מנחת חינוך/קעה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png קעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שנטבול כו'. כ"ה ג"כ דעת הר"מ הל' מקואות. ויש הרבה שיטות דכולו שאוב פסול מן התורה וי"א דאם נתמלא בעצמו הכלי הוא מדרבנן ואם מלא בכתף פסול מן התורה ויש מחלקין אם נשאר בכלים שאין מקבלין טומאה הוא מדרבנן ואם בכלי' המקבלין טומאה הוא פסול מן התורה עכ"ז בטויו"ד סי' ר"א וב"י שם כל השיטות באורך. ודע דאף להסוברי' כולו שאוב פסול דרבנן זה דוקא לטבול בקרקע בשאובי' אבל לטבול בכלים לד"ה פסול מן התורה ע"ש בב"י באורך:

ב[עריכה]

אפילו להטביל בו מחט. היינו בתר דבטלו לרביעית ומה"ת סגי ברביעית לכלים וע' פסחי' שיטת ר"ח סגה"כ ונזיר פ' ג' מינים וב"י סי' הנ"ל:

ג[עריכה]

אבל במים הנובעים כו'. כ"ה דעת הר"מ והראב"ד והרבה גדולים ורבים חולקים דלאדם צריך תמיד אף במעיין מ"ם סאה רק לכלים סגי במים שיתכסה בה הכלים עב"י סי' הנ"ל ויש עוד חילוק דמקוה אינו מטהר אלא באשבורן והמעיין מטהר אף בזוחלין והרבה דינים יש כאן ע' בב"י ובשו"ע יו"ד סימן ר"א ואין להאריך כאן:

ד[עריכה]

של אדם וכלים. דע שכל הכלים המקבלים טומאה יש להם טהרה במקוה חוץ מכ"ח ודעת הר"מ בפ"א מה' מקוואות נרא' מדבריו דסובר כדעת רש"י דפשוטי כ"ע אף דמקבלין טומאת מדרס והטמא מדרס מקבל טומאת מת ג"כ מכל מקום אין להם טהרה במקוה דלאו בכלל כלים והוא דעת רש"י בשבת פר"ע אבל דעת תוס' שם דפשוטי כ"ע יש להם טהרה במקוה ואפילו מפץ של עץ יש לו טהרה במקוה רק מפץ של שפי ושל גמי אין לו טהרה במקוה ע"ש באורך בשבת פר"ע וב"ק פרק כיצד הרגל ובהשגות הראב"ד שם ובכ"מ:

ה[עריכה]

לא תשלם טהרתם כו'. עד הע"ש היינו לתרומה ולמע"ש א"צ הע"ש ולקדשים ל"מ הע"ש במחוסרי כפרה עד שיביא כפרתו ויולדת אף על פי שטבלה לאחר ז' לזכר ואחר י"ד לנקבה ה"ה טבילת יום ארוך עד ליל מ"א ופ"א ואסורה לאכול בתרומה עד הע"ש של יום המ' ושל יום הפ' עיין הכל בש"ס ור"מ בכ"מ:

ו[עריכה]

טבילתן ביום כו' חוץ מנדה כו'. היינו זב וזבה אסורי' לטבול בליל הז' רק ביום השביעי וכן טמא מת אבל לאחר יום הז' מותרי' לטבול אף בלילה וכן נדה ויולדת אסורים לטבול ביום הז' עד הלילה אבל מליל ח' ואילך מותרים לטבול אף ביום הכלל דקודם זמנם א"י לטבול וזב וחבריו וטמא מת יום ז' זמנם וקודם לכן אין זמנם לטבול דזב וזבה צריכים שימור מקצת יום וכן טמא מת כלתה זמנו של ספירת זיי"ן ביום וכן מצורע אבל נדה ל"א מקצת היום ככולו עד ליל ח' ואז מותרת לטבול ולא קודם אבל מליל ח' ואילך מותרת לטבול אף ביום וכ"ז פשוט ומבואר בכ"מ בש"ס ור"מ וע' תוס' מגלה כ"ז:

ז[עריכה]

ודיני חציצה כו'. ע' תוס' סוכה ד' ותוס' עירובין שיש פוסקי' דהלכה דרובו דמקפיד ואינו מקפיד הוא רק בשערות אבל בגופו אפילו מיעוטו שאינו מקפיד חוצץ מן התורה וע"ש בתוס' דחו זה ובר"מ מביא שיטת הגאונים דשערו לחוד וגופו לחוד דרוב שערו ומקפיד הוא דאוריית' וכן רוב גופו בלא שערו ושיטת הר"מ דשערו כגופו נחשב ואינו נחשב לעצמו ורוב שערו כיון שאינו רוב הגוף כמיעוט נחשב ועב"י יו"ד סי' קצ"ח. ונראה דדעת הרהמ"ח כדעת הר"מ מדלא הביא דין דרוב שערו נראה דנחשב כאחד. וביבמות מבואר שם בגמ' גבי נכרית מעוברת שנתגיירה כו' דאף דרובו שאינו מקפיד אינו חוצץ מן התורה דוקא רובו אבל כולו חוצץ וא"כ לדעת הפוסקים דשערו וגופו נחשב כא' אם מכוסה כל הגוף עם השערות אף שאינו מקפיד חוצץ מן התורה ולשיטת הפוסקים דשערו נחשב לבד אם כל הראש מכוסה חוצץ מן התורה וכעת לא ראיתי להר"מ ולהרהמ"ח שיביאו ד"ז דכולו חוצץ מן התורה אף דנקטו בלשונם רובו מכל מקום בש"ס מפרש רבי יצחק ג"כ רובו ואמר כדי דלא נטעה דכולו הוי כמו רובו ומכ"ש שפוסק צריך לפרש דבריו וצ"ע:

ח[עריכה]

ודין מים שאובין. ידוע דג' לוגין מים שאובין פוסלין מקוה שאין בה שיעור מ"ם סאה אבל אם יש בה מ"ס אין השאובין פוסלין המקוה וכן מעיין אפילו כ"ש שריבה עליו מים שאובין אין פוסלין המעיין. וע' פ"ט מה' מקוואות בר"מ הי"א בכ"מ שם שמסופק לדעת הר"מ דאפשר דוקא בגומות המעיין ששם המעיין חשוב אבל ריבה במקום משך המעיין המים שאובין פוסלין אותו וע"ש במסקנ' שמחלק במסקנא ועיין בטויו"ד סי' ר"א בב"י:

ט[עריכה]

כמוצא רימון. עביו"ד בטור וב"י מביא הרבה שיטות בנקיבת הכלים ושם בב"ה מביא בשם הרא"ה שצריך דוקא כמוציא רמון וכאן חסר וצ"ל ואם ניקב ככונס משקה ע"ש בב"י מביא שיטה זו:

י[עריכה]

ודין חקק. כשחקק ולבסוף קבעו אינו בטל מתורת כלי וכשקבעו ולבסוף חקקו אינו כלי ועיין בטור וב"י שם ובנוב"י ת' סקמ"ב הרבה חלוקי דינים:

יא[עריכה]

בשינוי מראה לחוד כו'. ודוקא שנפלו לתוכה המשקים אבל נשתנה המראה מחמת עצמן כשר וכן אם הדיח סלי זיתים וענבים לא פסלו את המקוה אף על פי שנשתנה מראית המים כ"ה בר"מ שם ובשו"ע יו"ד סי' ר"א ודע דשינוי מראה פוסל אפילו במקוה שלם שיש בה מ"ס נפסל בשינוי מראה ועביו"ד שם דמעיין אינו נפסל בשינוי מראה רק מקוה:

יב[עריכה]

שבבית הסתרים כו' להיותם ראוים כו'. ע' תוס' קידושין ועירובין שמה"ת צריכים הבה"ס להיות ראוים לביאת מים. ודעת ריטב"א הובא במ"ל דאין צריך להיות ראוים לב"מ רק מדרבנן ע"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון