מנחת חינוך/רכד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png רכד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שלא לגנוב כו' אפילו ע"מ למיקט. עיין ר"מ פ"א מגנבה וז"ל אסור לגנוב כ"ש מד"ת ע' מכל מקום הטעם מחמת ח"ש ואח"ז כתב ואסור לגנוב דרך שחוק או ע"מ לשלם כו' נראה מדבריו דע"מ למיקט אינו איסור תורה ובלחם משנה הקשה ע"ז כיון דבש"ס ב"מ אמרי' דל"צ קרא לגנב' דילפי' מריבית ואונאה רק הפסוק הזה לא תגנובו אצטריך שלא לגנוב ע"מ למיקט אם כן הוא איסור דאוריית' וע"ש מה שתי' דהר"מ ס"ל דלא ילפינן מריבית ואונאה אם כן הפסוק הזה מורה כפשוטו וע"ש מה שהקשה ע"ז. ומכל מקום לדידי צ"ע כיון דקרא סתמ' כתיב לא תגנובו ממילא משמע דבכל ענין אסור דהכל בכלל גנבה אך דעת הרהמ"ח נרא' דגם זה הוא בכלל לא תגנובו. ועיין בסוף הביא לשון הר"מ. ולכאורה לפי הגמ' דמוקי רק ע"מ למיקט אם כן בגונב ע"מ למיקט ילקה ע"ז הלאו דל"ש ניתן לתשלומין דהתורה לא אסרה מחמת ממון דהוא אינו רוצה ממון אחרי' מכל מקום אסרה התורה אם כן ל"ה לאו הניתן לתשלומין ואפילו אם נאמר שלא ילפינן גניבה מביני' מכל מקום אם נא' דהי' בכלל אם כן ילקה כמו הלאו דחובל דבש"פ משלם ואינו לוקה ובפמש"פ דאינו משלם לוקה אם כן כאן נמי היכי דל"ש חזרת המעות ילקה. והנה מבואר כאן ע"מ למיקט ועיין בש"ס ב"ק בן בג בג אומר דאסור לגנוב שלו מהגנב ועיין ר"מ וגם הרהמ"ח אינו מבי' ד"ז ואפשר דעתם כיון דמבואר שם דרבנן פליגי אף דאינו מבואר דפליגי ע"ז מכל מקום כיון דבלשון יחיד מיתני' נראה דרבים פליגי ע"כ אינו פוסק כוותי' אך הסמ"ג בל"ת מביא ג"כ דין זה בשם בן בג בג. נראה דפוסק כוותי'. ונראה מדבריו דהוא מן התורה דנכלל בלאו אם כן צ"ע למה לא ילקה ע"ז ועיין בא"ז הובא בקצה"ח ה' גנבה דע"מ למיקט ולהשיבו א"ע רק בלוקח לעצמו אלא דעושה רק לצערו וע"ש שכ' דדעת הר"מ אינו כן וע"ש שנסתפק אם גנב ע"מ להשיב רק למיקט אם חייב באונסין על הגנבה והניח בצ"ע. והנה הר"מ כ' דגם בפמש"פ איכא איסור תורה וכ"ה בה' גזלה ואבדה פ"א ועלח"מ הקשה ע"ז מסנהדרין. והנה לכאורה בלא סברת הרב המגיד מחמת ח"ש אפ"ל דאסור בפמש"פ כי הר"מ כ' בפ"א מגזלה דהגוזל וה"ה הגונב עובר בג' לאוין דקודם לכן התאוה בלב ועובר משום לא תתאוה ואח"כ חוץ הלאו דגזלה עובר בלא תחמוד ע"ש וא"כ נוכל לומר בשלמ' הלאו דגזלה ערש"י בסנהדרין כתב דהתורה כתבה לא תגזול והשיב אם כן בפחות מש"פ דאינו בהשבון א"ע על הלאו ג"כ אבל לא תתאוה ולא תחמוד אפשר עובר אף בפחות מש"פ כי לא תחמוד אף שנותן דמים ואינו גוזל כלל מחבירו מכל מקום עובר בלאו אם כן ה"ה בפחות משוה פרוטה אף דלא נקרא גזל מכל מקום עובר בלא תחמוד. אך בסנהדרין דנ"ט הקשה הש"ס דפמש"פ מי איכא מידי דלישראל שרי כו' נראה דאינו עובר בלאו וע' לח"מ וצ"ע בדינים אלו. ואין להאריך בהם עיין ר"מ וש"ע ח"מ ה' גנבה:

ב[עריכה]

או הגונב מעכו"מ. כ"ה לשון הר"מ פ"א מגנבה ועי' פ"א מגזלה ואבדה וד"ז דגנבת וגזלת עכו"ם האריכו הראשונים ואחרונים ואין להאריך כאן. אך נ"ל לכאורה אף להסוברים גזלת כותי דרבנן מכל מקום גנבת עכו"ם אפשר מן התורה אסור להסוברים דאף ע"מ למיקט ואף שלו אסור לגנוב מן התורה מזה נראה דהתורה לא אסרה זה מדין ממון לבד רק המדה הגרועה הזאת בעצמה התורה אסרה אם כן בשלמ' גזל דהוא רק דהתורה אסרה ממון חבירו אם כן אפשר דעכו"ם לא אסרה כי הממון שלו הפקר לאותן שיטות אבל גנבה דאף שלו אסור לגנוב כדי שלא ילמוד מדה הגרועה הזאת אם כן אף לעכו"ם אסור כדי שלא ירגיל בזה וע"ז הקפידה התורה. אך לכאור' לשיטות אלו גם בפמש"פ עובר על הלאו הזה דמרגיל עצמו בזה ולא מטעם ח"ש ויש לדבר הרבה ואי"ה אשנה פ"ז. וצע"ק. ולענין אם גנב או גזל מעכו"ם אי מחויב להשיב כבר דברו מזה האחרונים הלא בספרתם:

ג[עריכה]

בזו"נ ולא כ' הרב דכל באי עולם מצווים. ע' בסנהדרין דעכו"ם נהרג אף על פמש"פ עיין ר"מ ונ"ל כפי המבואר בש"ס דב"מ דהלאו הזה הוא רק ע"מ למיקט ואף אם נא' דהלאו הזה כולל הכל מכל מקום ב"נ ודאי א"ח בע"מ למיקט או שלו כי התורה לא אסרה אצלו אלא מדין גזל שב"נ מצווה ע"ז דהיינו מחמת ממון חבירו אבל זה בודאי אינו מצווה ול"מ אם גנב לעכו"ם ע"מ למיקט אלא אפילו גנב לישראל ומבואר בסנהדרין משום דצערי' ע"ש מכל מקום אם אין בו דין ממון כלל א"ח משום צער בלחודי' ובפרט לד' הר"מ דפחות מש"פ מחמת דשיעורין לא ניתנו לב"נ ע"כ חייב אף בפמש"פ אבל ע"מ למיקט ושלו לגנוב ודאי אין ב"נ מצווה ע"ז. דיני כפל כתבתי לעיל פ' משפטים:

ד[עריכה]

שאין דנין דיני קנסות אלא בארץ. לאו דוקא אלא הנסמכים בארץ דנים דיני קנסות אף בח"ל וכתבתי זה כמה פעמים:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון