מנחת חינוך/רל

מנחת חינוך ‏ רל

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שלא נאחר שכר שכיר כו'. מדיני המצוה כ"ה בש"ס ור"מ פי"א מה' שכירות ובטוש"ע ח"מ סי' של"ט ובש"ע הובא דעת רמ"ה דעל שכר קרקע א"ע וראיתי בסמ"ג להדי' בלאוין כתב דאף שכר קרקע עובר והביא ת"כ והוא בת"כ פרשת קדושים דאף על שכר קרקע עוברים מלימוד המקרא ותימה איך יחלוק הרמ"ה על ברייתא דת"כ אם אין בש"ס דילן מפורש להיפך ועקצה"ח כתב דבית דהיה תלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש לענין זה לחומרא עי"ש:

ב

שכיר שעות כו'. כ"פ גם הר"מ והיא פלוגתא בב"מ רב ושמואל ופסק הר"מ כרב והסמ"ג פסק כשמואל דשכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום ועי' בראשונים. ומ"ש הרהמ"ח דין השליח עיין ר"מ וש"ע שם ובש"ך ח"מ סימן פ"ט:

ג

אפילו אחר הזמן כו'. היינו רק לאו הזה מדברי קבלה אבל על לא תלין א"ע אלא בוקר ראשון ע' בש"ס ועיין בא"ז מביא שיטות דוק' שכיר יום שגובה כל הלילה ובבוקר עובר על בל תלין אינו רק בבוקר ראשון דעד בוקר יתירה הוא ע' בש"ס אבל שכיר לילה דעובר על לאו לא תבא עליו השמש עובר בכל יום ועי"ש שהר"ן חולק ע"ז דשום לאו א"ע לאח"ז וד' הר"ן הובאו גם בנ"י כאן:

ד

אפילו היה השכיר קטן. נרא' דסובר כנוסחת הראב"ד בר"מ והראב"ד השיג הא אין מוסרין שבוע' לקטן ובמ"מ יישב בדוחק וע"ש במ"ל וגי' הטור והכסף משנה בר"מ השוכר קטן וכ"פ בש"ע סי' פ"ט דשכיר קטן אינו נוטל בשבועה וע' תומים דאם השוכר קטן אפילו לאח"ז יהי' השכיר נשבע ונוטל דעיקר הטעם דלאח"ז אין השכיר נשבע דחזקה אין בעה"ב עובר על ב"ת ובקטן ל"ש זה עי"ש:

ה

אבל אין לוקין כו'. כ"ה לשון הר"ם ג"כ ואיני מבין דברי רבינו הר"מ הא הוא עצמו פסק פ"ג מהלכות מלוה במשכנו שלא ברשות דאם נשרף המשכון אף שחייב בתשלומין מכל מקום לוקין עי"ש במ"מ הטעם דהתורה לא אסרה זה מפני הפקעת ממון חבירו עי"ש וא"כ ה"נ דאף דרוצה לשלם מכל מקום אם אינו משלם בזמנו עובר על הלאו דהתורה גזרה שלא ילין אצלו וד"ז לא ניתן להשבון. ויש עוד טעם דאין לוקין דהוי לאו שאב"מ ואפשר אם ייחד לו כלי ונטל ממנו הכלי או בקבלנות ונטל ממנו בע"כ הבגד הוי לאו שיב"מ אף דהלאו בא אח"כ כיון דמתחלתו הי' ע"י מעשה. אבל הטעם משום דניתן להשבון צ"ע ועקצה"ח סימן ע"ב כתב שם אם נתן להשכיר משכון אף דהחזיר לו המשכון כיון דכבר קנה המשכון נגד שכרו א"ע הבעה"ב על לא תלין ע"ש סקכ"ג. ואין כאן מקומו לפלפל:

ו

בכובש שכר שכיר. עש"ס דעובר משום ה' שמות ועשה והר"מ לא חשיב רק ד' וגם עשה דביומו תתן. ועיין בנ"י ובש"ס מבואר הני דאיכא ביממא ליכא בליליא והנך דאיכא בליליא ליכא ביממא ע"ש במ"מ דהר"מ לא ביאר זה ובכ"מ כ' כיון דכובש ש"ש [ואין רצונו לשלם] אם כן אם עבר לילה ויום עובר משום כל השמות ועיין לח"מ דעתו דאף אם רצונו לשלם רק דמלין עובר משום כל השמות:

ז

ואמרו בגר תושב כו'. דעת הר"מ דגר תושב עובר בעשה ביומו אבל לא בלאו ובריטב"א תמה ע"ז והרהמ"ח כתב בשמו וה"ה לבן נח ולא מצאתי להר"מ לשון זה וא"י כונת הרהמ"ח דבן נח שעובד עבודה זרה א"י מנלן אדרבא בש"ס מבואר להדיא דעכו"ם אינו עובר כלל רק גר תושב ואי כוונתו בן נח שאינו עובד עבודה זרה כמבואר בר"מ ה' מלכים דקור' לעכו"ם שאינו עובד עבודה זרה בן נח מכל מקום א"י כיון דבש"ס מבואר דמרבינן גר תושב אפשר דוקא גר תושב דהיינו שקבל עליו ז' מצות ובזה"ז אין דין גר תושב עיין ר"מ דאין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג והאידנא ליכא דין גר תושב והרי"ף השמיט קצת המשנה דגר תושב כיון דאינו נוהג האידנא וגם בטוש"ע לא הביאו דין זה. וברא"ש אף שג"כ אינו כותב אלא דינים הנוהגים עתה מכל מקום הביא דין דגר תושב וצ"ע ובר"מ לא נמצא דין בן נח שכתב הרהמ"ח וצ"ע וע"ש בש"ס דמרבינן אפילו שכרו לבצור לו אשכול ענבים א'.

והנה רש"י פירש דהיינו שכיר שעות וע"ש בתוספות ובריטב"א שם כ' דאפילו אם שכרו פחות משוה פרוטה מכל מקום עובר משום בל תלין וא"כ לדברי הריטב"א אף בגונב או גוזל פחות משוה פרוטה אין ב"ד נזקקין כי אינו בדין השבה כמבואר לעיל מכל מקום קודם זמנו בשכיר כופין אותו בכל מיני כפיות שלא לעבור על עשה ולאו כמו בכ"מ דכופין שלא לעבור על עשה או ל"ת ואפשר לדברי הריטב"א אם לקח הבגד מיד הקבלן בחזקה בגונא דאית ביה מעשה כמש"ל והשכר הוא פחות משוה פרוטה אפשר דלוקין אם עבר על בל תלין דאח"ז לא ניתן לתשלומין דהתשלומין פחות משוה פרוטה אינו פוטר ממלקות כמו חבלה פחות משוה פרוטה דלוקין כיון שהיא פחות משוה פרוטה וצ"ע בכ"ז.

ומ"ש הרהמ"ח או שתבעו ולא הי' לו מה ליתן כ"ה לשון הר"מ שם ובמצוה תקפ"ח כתב הרהמ"ח דאפילו יש לו חפצים רק יפסיד הרבה משלו אינו עובר ועיין במגיד משנה וכ"ה בש"ע דוקא אם יש לו מעות עובר ואם אין לו מעות אינו עובר ובריטב"א נראה כד' הרהמ"ח שכ' אפילו אם הי' לו אוכלין עובר רק כלים אינו עובר דצריך להפסיד משלו ועי' במס' שבת (דף קכ"ז ע"ב) אף דהיה לו פרקמטיא לא נתן לו נראה דא"צ לתת לו סחורה ואינו עובר כי האיש הי' י"ש כמבואר שם בש"ס ולראי' זו העירני תלמידי שיחי'.

ועיין בדברי הרהמ"ח לקמן אם כלתה שכירתו בשבת נראה דבשבת אינו עובר אף שהאיסור אינו אלא דרבנן ובפרט לתת משכון אך לא גרע מאין לו או יומא דשוקא המבואר בש"ס ה"נ אדעתא דהכי שכר שלא יקח בשבת ואינו עובר.

והנה בן נח ודאי אינו מצווה על הלאוין האלו רק בכובש ש"ש לגמרי שהוא כמו גזל אבל על לאו זה אינו מצווה וז"פ. ועוד נ"מ להריטב"א דגם על פחות משוה פרוטה עובר בבל תלין אם כן אין שבועה חלה אם נשבע שלא לשלם לשכיר אבל להאומרים דדוקא ש"פ אם כן פחות משוה פרוטה הוי חצי שיעור ושבועה חל על חצי שיעור כמ"ש כ"פ לעיל:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף