מנחת חינוך/קלו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png קלו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שנצטוינו כו'. עיין ר"מ פי"ג ממעה"ק ופ"ג מהתו"מ וכ"ה הדינים. מ"ע על כה"ג הן כהן משוח הן מרובה בבגדים כמו שהיו בב"ש להקריב מנחה זו בכל יום מחצה בבוקר עם תמיד של שחר ומחצה בה"ע עם תמיד של בה"ע וסדר העשיי' כ"ה הי' מביא בבוקר עשרון סולת מביתו ומקדשו מעשרון שבמקדש אע"ג דקריבה חצאין כמבואר לקמן מכל מקום אינה מתקדשת לחצאין וצריך לקדש כל העשרון והוא פלוגתא במנחות וה' כר"י דאינה קדושה לחצאין ואח"ז הי' חוצהו בחצי עשרון שהיה במקדש והי' שני מחצה עשרונות והיה מביא ג' לוגין שמן מביתו ומבואר בש"ס דהי' מקדש לוג ומחצה בבוקר ולוג ומחצה בה"ע ור"ש סובר דהי' במקדש מדה של לוג ומחצה וחכ"א דלא הי' מדה דלוג ומחצה רק הי' מקדש בהחצי לוג שלשה חצי לוג בבוקר וג' חצאי לוג בערב עש"ס מנחות פ"ח והר"מ השמיט זה רק כתב שהי' חולק השמן ברביעית שהי' נמשח כמשי"ת אח"ז בס"ד. ובמ"ל פי"ג עמד בזה על הר"ם דהשמיט זה וג"כ תמה למה הי' צריך לקדש לוג ומחצה כיון שהי' מקדש ברביעית ע"ש שדבריו צע"ק לענ"ד ואין כאן מקומו לפלפל. ואח"ז הי' מחלק כל חצי עשרון בעוד שהוא סולת לו' חלקים והי' ס"ה י"ב חלות דכ"ה גזירת הכתוב דנלמד מלחה"פ ע"ש בש"ס ואח"ז הי' מודד ברביעית שבמקדש רביעית לכל חלה כי הי' נילושית א' א'. ובולל הסולת ברביעית השמן וחולטה ברותחין דכתיב מרובכת כו' ולש כל חלה בפ"ע. ובמ"ל כ' דלמדו חכמינו זכרונם לברכה ד"ז דנילוש א' א' מלחה"פ דנילוש א' וילפינן חוקה חוקה מלחה"פ כמו דילפינן לענין י"ב חלות במנחות ע"ו. ואח"ז אופה החלות מעט ואח"כ קולה אותם על המחבת בשאר רביעית שמן (דלא היה נותן בה תחלה כל הרביעית. ולכאורה צ"ע כיון דלא הי' אלא רביעית א' במקדש אם כן כשמדד ברביעית לחלה הראשונה והיה צריך לשייר קצת שמן איך היה מודד לחלה האחרת ולא ידע כמה ליתן אח"כ במחבת ושיעור שמן הוא שלא יחסר ולא יותיר אך אם נאמר שהי' אפילו ג"כ א' א' אם כן לאחר אפיית חלה א' הי' מודד להשניה ואפה וקלה וכן להג' וכן לכולם אך אין זה מוכרח שנאפית א' א' כמשי"ת. אך באמת א"צ לזה דשבעה מדות הי' במקדש כמו שחשב הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית הלוג ומדה יותר או פחות מאלו לא היה אבל ודאי מכל מדה היה הרבה כלים והיה הרבה לוגין וחציים ורביעית וכן חצי ההין הרבה וכדומה דאין סברא שימתינו כהנים זע"ז בעבודה בודאי מכל מדה היה הרבה כלים אך במדות הללו שהי' הל"מ ולא הי' פחות מרביעית או שלישית הלוג וכדומה אבל לכל מדה הי' הרבה כלים במדה זו וז"פ לא ניתן לכתוב לרוב פשיטותו). ואינה מבשלה הרבה שנאמר תופני בין בישול ונא כ"ה לשון הר"מ. ובכ"מ ולחם משנה נאחזו בסבך בדברי הר"מ. ועיין כסף משנה שפוסק הר"מ כר"י ע"כ סובר דאופה מעט ואח"כ מטגנה. ומ"ש ואינה מבשלה הרבה קאי על האפיי' ועלח"מ מ"ש בד' הר"מ והרא"מ וע' רש"י בסוגיא דמנחות ד"נ ע"ב:

והנה אם נאפית ג"כ א' א' לא נתבאר בפי' בד' הר"מ ועמ"ל כתב שנראה מדעת הר"מ דכל העשיות היו נעשות א' א' הן באפילו והן במחבת הכלל כל העשיות הי' א' א' ואחר האפילו וטיגון במחבת הי' חולק כל חלה מאלו הי"ב חלות לשנים באומד ולוקח הי"ב חצאין וכופל כ"א מהם לשנים ופותת עד שתמצא כל פתיתה כפולה לשנים ומקריב החציין עם חצי קומץ לבונה בבוקר וחציין הנשארים מקריב עם חצי קומץ לבונה בה"ע כ"ה דעת הר"ם בשינוי ל'. והנה בקיצור הר"ם סובר דכל העשרון הי' אופה בבוקר והי' אופה כל הי"ב חלות בבוקר והי' מחלק העשרון סולת באומד לי"ב חלות ואח"ז לאחר האפילו הי' חוצה הי"ב חלות ג"כ באומד (היינו לא במשקל כי הוא סי' קללה רק ביד באומד הדעת כמבואר בש"ס) והי' מקריב הי"ב חצאין בבוקר וי"ב חצאין בערב והיה כופל החציין לשנים ופותת ומקריב. והנה בד"ז שכ' הר"ם דהי' כופל כ"א מהם ופותת היינו דמבדיל הפתיתים זה תמוה מאוד דנראה מהש"ס דמנחות דע"ה דלכ"ע לא הי' מבדיל רק בכפולה פליגי ת"ק ור"ש. ר"ש סובר דלא הי' כופל כלל ות"ק סובר דהי' כופל אבל לענין הבדלה לא פליגי דאינו מבדיל ובלחם משנה עמד בזה ע"ש שמביא בשם סמ"ג דהי' מבדיל. ובמ"ל כ' דט"ס הוא בר"מ תי' ופותת רק כופל כ"א לשנים עד שתמצא כפולה כל פתיתה ופתיתה נקרא חצי החלה שהי' מחלק לחצאין מקודם כמ"ש. והראב"ד השיג על הר"ם וכתב זו לא שמענו כו' ודעתו דבבוקר הי' מחלק העשרון בחצי עשרון והי' אופה והחצי עשרון רק ששה חלות והי' מקריב ששה חלות בבוקר ובה"ע הי' אופה מחצי עשרון הנשאר ששה חלות ומקריב אותם. ועמ"ל שגם דעת הראב"ד דזה אין קפידא אם רוצה אופה כל הי"ב חלות בבוקר. רק עיקר השגתו דלדעת הר"ם היה מקריב י"ב חצאין. והראב"ד סובר דהחצי עשרון היה מקריב ששה חלות בבוקר וששה חלות מחצי עשרון השני בה"ע ולא היה מקריב י"ב חצאין. וכ' דלדעת הר"מ היה חולק החלות מאומד אפשר לא הי' מחצה והתורה הקפידה על מחצה רק כיון שהי' מודד הי' חצי עשרון במדידה והיה אופה ומקריב ששה מן החצי עשרון שהי' במדה בבוקר וששה בה"ע. והא דמבואר בש"ס דהי' חולק מאומד היינו מן חצי עשרון הששה חלות הי' חולק מאומד ולא במשקל כי הי' סי' קללה אף בסולת רק מאומד הי' חולק כ"ה ד' ראב"ד. ובמ"ל הקשה ג"כ לדעת הר"מ דהי' מקריב ג"כ חצאין חצי העשרון למה הי' בא דהו"ל לחלק י"ב חלות מעשרון השלם כיון דהיו מקריבין י"ב חצאין ולראב"ד ניחא דהיו מקריבין במדה הח"ע ועמ"ל ישוב להר"מ עפ"י הש"ס מנחות דע"ה. והנה מנחת חביתין הי' טעונה הגשה ג"כ עש"ס ור"מ שם ולישתן ועריכתן ואפייתם הי' הכל בפנים והי' דוחה את השבת רק טחינה והרקדה אד"ש אבל הלישה וממנו ואילך ד"ש כ"ה בש"ס ור"מ פ"ג מתו"מ ע"ש ובלח"מ. ואם הקריב בשחרית ואח"כ נטמא או נאבד הח"ע של בה"ע או שמת הכה"ג לאחר שהקריב בשחרית ומינו כה"ג אחר תחתיו הדין דצריך להביא בה"ע עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה והחצי יוצא לבית השריפה וכן הח"ע שנשאר מכה"ג הראשון וב' החצאים נשרפים דכך גזירת הכתוב דלא יביא ח"ע רק עשרון שלם וחוצהו ע' מנחות ד"כ ור"מ פ"ג מתו"מ. והנה גזירת הכתוב היא בסולת דצריך להביא עשרון שלם ובשמן אינו מבואר. ופשוט דתלוי בשיטת הר"מ והראב"ד דלהר"מ דהי' מקריב י"ב חצאין אם כן הי' צריך להביא עשרון עם ג' לוגין ולאפות י"ב חלות כ"א עם רביעית שמן והי' לוקח לאחר האפילו י"ב חצאין והי"ב חצאין הנשארים היו נשרפים ע"כ היה צריך להביא ב' לוגין כדי לאפות י"ב חלות שלימות. אבל לדעת הראב"ד שהי' מקריב רק ו' חלות ולא חצאין ואם רצה לא הי' לש אלא חצי עשרון בבוקר וח"ע בה"ע כמש"ל. אם כן למה יביא כל השמן כיון דלא נלמד מקרא ואינו מביא רק עשרון שלם וחוצהו ומביא רק לוג ומחצה ונותן רביעית לכל חלה מהששה וחצי עשרון סולת נשאר ונידון בשריפה. וגם נראה לדעת הראב"ד דהשמן שנשאר מהכה"ג מבוקר יכול הכה"ג השני להביא אותו השמן דהא דלא יביא מחצה הנשאר מכה"ג הוא גזירת הכתוב ע"ש בש"ס ונלמד רק בהסולת אבל השמן יכול ליקח מה שנשאר מכה"ג שהקריב בבוקר. אך לדעת הר"מ לא נשאר שמן לבד מבוקר רק ו' חלות אפיות אם כן היה צריך לאפות חלות אחרות י"ב כדי להקריב חצאין והי' נוטל ג' לוגין שמן ג"כ כמ"ש. וז"פ דלבונה לכל השיטות הי' השני מביא או שנאבד הלבונה הנשאר מהבוקר לא הי' מביא בערב אלא חצי קומץ כי לא מצינו לימוד שיביא שלם רק עשרון סולת. אך השמן ע"כ להר"מ היה צריך להביא כל השמן כמ"ש וא"צ לכפול:

והנה בנאבד ח"ע של בה"ע בשבת או שנתמנה כה"ג אחר להר"מ הי' בודאי כל העשרון וכן הי"ב חלות דוחין שבת דלא הי' אפשר בע"א. ולראב"ד לא היה רשאי ללוש ולאפות רק ששה ויותר הו"ל מחלל שבת דא"צ לזה כלל וז"פ וכ"ז בכה"ג עצמו אבל אם מת כה"ג הוא פלוגתא בש"ס כאן ובשקלים דדרשינן מקראי ר"י סובר דיורשיו מביאין חביתין עד שיתמנה כה"ג ור"ש סובר דהוא מתרומת הלשכה. וד' הר"ם סותרים זא"ז דכאן פ"ג מתו"מ פוסק כר"י דמשל יורשי' קרב. ובפ"ד מה' שקלים פוסק כר"ש דמקריבין מתרומת הלשכה. והכסף משנה כ' בה' שקלים דהר"מ כתבי' אגב גררא ודבריו דכאן עיקר דר"י ור"ש הל' כר"י ועלח"מ כ' בדעת הר"מ דמה"ת משל יורשים ושם בה' שקלים היינו מתנאי ב"ד ובהא הלכתא כר"ש דתנאי ב"ד קרב משל צבור היינו מתרומת הלשכה עיין בדבריו. והנה לא נתבאר אי לא מת כה"ג רק עבר מחמת מום ולא נתמנה עדיין כה"ג אחר תחתיו אם מקריבין חביתין וממי לוקחין אם מכה"ג שעבר דהוא ק"ו מיורשיו אם מת שלוקחין ובחי מקריבין משלו או אפשר משל צבור. ונראה כיון דדרשינן מכהן המשוח תחתיו מבניו כו' חק עולם כו' נלמד מזה במת אבל אם לא מת באמת אין מקריבין חביתין כלל לא משלו ולא מש"צ דכן גזירת הכתוב דוקא במת אבל אם הוא חי ואין שם כה"ג אין מקריבין כלל ומכל מקום צ"ע. והנה מלשון הש"ס שסובר ר"י דיורשיו מביאין משמע דל"ד אם הניח בנים אלא כל הנקראין יורשים כגון אם לא הניח בנים אלא בנות או אחים או איזה ממשפחתו שהוא יורש עפ"י התורה צריכין להביא אך מהלימוד מפסוק והכהן המשוח תחתיו מבניו נראה דוקא דבנים הזכרים הם מחוייבים. אך נראה דהתורה גילתה הבנים ודיבר הכתוב בהווה אבל כל יורשים בכלל זה ואלו הי' דוקא בני' ולא יורשים אחרים היה מבואר בר"מ וש"ס ומדסתמו ונקטו יורשים כל היורשים בכלל כנ"ל. וגם נראה דאין חילוק בין אם ירשו מאתו או שלא הניח ירושה כלל בכל ענין היורשים על פי התורה מחויבים בדבר זה כנ"ל. גם נראה פשוט אם הכהן גדול עבר מחמת מום או איזה פסול אחר שכתבתי לעיל דאינו מביא חביתין. נראה דאף במת אח"כ אין היורשים או הצבור מביאין כלל דדוקא במת במינוי' דהי' הוא בעצמו חייב הוא גזרת הכתוב דלא יפסק מהיורשים או משל צבור עד שיתמנה כהן גדול אחר אבל זה שבחייו הי' פטור אם כן לא נתחייבו היורשים או הצבור כלל כן נראה לי פשוט.

ומבואר בש"ס ור"מ כאן פ"ג מתו"מ דשינוי הי' בין החביתין של כה"ג עצמו ובין החביתין של יורשים או צבור דחביתי כה"ג הי' רק ח"ע בבוקר וח"ע בערב וחביתי יורשים או של צבור הי' מקריב עשרון שלם בבוקר ועשרון שלם בה"ע דהוא גזירת הכתוב ומכל מקום אף על פי שנכפלה הסולת לא נכפלה השמן ולבונה רק הי' לוקח לוג ומחצה שמן וחצי קומץ לבונה בבוקר ולוג וחצי שמן וחצי קומץ לבונה בערב. ונ"פ כיון דלא מצינו חילוק רק במ"ש אם כן בשום דבר אין חילוק. ונראה ג"כ דהיו עושין י"ב חלות כיון דילפינן מלחה"פ בגז"ש דחק עש"ס (רק) אין חילוק אלא דהי' כאן עשרון שלם כנ"פ. ונראה דהי"ב חלות שהיו אופין הי' בשחר ובה"ע היינו וא"ו בשחר מן עשרון וא"ו בה"ע מן עשרון כמו בחביתי כה"ג עצמו דנלמד מלחה"פ י"ב חלות היינו ו' בבוקר ו' בה"ע כן כאן אף על פי שהי' עשרון בבוקר ועשרון בה"ע מגזירת הכתוב מכל מקום הם מצוה א' והי' אופין ס"ה י"ב חלות ו' בבוקר ו' בה"ע ולא י"ב בבוקר וי"ב בה"ע. וראיה לזה דאי נאמר דהיו אופין י"ב חלות מכל עשרון אם כן כיון דלא נכפלה השמן ולא היה רק לוג ומחצה לכל עשרון דהיינו ששה רביעית והי' מחצה רביעית לכל חלה היאך מדדו חצי רביעית הא לא הי' במקדש מדה מחצי רביעית והיאך מדדו לכל חלה ורביעית שהי' במקדש ונמשח הי' בעבור זה שנמדד לחביתי כה"ג רביעית לכל חלה כמ"ש בפ' שתי מדות ובר"מ וחצי רביעית לא הי' כלל והיאך מדדו עכצ"ל דבאמת לא הי' אלא ששה חלות כמו כל החביתין ובכל החביתין הי' מח"ע ששה חלות וכאן הי' מעשרון שלם ו' חלות כנ"פ. ונראה דאף להר"מ שהיו מקריבין י"ב חצאין כמש"ל היינו שם שהי' גזירת הכתוב דצ"ל מחצה סובר הר"מ כן עמ"ל אבל כאן דנלמד מקרא דהיתה שלמה אם כן א"צ מחצית כלל והיו מקריבין ו' חלות בבוקר ו' חלות בה"ע והי' כופל כדין מ"כ ומכל מקום צע"ק. ועמ"ל פ"ג ממעה"ק ה"ד באריכות ובמה שהבאתי לעיל בשמו דמפלפל במ"ש בש"ס דבלוג ומחצה היו מודדים עי' בדבריו. ובחביתין של יורשים שהיו מביאין לוג ומחצה לעשרון ולא היו אופין אף לדעת הר"מ רק העשרון מששה חלות כי לא הי' צריך י"ב חצאין אם כן היו מקדשין לוג ומחצה מה שצריך עיין בדבריו אך בש"ס לא משמע כן ואין כאן מקומו לפלפל ובאתי רק לעורר. ונ"ל דכה"ג שעבר מחמת מום כ"ז שלא נתמנה כהן גדול אחר תחתיו מחויב הוא להביא חביתו כיון שעדיין קדוש בקדושת כהן גדול דמביא פר הבא על כל המצות ואסור באלמנה ע' בהוריות. ועיין ר"מ ספט"ו מה' שגגות כ' דאין בין כה"ג המשמש לכהן שעבר מחמת מום רק עשירית האיפה. וע' מגלה ט' ע"ב במשנה דאין בין כהן המשמש לכהן שעבר רק וכו' ועשירית האיפה ופרש"י עשירית האיפה שא"א להביא שנים אם כן אפשר דוקא בנתמנה כה"ג אחר תחתיו אם כן כיון דהחיוב על השני היינו המשמש פטור הראשון דאינו מביא שנים אבל בלא נתמנה השני כיון דהראשון יש לו קדושת כה"ג מביא הוא עשירית האיפה דכ"ש מיורשיו. וצ"ע בסוגיא דהוריות. והנה החביתין הי' עבודתו כשרה בכל הכהנים עש"ס ור"מ רק הי' מנחתו שהי' צריך להביא משלו והי' עבודתה כשרה בכל כהן. ועי' בסוכה מ"ז ובתוס' שם ובכ"מ דמי שמביא קרבן אפילו עצים היה טעון לינה בירושלים ולא היה יוצא עד למחר וכ"ה בר"מ פ"ג מביכורים ובכ"מ אם כן כיון דכה"ג הי' מקריב מנחה בכל יום הי' טעון לינה בירושלים ע"כ היה צריך הכה"ג לדור בירושלים כי הי' צריך לינה וכ"ה בר"מ פ"ה מכה"מ ה"ז שכתב ויהי' ביתו בירושלים ואינו זז משם ע"ש. ועיין כסף משנה לא הראה מקום מוצא הדין ומה טעם יש בה. אך באמת הטעם דהי' טעון לינה בירושלים מפני הקרבן שמביא בכ"י. וזה אמת ברור ושמעתי זה מתלמידי יחי' וכתבתי כן עה"ג בר"מ שלי.

ונכלל עוד במצוה זו מנחת חינוך. ודין מ"ח עיין ר"מ פ"ה מכה"מ וכ"ה דכל כהן שנכנס לעבוד עבודה לכשיגדל היינו בן יג"ש והביא ב"ש כשר לעבודה אך אחיו הכהנים לא היו מניחין אותו עד שיהי' בן כ' ואינו עובד תחלה עד שיביא עשירית האיפה משלו ועובד בידו. וכן אח"כ כשנתחנך להיות כה"ג צריך ג"כ להביא עשירית האיפה וכהן שלא עבד עדיין ונתמנה להיות כה"ג מקריב עשירית האיפה בתורת חינוך כה"ד ועוד מקריב בתורת חינוך כה"ג ומקריב ג"כ עשירית האיפה לחביתין. וכ' הר"מ שם ומעשה שלשתן שוים הם ועמ"ל יישב דבריו שכאן פי"ג כ' ומ"ח אינו חוצה רק מקריב כולה עם קומץ לבונה וכ' דרק העשיות היו שוים היינו שמן ג' לוגין ורבוכה וכדומה רק הקרבה לא היה שוה כי חביתין היה מקריב בבוקר ובה"ע בכל פעם החצי וכאן הי' מקריב בב"א ע"ש. וע"ש מה שהקשה דבת"כ מבואר דמ"ח לא היה ג' לוגין לעשרון וגם לא היתה רבוכה. וע"ש מאין יצא להר"מ לחלוק על ת"כ וכ' דלהת"כ היה לוג שמן בכל המנחות ע"ש ומבואר שם בר"מ. ואם עבד קודם שהביא עשירית האיפה או כה"ג שעבד קודם עשירית האיפה עבודתו כשירה. ובמ"ל כתב דיש ג"כ בת"כ דעבודתו פסולה והוא ט"ס וצ"ל כשרה. וראיה ברורה מיומא דאמרינן אירע פסול לאחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו ואי נימא דעבודתו פסולה בלא מ"ח ע"כ צריך להביא מ"ח אף ביה"כ כיון דבל"ז עבודתו פסולה א"ו דעבודתו כשרה בלא מ"ח וא"כ א"ד יה"כ שהי' קרבן יחיד ע"כ שפיר אמרי' במה מחנכין והיא ראיה ברורה וכ"ה בירושלמי דעבודתו כשרה. ואני מסופק אי עבר ועבד בלא מ"ח אי יש לה תשלומין להקריב אח"כ או שנתמנה בשבת או ביה"כ דא"י להקריב מ"ח אם מקריב ביום מחר ויש לה תשלומין. [ול"ש בשויה"כ כיון דלא חזי היום ל"ל תשלומין דכבר כתבו התוס' בחגיגה כ"ה דהיום גורם ל"ש זה]. או אפשר כיון דעיקר הקרבן דגזרה התורה כדי שיתחנך אם כן כיון דכבר עביד עבודה נתחנך כמ"ש ביומא דעבודתו מחנכתו או אפשר כיון דנתחייב יש לה תשלומין וצ"ע. ואי נא' דיש לה תשלומין יש להסתפק דאפשר דוקא כיון דיעבוד עוד שייך ג"כ להקריב חינוך. אבל בנתמנה ביה"כ מחמת שנפסל הראשון ואחר יה"כ הדין דראשון חוזר לעבודתו והוא לא יעבוד לא ככה"ג ולא ככה"ד עש"ס ור"מ פ"א מהיה"כ אם כן אפשר בכה"ג בודאי א"צ להשלים. ואל תקשה פשיטא כיון דאינו עובד כלל היאך מקריב הא צריך לעבדו בידו ז"א חדא די"ל דז"א מעכב רק למצוה אבל ודאי כשר ע"י אחר דלאו עבודת יה"כ היא דילפינן לעכב בכה"ג דוקא. (וגם ל"ש א"ר לבילה) וגם אם היה חוב עליו להקריב היה מקריב ככה"ג דעבד ככ"ג עבודתו כשרה. אך לפמ"ש אפשר דא"צ להשלים כלל כיון דלא יעבוד עוד ואפשר בכ"ע א"צ להשלים כמש"ל וצ"ע. וז"פ אם עבר ולא הקריב שחרית מקריב החביתין בה"ע וחצי מקריב [וחצי] אבד דהכלל דכה"ג בעצמו אינו מקריב רק חצי אף על פי שהם מצות עשה א' מכל מקום אינו מעכב וכמה דברים שנחשבים למצוה א' ומכל מקום אינו מעכב כגון קריאת שמע שחרית וערבית דדעת הר"מ דאינו נחשב אלא למצוה א' מכל מקום בודאי אם לא קרא שחרית צריך לקרוא ערבית וכן שני התמידין נחשבין להר"מ מצוה א' ומכל מקום מבואר במשנה להדיא ובר"מ ספ"א מתו"מ דאם לא הקריבו בשחר מקריבין בה"ע ושם יש חילוק אם נתחנך המזבח ע"ש אבל ד"ז פשוט דאינו מעכב זא"ז. ועיין בפר"ד דרך מצותיך דס"א ע"ב שכ' דז"פ דאם אין לכה"ג עשרון בבוקר רק ח"ע דאינו מביא דזה לעיכוב דצריך להביא שלם וחוצהו ואם אין לו שלם אינו מביא כלל. ומצות עשה זו ככל מצות עשה שבתורה בעובר עלי' ולכל הענינים וא"ח אלא כהן גדול או יורשיו או צבור כמ"ש הכל לעיל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון