מנחת חינוך/קנג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנצטוינו כו'. הדינים עיין ר"מ פ"א מהמ"א ומי שאין לו בביתו ס' הר"מ יהי' ד' הרהמ"ח תמוהים בעיניו ע"כ הנני להעתיק ד' הרב המגיד מה שפי' בדבריו מבואר בתורה שג' מינים הם היינו שפן וארנבת וגמל הם מעלה גרה ואין מפריסין פרסה ושפן וארנבת יש להם שיניים בלחי העליון וגמל אף על פי שאין לו שיניים יש לו ניבים ובן גמל אין לו ניבים ג"כ כ"ה בש"ס וכאן מבואר שכל מעלה גרה אין להם שיניים ובאמת שפן וארנבת הם מעל' גרה ויש להם שיניים וגם מ"ש דכל מעלי גרה הם מפריסי פרסה חוץ גמל ובאמת שפן וארנבת מעלי גרה ואין מפריסין פרסה ופי' הרב המגיד דבריו דכוונת הר"מ במ"ש דכל מעלי גרה אין להם שיניים היינו מן הטהורים דכבר כת' דיש להם שני סימנים וכת' דהטהורים אין להם שיניים ואח"ז שכת' שכל בהמה המעלה גרה היא יש לה פרסה היינו המעלה גרה ואין לו שיניים בודאי מפריס פרסה חוץ מן הגמל והיינו בן גמל דג"כ מעלה גרה ואין לו שיניים ומכל מקום אינו מפריס פרסה ומה דנקט הר"מ גמל לישנא דגמר' נקט ע"ש וכך צריך לפרש בד' הרהמ"ח שנמשך אחר לשון הר"מ. ומבואר בר"מ אם מוצא בהמה חתיכות הפרסות בודק אם אין לה שיניים בודאי טהורה ובלבד שיכיר בן גמל כי כל הטמאים חוץ מבן גמל יש להם שיניים או גמל יש לה ג"כ ניבים ע"כ אם מכיר בן גמל היא טהורה כיון (דיש) [דאין] לה שיניים ואם מצא בהמה שפיה חתוך וא"י לבדוק בשיניים בודק בפרסות אם מפרסת פרסה כשרה ובלבד שיכיר חזיר דחזיר מפריס פרסה ואינו מעלה גרה. עוד מבואר בש"ס ובר"מ דיש עוד סי' טהרה אם מוצא פיה חתוך וגם הפרסות חתוכים בודק תחת כנפי העוקץ אם בשרו מהלך ש"ו טהור ובלבד שיכיר ערוד דגם ערוד יש לו סי' זה וטמא. והמוצא בהמ' שפי' חתוך אך מפרסת פרסה ואם אינו מכיר חזיר אסור' היינו באין לה קרניים אבל אם יש לה קרניים אינו חזיר כי קרניים מוציא מספק חזיר ודינים אלו מבוא' ג"כ ביו"ד סי' ע"ט ועשר' מינים הם ג' מיני בהמ' וזיי"ן מיני חי' ומפורשין בתורה והם כולם מעלי גרה ומפריסים פרסה והמכיר מין מהם א"צ לבדוק בשיניים ובעוקץ דהם טהורים בודאי. וצריכין ג"כ להכיר בין הג' מיני בהמה וזיי"ן מיני חי' ונ"מ דחלב חי' מותר ומבואר כאן הסימנים ומבואר בר"מ דשור בר מין בהמה ובמ"מ תמה למ"ד דהוא מין בהמ' הוא תאו האמור בתור' אם כן ליכא רק ששה מיני חיות דתאו הוא בהמ' ועיין בחולין ויש פוסקים כר"י דשור הבר מין חי' וע' יו"ד סי' כ"ח וסי' פ' ובה' כלאי בהמ'. ועיזי דבאלה נרא' דעת הר"מ דהיא מין בהמ' ויש פוסקים דהיא מין חי' ע' בראשונים.
והנה סמני חי' היינו אם קרניו מפוצלות בודאי מין חי' הוא אך אם אין קרניו מפוצלות אם יש לו ג' סימנים אלו וגם מבלע חרקי' ה"ז חי' וכ"ה בר"מ אך דעת הרבה גאונים דג' סימנים אלו לבד הוא חי' אף דלא מבלע חרקי' עיין בראשונים וסימנים אלו לחי' דוק' אם מעלה גרה ומפריס פרסה דידוע שהיא טהור' רק הסימן בקרניים הוא שהיא חי' טהור' אבל קרניים אלו עצמן אינו סימן שהיא טהור' דגם חי' טמאה יש לה קרניים וכ"ה בלשון הר"מ כאן וע' פר"ח ובר"ן לר"ה ומג"א סתקפ"ו. וקרש שאין לו אלא קרן א' היא מין חי' עיין ר"מ ובכו"פ סע"ט ופ' ואין להאריך במה שהאריכו הם. והנה לדעת הר"מ היא מ"ע היינו לאו הבמ"ע דזה תאכל ולא בהמה שאין לה הסימנים והאוכל טמא' עובר בלאו המבואר אחר זה ובעשה זו ודעת הרהמ"ח דהיא עשה גמור' היינו אם לא בדק בסימנים אף שנמצאת טהור' מכל מקום עבר על עשה זו והוא חידוש מד' הרהמ"ח ובהגהת מ"ל הרגיש בזה. וכוי הוי ס' חי' ס' בהמה וחלבו אסור מספק וטעון כיסוי מספק וכלאים הבא מצבי ותיישה עמש"ל במצות חלב. והנה באוכל מבהמה טמא' שעובר בעשה בלאו הבמכ"ע ועפמ"ג יו"ד חקר בדין עשה שאינו זבוח כיון שהיא בא מכלל עשה דרשות אם כן אפשר אף ח"ש עובר בעשה דוקא היכי דכתי' מניע' כגון לא תאכל או ציווי כגון בערב תאכלו שייך לומר דאכילה בכזית אבל כאן דילפינן מוזבחת ואכלת היינו רשות וילפינן דאינו זבוח לא תאכל אם כן אינו בכזית אלא אף בפחות מכזית עובר בעשה ונ"מ לענין שבועה דעל חצי שיעור חייל ועל עשה אינו חל אם כן ה"נ אפשר דבטמאים העשה אף בפחות משיעור דילפינן מאותה תאכלו ולא טמאה אך כבר ביארתי כ"פ דאף בלא לשון אכילה צריך כזית ושיעורין הל"מ וא"צ לכפול:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |