מנחת חינוך/קלט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png קלט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שלא יאכלו הכהנים כו'. עיין ר"מ פי"א ממעה"ק ופ"ב מפסולי המקודשים וכ"ה. הנה בחטאת הפנימית שעוברין בלאו על אכילתו הוא דעת ריה"ג זבחים פ"ב ולדידי' חטאת החיצונה שנכנס דמה לפנים שפסולה ונשרף אינו מוכח מקרא זה רק מפסוק הן לא הובא כו' אם כן בחטאת החיצונה שנכנס דמה לפנים לא מצינו לאו אך ר"ע סובר דפסוק זה מיירי בחטאת החיצונה שנכנס דמה לפנים עוברים בלאו הזה. והנה הר"ם שפסק בה' פסה"מ דדם חטאת החיצונה שנכנסה לפנים נפסלה מפסוק זה אם כן אינו מוכח לאו בפרים הנשרפים והר"מ פסק כאן דלוקין בפרים הנשרפים מלאו זה ועי' בלח"מ. והנה להלכה הן בחטאות הפנימיות והן בחטאות החיצוניות שנכנס דמם לפנים עוברים בלאו באכילת' ודינם ככל מאכלות אסורות לכה"ד אין צורך לכפלם. והנה הדינים של חטאת הנשרפת כדינו כתבתי לעיל איזה הם הנשרפין. כעת נכתוב הדינים באיזה דרך נפסלו חטאות החיצוניות שנכנס דמם לפנים. כל חטאות שדינן לזרוק על מזבח החיצון וקיבל דמם בכלי והכניסו להיכל אפילו קיבל דמם בשני כוסות והכניס כוס א' לפנים נפסל החטאת וכוס השני הנשתייר ג"כ נפסל ולא יזרוק כלל. ודינו כדין קדשים פסולים ונשרפים בעזרה לא מחוץ למחנה עיין ר"מ פ"ד ממעה"ק. ואי דוקא אם זרק בהיכל נפסל הדם או אפילו על הכניסה לחוד יתבאר בסמוך. ונראה דגם אם הכניס לאולם נפסל אם הכניסה לחוד פוסל דאפשר היכל ואולם חדא קדושה היא. ואפילו אם הם ב' קדושות נראה דנפסל כיון שהוא שלא במקומו ע' בזבחים דפ"ב ואי היכל ואולם חדא קדושה יבואר בחיבורי לקמן אי"ה והוא ביומא דמ"ד ע"ב. ועי' בש"ס דאם חישב להביא הדם לפני ולפנים ונכנס רק להיכל וחזר והוציאו לא נפסל הדם כיון דחישב לכנוס לפני ולפנים ומוכח שם מקרא והר"מ השמיט זה. ובלחם משנה ומ"ל עמדו בזה ונראה שם בש"ס דאפילו כיפר בהיכל כי לר"י ור"ש לא נפסל רק בשכיפר מכל מקום כיון דחשב להכניס לקה"ק לא נפסל. ול"ד חטאת החיצונית אלא אפילו חטאת הפנימית כגון פר הע"ד ושעירי ע"ז דדינם לזרוק הדם בהיכל והכניס הדם לפני ולפנים נפסל הדם משום זה דאשר יובא וזה נפשט שם באת"ל דזה הוי שלא במקומו וכ"ה בר"מ ובהרהמ"ח. עוד מבואר שם בש"ס דפר ושעיר של יוה"כ שהזה בקה"ק כדינו והוציא להיכל להזות ואח"כ חזר והכניסו לקה"ק ג"כ נפסל בהכנסה זו אע"ג דהי' מקומו מכל מקום עתה דנפיק וא"צ להזות בקה"ק ה"ל שלא במקומו ונפשט זה ג"כ באת"ל. עוד מבואר שם אם הזה על הפרוכת בהיכל ויצא חוץ למזבח הזהב להזות עליו וחזר והכניסו זהו אבעיא כיון דחד מקום הוא לא נפסל בהכנסה זו א"ד יציאה כתיבה בה ועלתה בתיקו. ונ"פ דאבעיא זו דהזה על הפרוכת ויצא למזבח וחזר והכניסו ל"ד בפר ושעיר יוה"כ רק בפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים ג"כ אבעיא זו דלהזות אלו ואלו שוים עיין ר"מ פ"ה ממעה"ק היינו המקומות הפרוכת ומזבח הזהב אם כן שייך אבעיא זו גם כן בפרים ושעירים הנשרפים. אך באמת זה טעות דדוקא בפר ושעיר של יוה"כ דבשעת הזאה על הפרוכת הי' עומד לפנים ממזבח הזהב ומזה וגזרה עליו התורה ויצא היינו להזאות המזבח היה יוצא חוץ למזבח אע"ג דחד מקום הוא מכל מקום כיון דהתורה קראה זה ויצא אם כן החזרה ה"ל ביאה. אבל בפרים הנשרפים לא כתיב ויצא כי גם בהזאות של הפרוכת הי' עומד חוץ למזבח הזהב ולא יצא כלל להזאות של המזבח אם כן בודאי חד מקום הוא אף דהכניסו קרוב לפרוכת מכל מקום כיון דלא כתבה התורה לשון יציאה ה"ל חד מקום ע' יומא דנ"ח ע"ב וז"פ וברור:

וזה מבואר שם בש"ס דיומא מקראי דהזאות הפרוכת של פר ושעיר יוה"כ היה עומד הכהן לפנים ממזבח הזהב ובהזאות הפרוכת של פרים ושעירים הנשרפים הי' עומד הכהן חוץ למזבח הזהב ומזה. וצריך עיון גדול שלא הביא הר"ם ד"ז בפ"ה ממעה"ק גבי הזאת פרים ושעירים הנשרפים דהי' צריך לעמוד חוץ למזבח. ובה' עבודות יוה"כ ג"כ לא הביא בפי' דשם צריך לעמוד בפנים ממזבח הזהב אך אפשר לכוין בדבריו ד"ז בפ"ד ע"ש אבל כאן פ"ה גבי פרים ושעירים לא הביא זה כלל והוא נלמד מקרא בש"ס דיומא שם והשמיט זה וצריך עיון גדול. וג"כ לא הרגישו בזה. והנה כל מ"ש היא שיטת רש"י וראב"ד בהשגות דאבעיות אלו היינו מחמת לאו זה דכל חטאת אשר יובא כיון דיצא והוחזר למקומו נפסל מחמת הובאה. אבל הר"מ פ"ב מפסולי המקודשים יש לו פי' אחר בסוגיא דמשום הכנסה לפנים לא מפסל כלל ע"כ אם הזה בקה"ק ויצא להיכל וחזר לקה"ק לא נפסל הדם כלל וחוזר ומזה בהיכל דלא נפסל מחמת ביאה כלל כיון דהי' מקומו בתחלה אך הוא ז"ל פי' דהפסול מחמת יוצא וכ"ה שיטתו אם הזה בקה"ק ולא גמר הזאה והוציאו להיכל וחזר והכניסו לקה"ק אינו גומר הזיות בקה"ק דנפסל הדם ביוצא דבאמצע הזיות קה"ק יצא להיכל. וכן אם באמצע הזיות ההיכל יצא לחוץ אינו גומר הזיות בהיכל דנפסל הדם מחמת יוצא. וז"ל הר"ם כאן פר ושעיר שיוה"כ כו' אם הכניס דמם לקה"ק והוזה ממנו והוציאו להיכל וחזר כו' נפסל ואינו גומר ממנו הזיות שבקה"ק כיון שיצא יצא. וכן וכו' והזה מקצת הזאות והוציאן חוץ להיכל וחזר כו' אינו גומר הזאות שבהיכל כיון שיצא הדם חוץ למקומו נפסל עכ"ל. והנה זה שפי' הר"ם דנפסלה משום הוצאה עכ"מ כ' דהר"ם פי' כן לשון הגמ' כיון דנפיק כו' נראה דהפסול הוא מחמת הוצאה. אך זה תימה גדולה דמבואר בש"ס בדין האחרון בהזיות שבהיכל דהוציאן למזבח וצד האבעיא כיון דחד מקום הוא לא מיקרי הוצאה א"ד כיון דכתיב ויצא כו' והיאך כ' הר"מ דהוציאן לחוץ להיכל דזה ודאי פסול דהוי ב' מקומות וד"ז דיצא למזבח לא הביא כלל. והכסף משנה עמד בשם הר"י קורקס דלמה לא כ' הר"ם בחוץ להיכל דהוי ס' דהוא תיקו ע"ש מה שתי'. ובאמת דיציאה אל המזבח הוא תיקו אבל חוץ להיכל ודאי פסול וצריך עיון גדול ועיין בלח"מ. גם ק"ל דלשיטתו דהוציא להיכל למה נקט דוקא בפר ושעיר יוה"כ ה"ה פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים ג"כ ד"ז כיון דיצא חוץ להיכל בודאי נפסל ביוצא דאין זה מקומם דדוקא לגבי מזבח יש חילוק כמש"ל דל"ש יציאה ולא כתיב בהם ויצא אבל חוץ להיכל בודאי נפסל כמבואר ונוהג ד"ז גם בפרים ושעירים וצריך עיון גדול. וע' כ"מ מ"ש בשם הר"י קורקס ראיה דחוץ להיכל בודאי נפסל מפרק ט"י דאמר שמא בחוץ היתה בקודש היתה וקודש משמע בהיכל משמע דוקא בהיכל אבל חוץ להיכל נפסלה ע"ש והם דברים תמוהים דשם מיירי בשעיר של ר"ח אם כן אדרבא אם היתה בהיכל פסולה דחטאת החיצונה נפסלה בביאה להיכל ע"כ הפשט שם דמרע"ה שאל דלמא היתה חוץ לעזרה דנפסלה ביוצא ואהרן השיב דהי' בקודש היינו בעזרה דאי בהיכל בודאי נפסלה ומאי דנקט הש"ס קודם דלמא דמה נכנס לפני ולפנים אשגרת לישנא דבהיכל ג"כ פסול. וכ"ה כאן להדיא בש"ס פ"ב הן לא הובא כו' אל הקודש פנימה דדרשינן דגם בהיכל נפסל הדם ואף ריה"ג דסובר דנלמד זה מפסוק הן עי' בדפ"ב ע"א סובר גם כן דבהיכל לבד נפסל ולא פליג בזה על ר"ע והלל דנקט הש"ס ג"כ כאן דא"ל לריה"ג חטאת שנכנס דמה לפני ולפנים א"ל הן כו' הא דלפני ולפנים ג"כ ל"ד דכ"ע מודים דבקודש פנימה היינו היכל גם כן עיין במקומות הנ"ל ותראה. אם כן דברי הר"י קורקס תמוהים. וע' רש"י כאן דפ"ב גורס שם שמא חוץ למחיצה כו' א"ל פנימה היינו בפנים בעזרה ועי' בתוס' על כל פנים בהיכל נפסלה אליבא דכ"ע ודברי הר"י קורקס תמוהים וצ"ע:

והנה בהכנסה להיכל בלא זרק אי נפסל הדם הוא פלוגתא במשנ' דח"א אף על פי שלא כיפר ור"ש סובר דוקא שכיפר ור"י סובר דבשוגג אם הכניס שוגג כשר ובמזיד פסולה. ומבואר שם דבמזיד דפסול היינו בשכיפר דוקא דכר"ש ס"ל והר"ם פוסק כאן דעל הכניסה לחוד יש חילוק בין שוגג דכשר ובמזיד פסול בכניסה לחוד אף שלא כיפר ובכיפר בכ"ע אף בשוגג פסול הדם ע"ש בכ"מ ולחם משנה תמהו דנראה בש"ס דבלא כיפר כשר אפילו במזיד. וע' מ"ש בשם הר"י קורקס וע' לח"מ. והנה ז"פ למאן דס"ל דבעינן כיפר היינו במקום הראוי לזריקה כגון שהכניס בהיכל והזה על הפרוכת או על מזבח הזהב או בקה"ק בין הבדים. אבל אם זרק במקום שא"ר בודאי לא מיקרי כיפר ע"ש בש"ס דנלמד מגז"ש וז"פ וברור. אם כן בנכנס לאולם לא משכחת לה כיפר דשם אין מקום הזאה כלל אם כן אין נפסל הדם אך להר"מ דפוסק דעל הכניסה לחוד במזיד חייב אם כן אפשר באולם ג"כ נפסל כמש"ל. ובד"ז דכיפר אין חילוק בין אם הכניסו להיכל או אפילו לקה"ק צריך דוקא כיפר ובלא כיפר כשר. ולהר"מ בלא כיפר בשוגג כשר וע"ש מוכח כן בש"ס ופשוט. והנה דבר זה דכיפר לא נתפרש לי מאי זה כגון שהכניס חטאת החיצונה להיכל אם נפסל בהזה על המזבח לחוד אפילו בלא הפרוכת או על הכפורת לחוד בלא המזבח מיקרי גם כן כיפר וכן בלא הזה רק מקצת הזאות אי מיקרי כיפר דאפשר דלא מיקרי כיפר רק אם הזה כדין חטאות הפנימיות וצריך בהיכל ז' הזאות על הפרוכת וד' מתנות על קרנות המזבח ומתנה א' מעכבת בחטאות הפנימיות אם כן לא מיקרי כיפר רק אם עשה כהכשר פנימיות וכן בקה"ק כל ז' הזאות וכ"נ כיון דילפינן לכפר לכפר מג"ש דפר ושעיר הנשרפים עי' בגמ' ושם מיירי דכיפר כדינא. אם כן האי לכפר ג"כ כן. וע' רש"י זבחים ל"ו ע"ב ד"ה הכניס כו' פי' דר"י פוסל כשנותן ממנו על מזבח הפנימי כו' נראה דעל המזבח לחוד נפסל ול"נ כמ"ש דצריך הזאה כעין כשירה ורש"י לא דקדק בזה דאין כוונתו לפרש רק בהכנסה לחוד לא מפסל ע"ש כנ"ל. ולא נפסל בהכנסה רק אם הכניסו דרך שער ההיכל אבל אם הכניסו דרך פשפוש או חלון או גג בין להיכל בין לקה"ק אפילו אם כיפר אינו נפסל דרק דרך ביאה אסרה תורה כ"ה בש"ס ור"מ ובהרהמ"ח. ונוהג לאו זה בכל אישי ישראל ודינו ככל הלאוין לענין כל הדינים וא"צ לבאר דהכל מבואר לעיל. ובשר חטאת הנכנס לפנים לא נפסלה ואפילו בצוואר מלא דם שעדיין לא קיבל דמו לא נפסל דאינו נפסל אלא אם כן קבלו בכלי והכניס. וחטאת העוף שהכניס בצווארה להיכל הוא אבעיא בש"ס כיון דאינה טעונה כלי ה"ל הצוואר ככלי ומיפסל או כצוואר בהמה דמי ולא נפסל ואבעיא הוא בזבחים צ"ב ומבואר בר"ם כאן ונשרף מספק. ונראה דאבעיא זו בש"ס למ"ד לא בעינן כיפר דאי לר"ש ור"י היאך שייך כיפר דהיאך אפשר להזות באצבעו מצוואר העוף ז' הזאות וד' הזאות על המזבח וגם לשון הגמ' חטאת העוף שהכניס כו' נראה דבכניסה בעלמא פסול. וקשה היאך מבעיא שלא כהלכתא דהא ר"י ור"ש סוברים דבעינן כיפר ואפשר דמכאן יצא להר"ם מה שפסק דכניסה לחוד פוסל במזיד אליבא דר"י ומבע"ל אליבא דהלכתא. אבל אם נאמר דבעינן בכ"ע כיפר ל"ש כאן כנ"ל. אך אפשר דיכול להיות שהזה כדינו וצ"ע ועי' בזבחים צ"ב מביא הש"ס ברייתא פירכסה ונכנסה לפנים כשרה הא הכניסה פסולה מבואר דא"צ כיפר דבפירכסה מעצמה ל"ש כיפר אם כן בכה"ג הכניסה פסולה לא בעינן כיפר מוכח דין הר"ם דלא בעינן כיפר ומכל מקום בנכנסה מעצמה כשירה דהוי כמו שוגג ע"ש. ונלע"ד כיון דצריך שיכפר וילפינן מג"ש אשר הובא את דמם לכפר אם אחד מהפסולים לעבודה לקח מקצת דם והכניסו וכיפר בפנים לא נפסל דם הנשאר בחוץ דדומיא אשר הובא וכו' לכפר דוקא בכשר וכה"ג מבואר בש"ס ור"ם פ"א מפסולי המקודשים והבאנו לעיל דאין הפסול עושה שיריים ואם זרק הפסול אם יש דם הנפש יחזור הכשר כו' ה"נ אינו פוסל ואפשר דטמא פוסל כמו דעושה שיריים דכשר בק"צ כמש"ל. אבל לשיטת הר"ם דבכניסה לחוד מפסל אפשר דבכ"ע פסול אף בנכנסו הפסולים עם מקצת דם אבל אי בעינן כיפר דיליף בג"ש נראה דוקא בכשרים ואפשר בטמא ג"כ ובאתי רק לעורר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון