מנחת חינוך/קצב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא לגלות כו' בין שהיא אחותו מאב כו'. ואם יש לו אחות הבאה משפחה ונכרית א"ח עליה משום אחותו עאה"ע סי' ט"ז מביא שם רמ"א י"א דמדרבנן נקרא זרעו הבאה משפחה ונכרית וע"ש בח"מ וב"ש ואם יש לו אחות הבאה מח"ש וחב"ח כתבתי לעיל כ"פ דהוי חצי אחות ובודאי חייב עליה. ואם ח"ע וחב"ח קידש אשה מבואר בסי' מ"ד באה"ע דהוי ס' קדושין והוא מש"ס דגיטין ועיין בח"מ ומבואר בתוס' שם דאי אין קידושין קידושין אין הבנים מתייחסין אחריו אם כן נראה בח"ע וחב"ח אף דמצד הסבר' הוא דאם הוליד בת ואח"ז נתגייר והוליד בן דהו"ל הבת חצי דידי' ויהיה חייב עליה אחיה משום חצי אחותו אך מחמת דאין קידושין קידושין אף מצד הב"ח שלו אינו מתייחס אחריו כלל ולא הוי אחותו כלל ולו' דהתוס' כתבו דוקא לענין ירושה אין נראה וע"ש בחידושי הרשב"א כ' גם לענין יוחסין וא"כ לדידן דפסקינן דח"ע וחב"ח שקידש הוי ס' קדושין אם כן הוי אחותו מצד החירות מס' ואינו חייב מלקות ולא קרבן וכן לענין הדינים המבוארים למעלה לענין ערות אביו א"ח כלל ח"ע וחב"ח שהוליד בן ובא הבן עליה אף שהבן ישראל גמור דאמו ישראלית אם כן גם מצד חלק העבדות היא ישראל מכל מקום אפילו בחלק הב"ח של אביו ואפילו אם נתגייר אביו א"ח עליה משום ערות אביו דלמא אינו תופס קדושין של אביו וא"כ לאו בנו הוא כלל ועוד לשאר דינים המבוארים למעלה דוק ותראה. אך לכאורה קשה דפסקינן דח"ע וחב"ח שקידש הוי קדושי ספק אם כן היאך פסק הר"מ והרהמ"ח באה"ע סי' ד' דח"ע וחב"ח הבא על א"א הולד אין לו תקנה דהוא חצי ממזר וחצי כשר דהיינו מצד עבדות הוא כשר דאזלינן בתר דידה ככל עבד הבא אפילו על א"א הולד כשר ומצד החירות שלו הולד ממזר הא מבואר ביבמו' דגמרינן מאשת אב וכ"ה דלא תפסי קדושין לעלמא הולד כשר וכ"כ הרשב"א בחידושיו לגיטין שם דאם ח"ע וחב"ח אין קדושין קדושין אם כן אם בא על א"א הולד כשר ע"ש וא"כ להר"מ דפסק דהוי ספק קדושין אם כן הו"ל החצי מצד החירות רק ס' ממזר ולמה כ' הר"מ והמחבר דהוי חצי ממזר ודאי וצ"ע. שו"ר בס' אבני מלואים סי' מ"ד שהקשה זאת והנאני וע"ש מה שתי' ועיין ביבמות נראה ג"כ שם כמ"ש כמו אחותו משפחה אינה נקראת אחות כן מח"ע וחב"ח כיון דאינו מתייחס אחריו אינה נקראת אחות כנ"ל. ואם אחד הוא בן אנדרוגינוס אשר נולד מאנדרוגינוס מזכר ויש לו אחותו מאמו האנדרוגינוס אשר נולדה מזכר אחר מסתפק אני אם יש לאחות דין אחותו מאמו כיון דאפשר שהאם היא זכר ומכל מקום יכול להוליד ולו' דממ"נ אם היא זכר הוי אחותו מאביו ז"א כיון שלא נולדו בדרך הולדה מזכר ויש להם לכ"א אב גמור אין זה נקרא אב וגם אם אנדרוגינוס הוליד מאשה בן והוליד מאשה אחרת בת אפשר דא"ח על אחותו מאביו דאפשר דאביו אינו זכר ולא נקרא אביו ולו' דממ"נ אם היא נקיבה ה"ל אחותו מאם ז"א דהא לכ"א יש לו אם גמורה ול"ש שני אמהות לכ"א וצ"ע בדינים אלו ועמש"ל בשם מהריט"א דאנדרוגינוס יכול לילד מזכר ולהוליד מנקבה וצ"ע:
ב[עריכה]
בעדים והתראה. ואם התרו בהם למלקות חייבים מלקות ככל חייבי כריתות שלוקין עש"ס ור"מ:
ג[עריכה]
כל באי עולם כו'. חוץ מעבדים דאינו חייב על אחותו אפילו מאם עיין ר"מ פי"ד מהא"ב:
ד[עריכה]
בין מזידין כו'. עיין ר"מ ה' מלכים דשוגג גמור פטור רק באומר מותר חייב דהוא קרוב למזיד דהיה לו ללמוד ע"ש:
ה[עריכה]
אלא שני עדים. דברי הרהמ"ח אי אפשר ליישבם בלי ט"ס דהיא גמר' ערוכה בסנהדרין ופסקה הר"מ ה' מלכים דב"נ נהרג עפ"י ע"א ע"ש:
ו[עריכה]
והודאת פיהם. זה אינו מבואר בר"מ אבל באמת כ"ה כיון דעיקר הטעם דאדם קרוב אצל עצמו וב"נ נהרג ג"כ עפ"י קרובים עש"ס ור"מ ע"כ נהרג ג"כ עפ"י עצמו ועי"ל פ' יתרו הארכתי בזה קצת בעזהשי"ת:
ז[עריכה]
ומן הדומה כו'. אינו מובן דודאי אף דאותם שאינם כשרים להעיד על ישראל כשרים להעיד לב"נ דעכו"ם פסול לעדות ולעכו"ם חבירו כשר ואפשר סובר הרהמ"ח כשיטת קצת ראשונים דגם עכו"ם כשר לעדות ישראל רק דחשדינן אותו למשקר וכל היכי דידעינן שאינו משקר כשר לא כמו קרובים דגזירת הכתוב היא דפסולים אף משה ואהרן עי' באו"ת וקצה"ח סי' כ"ח ואם כוונת הרהמ"ח דקרובים כשרים להעיד מה נסתפק בדבר והיא גמר' מפורשת ופסקה הר"מ ה' מלכים דב"נ נהרג עפ"י קרוב. וצע"ק. ולענין שאר דיני עדות הנוהגים בישראל נרא' דלא נהוג בב"נ כגון רשעי' דגזירת הכתוב דפסולי' בישראל כשר בב"נ. אך רשע לתיאבון דכפין ואכיל כפין ומסהיד או חשודים עי' בה' עדות הכלל כל הפסולים מחמת דחיישינן למשקר ודאי פסולין הם לפ"ד אף לב"נ אבל באינם חשודין רק שהם פסולין לישראל מגזירת הכתוב וכגון נמצא קרוב דבטלה כל העדות דהכל רק מגזירת הכתוב נרא' דהם כשרים לב"נ חוץ מאשה כמבואר להדי' בש"ס ור"מ דלא תעיד להם ולא תדין להם ואין כאן מקומו להאריך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |