מנחת חינוך/ריב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
לירא מהאבות כו'. כ"פ הר"מ וע"ש בהשגת הראב"ד וע"ש בש"ס גבי ר"א דסליק לא"י ואח"ז שמע דאזלא אמי' אבתרי' ושאל לר"י אם מותר לצאת משום כבוד אם מא"י לח"ל ור"י השיבו דאינו יודע ור"א הלך ע"ש דנראה דמותר לצאת מארץ ישראל לח"ל בשביל כיבוד והר"מ לא הביא ד"ז בה' מלכים ועיין במס' ע"ז די"ג ד"ה וללמוד תורה דעתם דדוקא ללמוד תורה ולישא אשה רשאי לצאת אבל לא לשאר מצות והביאו בשם השאלתות דכ"ש לשאר מצות רשאי לצאת והנה ר"י ספוקי מספקא לי' ור"א נ"ל דמותר כדעת השאלתות וצ"ע שלא הביאו ראי' מש"ס דילן ור"י עצמו אמר בע"ז דהלכה כר"י וכאן בקדושין אר"י דאינו יודע נראה דלאו כ"ש הוא כדעת השאלתות וצע"ק:
ב[עריכה]
וממזר כו'. כ"ד הר"מ אבל הטור כתב דאם לא עשה תשובה אין הבן חייב בכיבוד ובמורא וער"מ ה' ממרים ודעת הכסף משנה דווקא גבי גלימא דריבית' וע"ש בלחם משנה דחילק בין מחיים דחייב ובין לאח"מ פטור וע"ש בי"ד סי' ר"מ דרמ"א הביא דעת הטור וע' ט"ז שם:
ג[עריכה]
שאם רצון כו'. עי' דיני' אלו בר"מ וביו"ד ה' כיבוד:
ד[עריכה]
בזכרים כו'. כ"ה בש"ס למה נאמר איש שהאיש סיפק בידו ואין האשה סיפק בידה שרשות אחרים עליה ובתוס' מקשים דהא מע"י של האשה לבעלה אינו אלא מדרבנן ותי' מחמת דאינה מצוי' אצל אביה ואמה. ופשוט דעל מצות מורא כופין עד שת"נ כי דווקא בכיבוד אין כופין דמתן שכרה כתיב בצדה אבל לא מורא. ואם יש לו בן מנכרית ושפחה ודאי אינו בנו כמבואר לקמן לענין קללה והכאה. וכן אם ח"ע וחב"ח יש לו בן זה תלוי אם קדושיו קדושין כמש"ל. והנולד מח"ש וחב"ח אף שהוא ח"ע מכל מקום הוא חב"ח ג"כ וחייב בכיבוד אב ובאם ג"כ כי היא ח"ש וחב"ח ופשוט. והנולד מעבד ומשפחה א"ח כלל בכבודם ובמוראם דאין להם יחוס כלל כמבואר לקמן גבי קללה והכאה ע"ש. ומ"ש הרהמ"ח שהאב שמחל ע"כ כו' ע' ר"ן קדושין דאף דיכול למחול ע"כ על צערו ובזיונו לא מהני מחילה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |