מנחת חינוך/רז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png רז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שלא לבא על הנדה כו'. בלאו זה נכלל ג"כ כל יולדת בין יולדת זכר ז' ימים ויולדת לנקבה י"ד יום וזבה קטנה שהיא ש"י כנג"י וזבה גדולה הבא עליהם חייב משום לאו זה וכ"ה בר"מ פרק ה' מהלכות איסורי ביאה ובמצוה זו אין להאריך כי מבואר באר היטב בש"ע יו"ד ובאחרונים האריכו מאוד:

ב[עריכה]

טובלת לערב. היינו קודם הז' ימים אין הטבילה עולה לה אבל אחר הז' ימים יכולה לטבול ביום רק משום סרך בתה עיין ר"מ ולקמן בהרהמ"ח:

ג[עריכה]

שהאשה מטמאה ביום לידתה כו'. לענין ביאה היינו אם לא טבלה עד שלשה שנים ויום אחד ובא עליה מבת ג' שנים חייבים עלי' כמבואר במ"מ שם:

ד[עריכה]

והענין כו' שכל דם שאינו וכו' אינו בא ממקום טמא. ד' הרב המחבר צ"ע דמבואר במס' נדה ובר"מ דדמים טהורים ג"כ באים ממקור רק דרחמנא טהרה אבל אותם שאינם באים ממקור הם טהורים אף דם ממש. ועיין ר"מ פ"ה ה"ו. ודע דנדה וזבה מטמאות בבית החיצון ע' ש"ס ור"מ וש"ע יו"ד:

ה[עריכה]

וכשבא ר' וראה כו'. הוסיפו בנות ישראל. ע' ר"נ ומכל מקום הטעם לחומרא זו אף על פי שבתקנה דרבי די אף מחמת זיבה הסותרת אפילו בראיה א' ובכ"כ השוו תחלת ראי' לזיבה הסותרת דצריכה לספור ז"נ ועיין בב"י ביו"ד. ועיין ר"נ דרבותא דטפה כחרדל דאלו הרבה דם היו יכולין לומר דנטף לבה"ח זה ג"י והוי זבה והם החמירו אפילו כחרדל:

ו[עריכה]

עד שתרגיש כו'. ומהו ענין הרגשה אם שנפתח המקור או הרגשת זיבת דבר לח עיין בס"ט ובנו"ב ואחרונים. ומ"ש הרהמ"ח אלא אם כן ידיה בין עיניה כל בה"ש עיין ר"מ פ"ו מה' א"ב וזה דעת רמב"ן ועיין בב"י סי' קצ"ו שגם דעת הר"מ כן. ודיני ווסתות ושאר ענינים מבוארים בש"ע ואחרונים:

ז[עריכה]

אמרו חכמים משום סרך כו'. דברי' אלו צ"ע דבזיי"ן אסורה מה"ד לטבול שמא תראה ותסתור ויש מגדולי המורים שסוברים דאף בדיעבד לא עלתה לה טבילה רק בשמיני האיסור משום סרך בתה אבל לא בשביעי ועבב"י סימן קצ"ז ועיין ר"מ מבוארים הדינים באורך:

ח[עריכה]

במזיד כו' בשוגג חייב חטאת כו'. דע דנדה דינה ככל העריות אם בא על אשה נדה כמה ביאות בהעלם א' א"ח אלא חטאת אחת אם לא שבא על ה' נדות חייב ה' חטאות שהם גופין מחולקין אך דין הנדה אם בא עליה בנדת' ואח"כ טבלה וחזרה וראתה ובא עליה והי' הכל בהעלם בלא ידיעה בינתיים מכל מקום כיון שטהרה בינתיים הימים מחלקין וחייבים ב' חטאות כ"ה בר"מ פ"ה מהלכות שגגות ה"ה והוא מגמ' כריתות דט"ז. ונראה דאם בא על הנדה ואח"ז ביום הז' לנקיים או על ש"י כנג"י וביום השימור טבלה ובו ביום חזרה וראתה ובא עליה אף על פי דמותרת ונמצא טמאה מכל מקום הטבילה מחלקת כיון דע"פ ד"ת טהורה ומותר לבא עליה כמבואר בנדה אחר מעשה תטהר אך חכמי' אסרו שמא תראה ותסתור אבל תיכף לאחר טבילה טהורה אם כן אפילו ראתה אח"כ בו ביום ובא עליה חייבים ב' חטאות כמו שהימים של חול חולקין לענין שגגת שבת כמבואר שם דהי' זמן היתר בינתיים ה"נ היה זמן היתר מן התורה אם כן הימים מחלקין וחייבים ב' חטאות כנ"ל ומכל מקום צ"ע. עוד אפשר כיון דחכמים אסרו לעשות כן לא הוי היתר בינתיים וצ"ע:

ט[עריכה]

ובן הנדה אינו נקרא ממזר כו'. וגם קדושין תופסין בנדה עיין ביבמות ובר"מ ובאה"ע בהרבה מקומות. וטומטום ואנדרוגינוס אם ראו אודם הם נדות לענין הבא עליהם ואנדרוגינוס אם ילדה ובא א' עליה אף שילדה אינה טמאה רק מס' לידה כי אפשר אינה אשה אם כן אינו חייב אף על פי שילדה כנ"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון