מנחת חינוך/עג
מנחת חינוך 
עג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא לאכול טרפה. מצוה זו צריכה חיבור מיוחד עיין במס' חולין ור"מ פ"ד מהמ"א וה' שחיט' ויו"ד ה' טריפות ולאו זה הוא בבהמה חיה ועוף הטהורים ולא בטמאים ע"ש בר"מ פ"ד ובמ"מ ולחם משנה ונכלל בזה כמה ענינים כמ"ש הרהמ"ח בשר קדשי קדשים חוץ לעזרה ובשר קדשים קלים שיצא חוץ לחומת ירושלים והוא בר"מ פי"א מה' מעה"ק ובשר הפסח שיצא חוץ לחבורה והוא בר"מ פ"ה מהק"פ ועל כל הנכללים דעת הר"מ דלוקין וכן דעת הרמב"ן ולא הוי לאו שבכללות כמ"ש הרהמ"ח בסוף המצוה וכ"כ תוספות מכות דף י"ח ע"א ד"ה ולילקי וע"ש בהגה"ה שמצוה לע' בתוספות יומא ל"ו ד"ה לאו דנבלה וכו' ושם כתבו דקדשים שיצאו וכן עובר שהוציא אבר אין לוקין דלענין זה הוי לאו שבכללות אין טרפה זה מפורש בפסוק לוקין ע"ש. והנה להאריך בזה אין כאן מקומו עיין בסמ"ק להר"מ שהאריכו בזה. ויש כאן פרט א' דהיינו בשר מן החי דנוהג ג"כ בב"נ כמ"ש בר"מ פ"ט דמלכים ובכ"מ הניח שם בצריך עיון כיון דפוסק הר"מ דבמה"ח עוברים על לאו זה דטרפה אם כן מן התורה יהי' מוזהר ב"נ ע"ז הא אינו מוזהר על הטריפה והיא פלוגתא דר"י ורשב"ל והר"מ פסק כר"י אם כן למה יהי' מוזהר ב"נ ובלחם משנה יישב ד' הר"מ והרהמ"ח דלא כ' כאן דב"נ מוזהר וגם במצוה תנ"ב לא כ' מזה ע"ש מוכח דסובר אין ב"נ מוזהר על במה"ח ויבואר שם אי"ה. וביומא שם בתוס' מבואר דיש מ"ע גבי טרפה להשליך לכלב היינו טרפה או יצא יד העובר אבל גבי קדשים שיצאו אסור להשליך לכלב אך טרפה מ"ע להשליך לכלב ומכל מקום לא הוי טרפה לאו הנל"ע אם כן לפ"ז האוכל טרפה עובר בלאו ועשה וגם מצוה עליו בקו"ע להשליך לכלב ועיין בסוגי' דפסחים שיטת חזקי' ור"א והנה לא ראיתי למוני המצות שימנו מ"ע זו. וגם מבואר שם בנבלה דמצוה לגר וכו' ולא ראיתי ג"כ לשום א' ממוני המצות שימנו למ"ע בפ"ע. אך ראיתי בפיוט אתה הנחלת במוסף יום א' דשבועות מביא שם טרפה להשליך ונבלה למכור וכן ראיתי בסמ"ק להר"י מקורבל מביא מצוה זו גבי נבלה ליתן לגר וגבי טרפה לא הביא וצל"ע בזה. על כל פנים דעת התוס' דהוי מצות עשה אם כן עובר על לאו ועשה ומצוה עליו להשליך. וצריך עיון שלא דברו בזה ראשונים ואחרונים שתהי' מ"ע בפ"ע.
והנה לאו זה ככל הלאוין שבמאכ"א שא"א באכל שלכד"א או שנפסד מלאכול אדם. ולענין הדיני' המבוארים בר"מ המ"א. ונראה לפמש"ל דיש סוברים דעובר בעשה ג"כ אם כן אף שלכד"א או נפסד ממ"א דגרע משלכד"א עיין במק"ח תמ"ב וח"ד סי' ק"ג מכל מקום נהי דא"ע על לאו מכל מקום יש איסור תורה דעובר על העשה דלכלב תשליכון דבזה לא כתיב אכילה ועובר בכ"ע וכה"ג במק"ח סי' הנ"ל לענין חמץ דעובר בעשה אף שלכד"א ע"ש ה"נ. ולענין אי מצוה עליו להשליך אפילו פחות מכזית או אם אכלו שיהיה עובר בעשה בפחות מכזית כבר ביארתי בח"ז דבכל מ"א אף דלא כתיב אכילה מכל מקום צריך כזית דשיעורין הל"מ דצריך כזית ואין לכפול הדברים אם כן יש חילוק בין הנכללין בלאו זה כגון טרפה ובמה"ח ויוצא אבר דהם בכלל עשה אם כן אף שלכד"א עובר בעשה אבל בבשר קדשי' שיצאו חוץ למחיצה כמ"ש דאינו בכלל העשה כמ"ש התוס' דלעיל הם ככל איסורים של מ"א שהם בלאו לבד לענין שלכד"א ופשוט. ומבואר בר"מ פ"ד מהמ"א דכל דבר שהם משני שמות אין מצטרפין זע"ז כגון אכל ח"ז נבלה וח"ז טמאה פטור ממלקות חוץ מנבלה וטרפה אף על פי שהם משני שמות מכל מקום אם אכל ח"ז טרפה או במה"ח דהיא בכלל לאו זה וח"ז נבלה מצטרפין לכזית ולוקין. והטעם דטרפה תחלת נבלה ע"ש. היא מהש"ס דמעילה וד"ז דטרפה ונבלה מצטרפין לא ראיתי שם ואפשר הוא בספרא ואין הספר' ת"י. והנה לטעם שכתב דטרפה תחלת נבלה ל"ש בטרפה רק באברים מחמת מכה או במה"ח כיון דסופה למות אבל בעובר שהוציא ידו או בשר קדשים שיצא או בשר פסח דזהו גזירת הכתוב והוי בכלל לאו זה אף דלא שייך הטעם מחמת טרפה דסופה למות אם כן אם אכל ח"ז בשר קדשים שיצא עם ח"ז נבלה נראה דאין מצטרפין דל"ש הטעם דטרפה תחלת נבלה היא וז"פ. ואם אכל חצי זית טרפה באברים וח"ז בשר קדשים ודאי מצטרף דזה משם א' על כל פנים והנה אף דכלל הוא דכ"ד שהוא משני שמות אין מצטרף מכל מקום נבלה וטרפה מצטרף וה"ל כמו מש"א אם כן אפשר לענין איסורים מבטלין זא"ז הו"ל ג"כ מש"א ועיין יו"ד בפרי מגדים בפתיחה לה' טרפות הביאו בשם הב"ח דנ"מ בין נבלה וטרפה לענין איסורין מבטלין דה"ל משני שמות ע"ש מה שפלפלו בדבריו ולפמ"ש אפשר דה"ל ש"א כיון דטרפה כו' כמו כאן ואי"ה אשנה פרק זה ומ"ש הרהמ"ח דע"ב טריפות עם א' שיתר בעוף עיין ר"מ פ"י מה"ש כתב דע' טרפות ויתר בעוף שני טריפות ויש טרפות בעוף כגון טחול וע"ש בכ"מ ויש טרפות שמחולקים הפוסקים אם הוא נבלה או טרפה ומ"ש הרהמ"ח בה' ריאה צריך חיבור מיוחד. ולענין תשובה ופסול לעדות הוא ככל הלאוין שיב"מ שלוקין ונוהג בכל האישים חוץ מחרש שוטה וקטן אך אסור להאכילם בידים וכבר מבוארים ענינים אלו בחיבור זה ואין צריך לכפול וגם אם טרפה מתה אי חל איסור נבלה על טרפה לחייב שני מלקיות אין כאן מקומו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |