מנחת חינוך/רא

מנחת חינוך ‏ רא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שלא לבא כו' אחר מותו כו'. עיין פרק ארבע מיתות (סנהדרין נד.) אף על פי שנאמרו שני לאוין מכל מקום אינו אלא לאו אחד דהלאו השני לרבות לאחר מיתה ע"ש ברש"י (ד"ה וסיים) ובתוס' (שם ד"ה לומר) מקשין מהיכן למדנו עונש לאחר מיתה ע"ש.

ולכאורה נראה דלאחר מיתה אינו ענוש על כלתו כי כלתו היא הפירוש כל זמן שבנו חי כמבואר שם, אבל לאחר שגירשה או לאחר מותה היא רק נקראת אשת בנו, ועיין בסנהדרין וברש"י שבועות דהתראה צריכה להיות מאותו לאו ואם התרו בלאו אחר לא הוי התראה, אם כן לאחר מיתה אם התרו משום הלאו דכלתו אינו התראה לחייב עליו רק צריך להתרות משום אשת בנו, ודברי רש"י הם בשבועות (דף כ') וע"ש בסנהדרין פרק ד' מיתות וברש"י:

ב

ומן הדומה כו'. אפילו בן ממזר בודאי כ"ה עיין במשנה יבמות פ"ב דבנו הוא לכל דבר חוץ מבן שפחה ונכרית, וכבר כתבנו לעיל אם חציו עבד וחציו בן חורין יש לו בן אם אין קדושין תופסין אינו קרוי בנו אך אנן פסקינן דהוי ספק קדושין אם כן הוא ספק בנו ואם יש לו בן מחציה שפחה וחציה בת חורין הוא חצי בנו חייב על כלתו. ואם בנו קידש חציה שפחה וחציה בת חורין כיון דלא הוי קדושין גמורים אפשר דאינו חייב עליה משום כלתו ועיין לעיל:

ג

ועובר כו'. בסקילה אפילו עודה תחת בעלה דסקילה חמורה ונידון בחמורה אם לא שלא התרו משום כלתו אינו חייב רק משום א"א ופשוט וכבר כ' לעיל וכן הדין בכל עריות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---