מנחת חינוך/קג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png קג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שנצטוו כו'. הנה הקטרת הקטורת הי' על מזבח הזהב שבהיכל כמפורש בכתוב ומזבח הזהב חלק ממצוה זו ודינו עיין ר"מ פ"ג מהבהב"ח וצורתו מפורש בתורה דצ"ל מעצי שיטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ממנו היו קרנותיו ושני אמות קומתו והי' מצופה זהב הגג והכותלים והקרנות והי' לו זר זהב סביב היינו למטה מגגו והיו לו מתחת לזרו שני טבעות זהב לבתים והבדים היו עצי שיטים מצופים זהב והר"מ פ"ג מביא בקיצור וז"ל מזבח הקטורת הי' אמה על אמה מרובע והוא נתון כו' ואינו מביא צורתו ולא קומתו ולדעת הר"מ הי' קומתו י"ב טפחים דסובר דאמות אפילו של כלים היו בת ו"ט. והאורך והרוחב מודה הר"מ שהיה באמה בת ה"ט אם כן היה מרובע ה"ט על ה"ט ובכ"מ עמד על הר"מ בזה דמבואר במנחות ובעירובין דהי' אמה בת ה"ט והר"מ אינו מביא זה. ובמשנה דכלים פט"ז וער"מ פ"ב שם אצל מזבח החיצון מבואר והוא מהש"ס דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אינו מעכב וכאן אינו מבואר וגם שם מבואר דקרן ורבוע מעכבים דכתיב המזבח וכאן אינו מבואר במזבח הזהב אם מעכב ונראה כיון דליכא ילפותא א"מ ואפשר ילפינן ממזבח החיצון ע' זבחים נ"ט ע"ב ובסוף חגיגה מבואר מנורה ומזבחות אתקשו מזבחות זל"ז אם כן נראה דרבוע וקרן מעכב ומדת ארכו ורחבו וקומתו א"מ כמו מזבח החיצון. ומקומו הי' בין השולחן ובין המנורה משוך קמעה כלפי חוץ היינו למזרח לפתח ההיכל כ"ה בש"ס ור"מ והיה מונח משליש ההיכל לפנים. וכבר כתבתי דהיינו בעשרים אמות הפנימיות היו מונחי' עיין לעיל גבי שלחן ומנורה וכבר כתבתי ג"כ דמדות הללו היו מעצי שיטים לבד חוץ הציפוי של זהב. וגם כתבתי אם נעשה מזהב או ממתכות אפילו בלא ע"ש כשר ג"כ עיין ר"מ פ"א. אך בעצים לבד בלא צפוי מתכות פסול דהו"ל כלי שרת ופסולין מכל המינים רק מתכות ע"ש ותלמד לכאן.

ודין עשיית הקטורת עיין ר"מ פ"ב מהכה"מ ודין הקטרת הקטורת על מזבח הזהב עיין ר"מ פ"ג מהתו"מ ובתור' מפורשין ד' סממנים נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה אך כתיב סמים ב"פ ודרז"ל בכריתות להביא עוד ז' סממנים ס"ה י"א סממנים ואותן הז' לא נתפרשו מה הן ולשון הר"מ כאן ונתפרשו בתורה ד' מסממנים ושאר הל"מ וכ"כ בה"ב י"א סממנים נאמרו לו למשה מסיני כו' וא"כ כולם הל"מ ואסור ליקח אחרים וברש"י כריתות ד"ו ע"ב ד"ה י"א סממנים כ' הרי י"א סממנים נאמרו למשה והד' ניקבו בשמות וכל דבעי ניתוב ובלבד שיהא קוטר ועולה כדדרשינן לקמן כו' מבואר מדבריו דהזיי"ן סממנים שלא נתפרשו יכול ליתן מכל מין שירצה רק שיהא דומה לפר' היינו קוטר ועולה וריחו נודף. שו"ר ברמב"ן עה"ת פסוק קח לך סמים הביא פירש"י וכ' ג"כ דלא קפיד הכתוב רק באלה הד' כו' במשקלם שיהא בשוה ויקחו עמהם עוד סמים טובים כמעשה הרוקחים כו'. אח"ז כ' דקח לך סמים היינו המפורשים למעלה בשמן המשחה אם כן שמונה סמים מפורשים והג' סמים שהוסיפה התורה אין קפידא רק שיהיו יפים ויהיו קוטר ועולה כו' וחז"ל בחרו באלו ע"ש על כל פנים דעתו נוטה דחוץ הסמים המפורשים אין קפידא באיזה סמים ואין קפידא במשקל שיהיו שוים ובתוך דבריו מביא ואולי ע"פ נתפרש למרע"ה סממנים המובחרים לזה. וזהו דעת הר"מ כאן ודעת הרהמ"ח כאן ויש כאן טעות המעתיק שכ' ט"ו כו' וצ"ל י"א וד' וז' קבלה. ונ"מ גדולה בין השיטות אם סמים אחרים חוץ שמנו חכמינו זכרונם לברכה כשרים וגם לענין הלאו לקמן דעשיית הקטורת דלהר"מ א"ח רק בי"א סממנים הללו ולרש"י ורמב"ן חייב בכ"ע ומ"ש הר"מ די"א סמנים הל"מ היינו מה הם אבל שיהי' י"א נלמד מקרא ע' בש"ס ובס' באר שבע ובזה אין חולק רק אם יש קפידא בסממנים שאין מפורשין דוקא אותם שמנו חכמינו זכרונם לברכה או אפילו אחרים בזה יש פלוגתא ואין בידינו [להכריע] בין הראשוני' ז"ל. ואלו הן הי"א סממנים שמנו חכמינו זכרונם לברכה הצרי והצפורן והחלבנה והלבונה הם ד' מפורשים בתורה ונטף האמור שם היינו צרי ודעת הר"מ דהעץ עצמו הי' בקטורת וזה נקרא צרי לת"ק ולא השרף הנוטף מעצי הקטף דזהו צרי לרשב"ג והל' כת"ק דהשרף לא הי' בקטורת רק העץ שנוטף ממנו השרף הוא הנקרא צרי ורש"י בכריתות פי' דרשב"ג בא לפרש דברי ת"ק דצרי היינו השרף כו' וא"כ השרף נכנס בקטורת ולא העץ עיין ברמב"ן וכ"מ. והצפורן הוא השחלת האמור בתורה והחלבנה הוא מין שרף האילנות והלבונה מוזכר בתורה כ"פ. מור וקציעה שבולת נרד וכרכום קושט וקלופה וקנמון. מור להר"מ פ"א שם הוא הדם הצרור בחי' שבהודו והוא הנקרא מוסק והוא נכנס בשמן המשחה ונקרא מר דרור ובראב"ד השיג ע"ז דאין סברא שנכנס בקודש? דם חי' מכ"ש חי' טמאה ודעתו דמור הוא מין עשב או מין אילן שריחו נודף וברמב"ן עה"ת יישב דעת הר"מ ומכל מקום דעתו כהראב"ד ע"ש. וקציעה גבי שמן המשחה כתיב וקדה מבואר בתרגום וקציעתא וכפירש"י וקידה הוא קציעה והר"מ כתב בפ"א דקידה היינו קושט אם כן קציעה מין אחר ובכ"מ תמה על הר"מ בזה וכ"כ רמב"ן עה"ת דקידה הוא קציעה וקנמון הי' גם כן נכנס בשמן המשחה כמ"ש בתורה קנמן בשם וקלופה דעת רמב"ן עה"ת שהוא קנה בושם המבואר בתורה גבי שמן המשחה ולהרמב"ן כל הד' סממנים שהיו בשמן המשחה היו ג"כ בקטורת היינו מור וקציעה שנקרא שם קדה וקנמון וקנה בושם נקרא ג"כ קליפה ולדעת הר"מ השלשה מינים היו היינו מור וקושט לדעתו הי' קדה היו נכנסין ג"כ בקטורת וגם קנמון שהוא נקרא עוד בלשון ערבי הי' בשמן וגם בקטורת וקנה בושם א"י אם הי' בקטורת. עיין ר"מ שמביא הי"א סממנים בלשון ערבי ועי' ברמב"ן ובכ"מ.

וזה משקל הי"א סממנים הצרי והצפורן החלבנה והלבונה כל אחד משקל ע' מנה והיו כל הד' שוה במשקלם. מור וקציעה שבולת נרד וכרכום כ"א ט"ז מנה ואלו הד' שוים במשקלם. הקושט י"ב מנה וקלופה שלשה וקנמון ט' ס"ה שס"ח מנה לכל השנה שס"ה כנגד ימות החמה מנה ליום וג' מנים שהי' מקטיר כה"ג בקה"ק ביה"כ ומשקלות אלו אינם מבוארין בתורה כלל רק בד' סממנים המפורשין כתיב בד בבד יהי' ופירש"י כמשקלה כן משקל האחר שיהיו שוים במשקל אבל לא נתפרש כלל כמה המשקל ושאר לא נתפרשו כלל ועיין בס' כ"ב שמביא הב"ש נתן סמך לז' ואח"כ כתב דהכל אסמכתא. ובאמת השיעורין הללו הם בכלל השיעורין שהם הל"מ ע"ש וכ"נ הדברים. אך ניחא לשיטת הר"מ שכ' לעיל דהי"א סמנים הל"מ אבל לדעת רש"י ורמב"ן דזיי"ן סמנים מאיזה מין שירצה עכצ"ל דהלכה היתה דמזיי"ן סממנים שירצו להביא יביאו מד' מכ"א ט"ז מנה ומא' י"ב ומא' ג' ומא' ט' ומד' סמנים המפורשין מכ"א ע' ובשאר הסמנים אין קפידא מאיזה מין שירצה יביא ממשקל המפורש ולאחר שבחרו חכמינו זכרונם לברכה באלו המינים נתנו שיעור כ"א לפי חזקו של כל סם והיו משערין מזה יהי' ט"ז ומזה ג' ומזה ט'. וחוץ מי"א סממנים היו מביאין בורית כרשינה ששפין בה את הצפורן כדי שתהא נאה ויין קפריסין ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חוריין עתיק וזה כדי לשרות הצפורן כדי שתהא עזה ורובע הקב מלח סדומית וכיפת הירדן כ"ש ודעת תוס' כריתות דמלח סדומית וכיפת הירדן היו באים לתקן את הצפורן ומד' הר"מ נ' דמלח וכיפת הירדן לא היו באים לתקן שום דבר אלא היו הכרחים מצ"ע לכנוס בקטורת. ובאמת תמה במ"ל אהר"מ מהיכן למדו חכמינו זכרונם לברכה כיפת הירדן ומ"ס כיון דל"ה בכלל י"א סמנים ומעלה עשן נפקא מקרא כמ"ש לקמן אבל אלו מנין. ובס' ב"ש דעתו ג"כ כדעת תוס' דלא היו באים אלא לתקן איזה דבר כמו בורית כרשינה ויין קפריסין. ודע דהרמב"ן עה"ת סובר דמלח צריך שיכנס בקטורת בשעת עשייה לא מטעם דעל כל קרבנך תקריב דז"א אלא בשעת הקטרה וגם קטורת א"צ מלח כמש"ל אי"ה. רק מ"ש ממולח טהור היינו שיהי' עם מלח ומ"ש מלח סדומית רובע הקב ע"ש וכל המפרשים חולקים עליו ופי' דממולח היינו שיהא מעורב יפה ע' ברש"י מובא במ"ל כאן. ונותן עוד בקטורת מעלה עשן כ"ש ושוחק כ"א מהסממנים בפ"ע ואח"ז מערב היטב וכל מעשי הקטורת הי' משל הקדש ובכלי הקודש תוך העזרה והמפטם מן החולין או בכלי של חולין פסולה כ"פ הר"מ ועיין כסף משנה ומ"ל. וכ"ז לכתחלה מצוה לפטם שס"ח מנה פטמה במתכונתה מעט מעט אפילו פרס בשחרית ופרס בה"ע כשיעור הקטרת פ"א כשר כ"פ הר"מ כאן מהש"ס ודעת רש"י דאינו כשר אלא אם כן פטם מנה בב"א כשיעור שני הקטורת עיין כאן במ"ל ולקמן פ"ג מהתו"מ מביא המ"ל דעת רש"י דמה"ת סגי בהקטרת כזית אם כן אפשר בפטמה כזית כשר אך על כל פנים מדרבנן צריך פרס אם כן אינו כשר אלא פרס בב"א לדעת הר"מ ומנה לרש"י. והנה מעלה עשן שנותן בקטורת פרש"י יומא נ"ג עשב שגורם לעלות עשן זקוף כמקל ודעת הב"י א"ח סי' קל"ג דאם חיסר אחת מי"א סממנים ח"מ אבל אם הי' י"א סמנים רק חיסר בורית כרשינה או מעלה עשן א"ח מיתה ועט"ז ומ"ל תמהו דביומא מבואר דבחיסר מעלה עשן ח"מ ועיין בס' ב"ש. ועמ"ל דעתו דהר"מ סובר דחיסר א' מסממנים אפילו בכל השנה היינו בהקטרה בהיכל ח"מ על כן מביא ד"ז דחיסר מסמנים חייב מיתה כאן פ"ב דמיירי בכל ימו"ה ובמע"ש אינו חייב מיתה רק ביום הכפורי' בקטורת קדשי הקדשים מבואר בר"מ סוף ה' עיוה"כ ומ"ל מביא בשם שער אפרים דמע"ש מעכב וח"מ אך אם נתנו ולא הי' העשן מתמר ועולה כמקל פטור ואינו מעכב והביא ראי' מיומא ל"ג מבית אבטינס כו' והמ"ל דחה דבריו. ובאמת ד' השע"א מפורשים בת"י יומא ל"ג ד"ה ה"ג מעלה עשן כנגדו פי' אותו עשב שבית אבטינס היו מכירין הי' מ"ע זקוף ואותו עשב לא היו אנשי אלכסנדריא מכירין אלא עשב אחר שאם חיסר בקטורת ח"מ מבואר כד' הש"א דמ"ע כשר בכל המינים רק אותו עשב שמ"ע זקוף אינו אלא להידור ועב"ש ומ"ל שהאריכו בזה. והנה על קטורת דח"מ בחיסר בכל ימו"ה מכל מקום אח"מ על ביאה ריקנית בהיכל דאח"מ בביאה ריקנית רק מלקות עיין ר"מ פ"ב מהב"מ וביה"כ בקה"ק ח"מ משום ביאה ריקנית ג"כ רק נ"מ אפילו אם שגג בביאה או שהכניס קטורת שלמה ג"כ דאח"מ משום ב"ר מכל מקום חייב על קטורת חסירה ע' מה שעמדו על רש"י כריתות ובאחרונים. והי' המצוה להקטיר בכל יום בבוקר ובה"ע מנה בכל יום פרס בשחרית ופרס בה"ע על מזבח הזהב שבהיכל ושיעור פרס לא נתפרש בתורה ודעת רש"י זבחים ק"ט דהוא רק מדרבנן ומה"ת סגי בהקטרת כזית ודעת תוס' כריתות דהוא הל"מ לכתחלה פרס ואם לא הקטיר אלא כזית יצא עמ"ל פ"ג מהתו"מ מכריח כדעת תוס'. ועמש"ל פ' אח"מ אי לענין יה"כ מעכב מלא חפניו. ודע דהחילוקים שיש בין קטורת של כל השנה להקטורת של יה"כ היינו מה שהי' מקריב הכה"ג ביה"כ בקה"ק אבל בהיכל על מזבח הזהב הי' מקטירן ביה"כ בבוקר ובה"ע ככל השנה ואין חילוק כמבואר ביומא וז"פ. ועי' לקמן מ' ש"צ דעת הר"מ אי שיעור פרס מן התורה או בכזית. ועבודת הקטורת של כל יום בין בכה"ג בין בכה"ד ואם לא הקריבו בבוקר יקטיר בה"ע ועיין במנחות מ"ט דתנא א' סובר דאם לא הקריב בבוקר יקטיר כל המנה בה"ע ובר"מ פ"ג אינו מבואר זה נראה דסובר כרבנן שם דאינו מקטיר רק הפרס בה"ע אף שלא קרב בשחר ובלחם משנה כ"כ והביא שבפה"מ להר"מ כתב להדיא כן והרהמ"ח כאן פוסק דיקריב כל המנה אם לא הקטיר בבוקר וצ"ע שנטה מדעת הר"מ:

ב[עריכה]

קודם הטבת כו'. כ"ה בר"מ פ"ו מהתו"מ והסדר אימתי מקטיר בבוקר ואימתי בה"ע עיין ר"מ שם ומ"ש הרהמ"ח דכהן הזוכה בקטורת נוטל כלי וטני שמו הוא טעות המעתיק ובזך הי' שמו וטני הוא כלי של דישון מזבח הפנימי ע' בתמיד ור"מ כאן. ומ"ש הרהמ"ח שמשליך הקטורת על המחתה ג"כ טעות המעתיק דזה הי' ביה"כ בקה"ק הי' משליך על הגחלים אשר במחתה אבל בהיכל הי' הגחלים על המזבח ועליהם הי' משליך הקטורת. וסדר הקטרה עיין ר"מ והיו לוקחין אש ממזבח החיצון ממערכה שני' של קטורת. עיין ר"מ מהש"ס דמזבח שנעקר מקטירין קטורת במקומו וקטורת שפקעה אפילו היו שלמים וחשובים אין מחזירין אותם למזבח. ונ"פ דהקטרה שכתבנו דבכזית יוצא על כל פנים בודאי צ"ל הכזית נקטר בב"א אבל ח"ז עתה ואח"ז ח"ז אין מצטרפין. וכא"פ ל"ש רק בדבר אכילה כמ"ש כ"פ בח"ז. ומ"ע זו נוהג בזכרי כהונה דהיא עבודה שהזר חייב עליה כמש"ל בעזה"י ע"כ צריך כל דיני עבודה. ונראה דעשיית הקטורת ע"י האומנין אף שעשייתה בקודש מכל מקום כשרים בזרים ובנשים ובכל הפסולים רק מעשיה בקודש וז"פ. וכהנים שבטלו עשה זו בודאי בטלו עשה דרבים של כל ישראל ולענין תשובה יתבאר במקומו אי"ה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון