מנחת חינוך/ריא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא תשכבנה כו'. ודע דגם בת נח מחויבת ע"ז דבש"ס נפ"ל איסור מבהמה מן והיו לבשר א' וגם אשה בכלל ובש"ס שם מקשה דגם אשה לא תיהרג ומתרץ שם ע"ש וגם שפחה מכ"ש דחייבת כמ"ש הרב במצוה זו לקמן. והנה הגם שהרהמ"ח לא הזכיר חי' עכ"ז גם חי' בכלל עיין ר"מ אך עוף לא נזכר גם בר"מ ועיין בזבחים דפ"ה ע"ב דל"ש בעוף רובע את האשה ע"ש וראה מה עמקו מחשבות רבינו הר"מ ז"ל למעיין בש"ס:
ב[עריכה]
ואחד ישן פטור כו' ואונס פטור כו'. חוץ מן בהמה דתמיד הוא אנוסה ואפילו ישינה וגם קטנה כמבואר לעיל וז"פ והרהמ"ח לא כתב תי' אונס והר"מ בפ"א מהא"ב כ' ואחד אונס האונס פטור וע"ש בפ"א ופ"י מה' סנהדרין דדעת הר"מ דדוקא באשה אבל באיש אפילו באונס חייב מיתה שאין קישוי אלא לדעת וע"ש במ"מ שאם נתקשה בהיתר בודאי אינו חייב רק אם אנסוהו להתקשו' לערוה וגם בזה י"ח על הר"מ ע"ש והכסף משנה בה' סנהדרין כ' דגם הר"מ מודה דאינו חייב מיתה דל"ש התראה וע"ש ואין כאן מקומו:
ג[עריכה]
ובכל העריות כו' מב"ד צריכין כו'. ל"ד במב"ד אלא אפילו מלקות צריך ג"כ התראה עש"ס ור"מ ה' סנהדרין ובהרב המחבר כמה פעמים:
ד[עריכה]
מתרי' כו'. עיין ר"מ פי"ב מהלכות סנהדרין פסק דא"צ העדים להתרות בו אלא אפילו אשה או עבד או אפילו בעצמו ג"כ נהרג וכיצד היא התראה ע"ש בר"מ פרק הנ"ל:
ה[עריכה]
שכל מי שהוחזק כו'. ע' סי' י"ט באה"ע ובח"מ וב"ש דעתם דגם לענין שאר בשר החזקה צ"ל דווקא למ"ד יום כמו באיש ואשתו שכתב הר"מ אחר זה ודעת הב"ח דלענין ש"ב אין צריך למ"ד יום ואין כאן מקומו. וכן בענין הגרים בעזהשי"ת דעתי להאריך במק"א השם יגמור עלי. ועמ"ש לעיל דאם ישראל בא על זכר עכו"ם חייב העכו"מ משום נשכב דגם הוא מצווה ע"ז וחוץ לזה חייב כבהמה עיין ר"מ גבי בא על הנכרית שהורגין אותה ונ"מ אפילו אם הב"נ קטן שאין בו דעת שאין עונשין אותו או שוטה עיין ר"מ ה' מלכים מכל מקום הורגין אותו משום בהמה וגם כ' כיון דהורגין אותו משום בהמה ולא משום לתא דב"נ אם כן אפשר דנסקל כדין בהמה וגם בעדים וכ"ג כשור הנסקל. ולכאורה עוד נ"מ דאם משום עבירת עצמו אם אחר העבירה נתגייר פטור עיין ר"מ ה' מלכים מהש"ס דב"נ שבירך כו' ואח"כ נתגייר פטור דאשתני דינו ומיתתו דקודם הי' נהרג בע"א ודיין א' ומיתתו בסייף ואח"ז בעי כ"ג ומיתתו בסקילה וא"כ ב"נ שבא על הזכר או שבא הזכר עליו ואח"כ נתגייר פטור מכלום דאשתני דינו ומיתתו. אבל אם ישראל בא עליו בגיותו דהוא חייב סקילה ובכ"ג כבהמ' אם כן כשנתגייר יהי' חייב דלא אשתני דינו ומיתתו אך באמת ז"א דזה ודאי אשתני דאלו השתא לאו בר קטלא הוא משום בהמה אם כן בודאי א"ח ע"ש בסנהדרין דע"א וכן גבי הבא על הנכרית אם נתגיירה בודאי פטורה כי אילו עבדית השתא לאו בר קטלא היא כלל כמו ב"נ שהרג חבירו או בא על אשת חבירו ונתגייר דפטור כיון דאילו עביד השתא לאו בר קטלא הוא כלל ה"נ בודאי אינם חייבי' משום בהמה כנלע"ד פשוט עיין ר"מ פ"ט מה' מלכים. עוד כ' לעיל דב"נ הבא על אביו א"ח רק משום זכר ולכאו' כיון דבש"ס מבואר דעכו"ם הבא על אביו חייב שנים ואמרי' דמשום לישנא מעליא דאי ס"ד עכו"ם ממש בתרי קטלי קטלינן לי' והקשינו לשיטת הר"מ ה' מלכים בשוגג גמור פטור אף ב"נ נ"מ דאם שגג בזכר והזיד באביו חיי' על אביו. ואפ"ל כיון דהזיד באביו ממילא ידע שהוא זכר רק שלא ידע שאסור משום זכר בכה"ג חייב ב"נ. אך דאכתי ק' היכי שהזיד בזכר ושגג באביו קי"ל דחייב וצריך עיון גדול עיין ר"מ שם. ומכל מקום צע"ק דמשום לישנא מעליא יאמר דבר שאינו ע' בפסחי' פ"א ע"כ נ"ל לומר דהאמת דחייב משום אביו ג"כ כמו ישראל אף דאין נ"מ לדינא וצריך עיון גדול :
(נשלם פ' אחרי).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |