מנחת חינוך/קצ

מנחת חינוך ‏ קצ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שלא יגלה הבן כו' והבא על אמו כו'. ע' דינים אלו בר"מ מהא"ב ובסנהדרין פאד"מ ומ"ש הרהמ"ח שחייב שתים היינו אם הבן נולד לאחר שהיתה אשת האב דכשנולד הבן חלו שני האיסורין כא' אבל אם נולד בן מאנוסתו ולאחר שהגדיל הבן נשאה אביו לכאורה אין איסור א"א חל על איסור אמו אך אם יש בנים לאב מאשה אחרת ה"ל איסור מוסיף דנתוסף עליו איסור משאר בניו מחמת א"א נוסף גם עליו ואפילו אין לו בנים מכל מקום נתוסף על שאר קרוביו של אביו כגון על אבי אביו או על אחיו אע"ג דלא הוי מש"א מכל מקום הוי איסור מוסיף עתו"ס יבמות סוגי' דכריתות אך אם אביו אין לו שום קרוב ובן רק זה אין איסור א"א חל ואם אח"ז נולד לו או מאמו או מאשה אחרת הדר הו"ל מוסיף וחייב שתים ודוק' אם בא עליה לאחר שנעשה הבן הנולד אח"כ ט' שנים ויו"א דקודם לכן אין איסור ביאה ע' דיני אחע"א בר"מ ה' שגגות והסוגי' עמוק':

ב

בין בחיי האב כו'. וכן אין חילוק בין ארוסת אב לנשואת אב ער"מ:

ג

שניות. ע' ביבמות ובר"מ פ"ב מה' אישות ובאה"ע סי' ט"ו:

ד

וזאת מן העריות שנצטוו כל באי עולם. חוץ מן העבדים הכנענים כ"ה בסנהדרין דנ"ח ע"ב ור"מ פי"ד מה' א"ב דא"ח על אמו ולא על שום קרובה דיצא מכלל ב"נ ולכלל ישראל לא בא ע"ש ודיני גר שנתגייר דג"כ מותר מן התורה באמו שנתגיירה או באמו שלא נתגיירה א"ח משום אמו עיין דינים אלו בר"מ פי"ד מהא"ב וב"נ חייב ג"כ על אמו מאנוסתו בר"מ ה' מלכים. ודע דבכל העריות שישראל מוזהרים שניהם נהרגים הבועל והנבעלת כמו כן בב"נ ע' פ' ד"מ בסנהדרין. ואם נולד מן האנדרוגינוס ובא עליה אי חייב משום אמו כבר עוררתי לעיל. וכן אם אביו אנדרוגינוס אם בא עליו אם חייב משום אב והבאתי בשם מהריט"א דיכול להוליד מאשה וגם יכול להוליד מזכר וצ"ע עיין לעיל. ואני מסופק אי בב"נ שייך ג"כ אין אחע"א ונ"מ לפמ"ש הר"מ בה' מלכים דשוגג גמור פטור אף ב"נ רק באומר מותר חייב אם כן בדין אם ב"נ נולד מאנוסת אביו ואח"ז נשא אביו את אמה והבן בא עליה בשגגת אם והזיד בא"א ועל אשת אב ג"כ ב"נ מצווה אם חייב מיתה על א"א אם אחע"א כמו בישראל אם כן לא חל איסור א"א וכגון דלית ליה אחים מן האב דליהוי איסור מוסיף דשאר קרובים לגבי ב"נ שריא או דבב"נ ל"ש דין זה ואחע"א גבי ב"נ אם כן חייב משום א"א ונראה דאין חילוק בזה לבין ישראל כמו גבי ישראל לא ילפינן זה מקרא רק סברא כ"פ בש"ס כיון דמושבע ועומד הוא אין חל עליו עוד איסור אם כן גבי ב"נ נמי אין אחע"א אם לא כולל ומוסיף כמו בישראל ואם בא על ח"ש וחב"ח והוליד ממנה בן הוולד ג"כ ח"ע וחב"ח וא"כ מצד עבדות בא על אמו ח"ש פטור ומצד ב"ח חצי החירו' שלה היא אמו ואם בא עלי' צ"ע כי רק החצי הוא חייב וכבר עוררתי ע"ז כ"פ:

ה

אבל חילוק יש כו'. נראה לפי עניות דעתי בעזרת השם יתברך ברור דעוד יש חילוק גדול בענין העריות בין ישראל לב"נ דהנה מבואר בתשובת הרא"ש הובא בת"ח פ"ה דאבות בהא דבן י"ג נעשה בר מצוה ותינוקת בת י"ב ובת ג' לביאה ובן תשע וכל המבוארין במשנה דנדה פ' יוצא דופן הוא בכלל השיעורין שהם הל"מ וכ"ה בפ' י"ד גבי עובדא דר"ע וא"כ כמו שמבואר בר"מ ה' מלכים דעל אמ"ה חייב ב"נ בכ"ש וכן גזל דהשיעורין לישראל נאמרו ולא לב"נ אם כן כאן נמי אם קטן ב"נ בא על אמו או על שאר עריות והי' פחות מבן ט' או שהיא פחותה מבת ג' מכל מקום נהרגין אם א' מהם גדול ול"ד גדול בן י"ג דגם זה הל"מ ול"ש בב"נ רק אם הוא בר דעת והא דמבואר בר"מ דקטן שעבר על א' מן המצות שלו שאינו נהרג אין כוונתו קטן קודם יג"ש והבאת שערות רק אם הוא קטן לפי אומדן דעתו שאין לו דעת ע"כ אין עונשין ולפי זה אפילו קטן פחות מבן ט' ובא על הגדול' אם הקטן אין בו דעת מכל מקום היא נהרגת לא כמו ישראל דפחות מבן ט' אין ביאתו ביאה כלל ואם הוא בר דעת נהרג ג"כ וכן אם ב"נ בא על אחותו אפילו פחות' מבת ג' או על אשת חבירו מכל מקום נהרג דלגבי ב"נ אין נ"מ לפחות מבן ט' ופחות מי"ג ופחותה מבת ג' שכל הדינים הללו הם בכלל השיעורין ואין ענין לב"נ. ובזה ניחא לי מאוד ד' הר"מ שכ' בה' מלכים דב"נ נהרג על הזכר אפילו קטן וכ' הכסף משנה דנראה מדבריו דאפילו על פחות מבן ט' וחלוק הוא מישראל בזה והניח בצ"ע מאין יצא לו להר"מ ד"ז. ולדידי הדבר פשוט דכל השיעורין הללו אינם לב"נ. אך מכל מקום צ"ע אמאי לא כ' הר"מ דין זה גבי עריות לפני זה דאפילו פחות מב"ט ופחותה מבת ג'. מכל מקום נלע"ד דהדין אמת וכן לכל הקנינים לב"נ אם הוא בר דעת אף שלא הביא ב' שערות ולא הגיע לכלל י"ג מקחו מקח וממכרו ממכר וכבר עוררתי בגליון הר"מ שלי ה' מלכים. מכל מקום דע דאשת חבירו לא משכחת לה בפחותה מבת ג' שנים דהא אין לה דעת כלל להקנות עצמה ובודאי שאין לאביה רשות בה דוקא בישראל גילת' תורה דאבי' יש לו רשות בה אבל לא לב"נ והיא עצמה בשנים כאילו בודאי אין לה דעת כ"ז נ"ל ברור. אך סוגיא א' בנזיר דס"א ע"ש ודס"ב ע"ש דמרב' הש"ס מופלא סמוך לאיש דעכו"ם וצריך ריבוי ע"ז ולפמ"ש אם יש בו דעת אם כן ממילא הוא כגדול לכל דבריו וכן ממעט שם הגמרא כותי גדול אם א"י להפלות ע"ש וצ"ע שם בסוגי'. אחר שעוררתי על כל הנ"ל בא לידי ס' חתם סופר חיו"ד להגאבד"ק פרעשבורג וראיתי שהביא בהלכות בכור בשם אחד מהגדולים דאין דין קטן לב"נ לענין הקנינים והביא קושיא זו מש"ס דנזיר ותירץ סוגית הש"ס שם והנאני אם כן דברי בעזה"י גם לענין עריות מיוסדים על אדני פז ואמת וברור בעזהשי"ת:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---