עכו"ם פטור עי' סנהדרין דף פ"ה ע"ב. ונ"ל דלאו דוקא מקלל איש פרטי אלא אפילו מקלל עיר מישראל ומכ"ש אם מקלל כל ישראל חייב מלקות וע"ל מצוה ר"ס:

ב[עריכה]

יצא המת כו'. ה"ה אפילו חי רק נגמר דינו למיתה ג"כ פטור אפילו עשה תשובה עיין סנהדרין פ"ה ע"א ובר"ם פ"ה מה' ממרים:

ג[עריכה]

שאסור לקלל בשום ענין. נראה דדייק לי' מתי' פטור נראה דאיסורא איכא עי' מש"ל פ' משפטים כמה הערות השייכים לכאן. והנה המקלל רשע השמיט כאן הרהמ"ח ומבואר בש"ס סנהדרין שם ובר"מ הלכות ממרי' דפטור דכתיב בעמך דוקא בעושה מעשה עמך ועיין בלשון הגמ' דפטור נראה דאיסורא איכא וכבר הבאתי לעיל דכ"מ דפטור הוא אסור רק מדרבנן כמו בשבת מכל מקום זה דוקא אם קילל בכינויין כגון רחום וחנון אבל בשמות המיוחדים נראה דאיכא איסור עשה עיין תמורה פ"א מחמת דמוציא ש"ש לבטלה ועובר על עשה את ה' אלקיך תירא ובפרט בשם המיוחד הוי' ב"ה וב"ש או בשם א"ד. ולכאורה ק"ל לפמ"ש דאפילו רשע נראה דאיכא איסורא ואם קילל אותו בשם המפורש עובר בעשה ואם אינם רשעים המקלל אותם חייב מלקות אם כן היאך קלל אלישע הנביא את הילדים ומקר' מלא הוא ויקללם בשם ה' אפילו אם היו רשעים איך עבר ח"ו על איסור עשה ובפרט למ"ד בש"ס סוטה מאי ראה שנתעברה אמם ביה"כ אבל הם לא היו רשעים או אפילו קטני אמנה מכל מקום לא היו אפקורסים ומשחרב בהמ"ק בטלו אנשי אמונה עי' רש"י שם בסוטה אם כן איך עבר על לאו שבתורה. והנה מבואר שם בגמ' שהי' לו עונש על שגירה דובים ע"ש אבל מכל מקום תמוה טוב' דנראה דהיה העונש על שגרם זה להילדים אבל ח"ו דאלישע הנביא יהי' עובר על ל"ת ועשה וצ"ע ולדחוק ולומר דשרי לקלל המצערו דלא הובא זה בר"מ ואינו בש"ס. ועיין מ"ש בהשמטות:

ד[עריכה]

או בכינוי מן הכינויים. כ"ה דעת הר"מ בסוף הלכות סנהדרין והראב"ד השיג ע"ז דאינו חייב מלקות רק בשם המיוחד ע"ש בכ"מ ומ"ש לעיל פ' משפטים:

ה[עריכה]

המקלל עצמו כו'. כ"ה גם בר"מ מהש"ס דשבועות ואינו מבואר אם הוא רשע או נגמר דינו וקילל עצמו אי חייב ואפשר דזה לא ילפינן מן בעמך אם כן אפילו נגמר דינו וקילל עצמו מכל מקום חייב או שהוא רשע מכל מקום חייב והסברא נותנת כן דהתורה הזהירה משמור נפשך מאד אם כן גם הוא מוזהר אף דהוא רשע או דנגמר דינו וצ"ע. ועי' סנהדרין ס"ו ושבועות שם בתוס' דף ל"ו ד"ה ושמור נפשך. ודע מ"ש לעיל דעל עכו"ם ודאי פטור מכל מקום אם קילל אותו בשם עובר בעשה דאת ה' אלקיך תירא כי הוא מוציא ש"ש לבטלה על כל פנים ופשוט. ומדברי הסמ"ג נראה דגם מקלל עצמו צריך שיהיה כשר ע"ש בלאוין ר"ט רי"א רי"ב רי"ג גם הסמ"ג מנה מקלל עצמו בלאו מיוחד ע' פר"ד בדרך מצותיך:

ו[עריכה]

בן נשיא. ע' מ"ש לעיל פ' משפטים. ועיין כסף משנה סוף ה' סנהדרין:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון