מנחת חינוך/קלב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png קלב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד כו'. עיין ר"מ פ"ב מתו"מ ומצוה זו היינו לערוך אש בבוקר ובה"ע בכל יום וזה נקרא תמיד כמו קרבן תמיד שאינו אלא בבוקר ובה"ע ונקרא תמיד וכן נרות כמ"ש רש"י תצוה על פסוק להעלות נ"ת ע"ש. ולדבריו אם נתכבה האש ביום או בלילה אין מצוה להבעיר דהמצוה היא רק בבוקר ובערב. ומדברי הר"מ א"נ כן רק המצוה היא שלא יהי' המזבח בלא אש אף רגע א' והמצוה היא שיהי' תמיד בלא הפסק כמו שפרש"י שם בלחה"פ. והמערכות נדרשו ג"כ מקראי אך המ"ע היא שיהי' אש על המזבח תמיד בלא הפסק רגע. ואם נתכבה מצוה להבעיר באמצע היום או באמצע הלילה. ואם היה המזבח בלא אש רגע אחת עברו על מ"ע זו ער"מ. והנה היו עורכין בכל יום ג' מערכות כמ"ש ונלמד מקראי כמ"ש הר"מ והרהמ"ח. ובלחם משנה הק' דבש"ס מבואר דאין נלמד מקראי שהביא הר"מ רק מקראי אחריני וכ' דמשום דאין נ"מ לדינא כ' הר"מ הפסוקים שנראה הדרשא פשוטה יותר. וחוץ למערכות אלו היה מצוה להעלות ב' גיזרין של עצים בבוקר בכהן א' וגם בה"ע שני גיזרי' בשני כהנים ולהבעיר אותם על המערכה הגדולה ונדרש מקראי ביומא כמ"ש בר"מ והנה המערכות הי' צריך כהן ואם העריך זר פסולה ופורקה וחוזר וסודרה כהן כ"ה בר"מ פ"ט מהב"מ. ובכ"מ כ' אף על פי דנראה מהש"ס דיומא כ"ז ע"ב דכשרה בזר היינו שאין הזר ח"מ אבל פסולה בזר ע"ש. ונראה דכל הג' מערכות שוים בד"ז דבעינן כהן אך אין הזר ח"מ וזר שסידר שני גזרי עצים ח"מ דהוי עבודה תמה כ"ה בש"ס ור"נ שם אך סידור המערכות אינה עבודה תמה דאיכא אחריה סידור ב' גיזרין.

והנה באביי הוי מסדר כו' מבואר דמערכה גדולה קודם למערכה שניה של קטורת ומערכה שניה קודמת לסידור ב' גיזרין ויליף מקראי ומערכה זו של קיום האש אינו נזכר שם מתי נעשית ואפשר בפלוגתא לא מיירי דיש סוברים דהיינו ר"י דלא הי' מערכה של קיום האש. ע' ביומא דף מ"ה ובתוס' שם ד"ה ר"י הקשו דבתמיד אינו מבואר אלא הציתו ב' מערכות וכ' דלא חשיב רק ב' אלו דהיו מציתין אותם ביחד כו' וא"כ מערכה זו אינו מבואר הזמן כלל. ומד' הר"מ כאן נראה דהיו בזאח"ז לאחר מערכה הב' היו עורכין מערכה זו. והנה סידור המערכות היה בלילה והיא עבודת לילה וכשרים ביום ג"כ אך בלילה היו גם כן כשרים וסידור שני גזירין ע' יומא כ"א סובר ר"ז דאין כשרים אלא ביום. אך בסוף הסוגיא מבואר דכשר בלילה עי"ש דר"א סובר כן אף דהש"ס דחי דאין ראיה מהמשנה מכל מקום אף דאין ראיה לא נדחה הדין. ולענ"ד פשוט דמצוה זו שיהיה תמיד אש עה"מ יוצא באיזה אש הן מהמערכה גדולה או מערכה ב' דהמצוה שיהי' אש. והראי' דר"י סובר דלא היה המערכה של קיום האש וכי ל"ל דהיא מצוה שיהי' על המזבח אש רק דהמצוה היא אש ונתקיים באש המערכה. וברש"י פי' דקיום האש הוא משום מערכה גדולה ומובא בלחם משנה כאן וד' הרהמ"ח שכ' ואם לא הבעירו הכהנים מערכה ג' במזבח בטלו מצות עשה זו ולדעתי א"נ כן כיון דהיה אש המערכה לא בטלו מצות עשה זו כיון שיש אש רק הוא נדרש ממקראות דצריך כמה מערכות והם דיני המצוה אבל מ"ע זו לא ביטלו כלל כיון שיש אש כנ"פ. ודין הצתת אש בראש המזבח ושאר הערות אין הזמן מסכים אתי כעת לבאר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון