מנחת חינוך/עב
מנחת חינוך 
עב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא נקדים כו'. כ"ה פ"ג דמס' תרומות ור"מ פ"ד מה' תרומות ותמורה ד' הוא פלוגתא אי לוקין על לאו זה ופסקו הר"מ והרהמ"ח דאין לוקין עכ"מ הטעם ומבואר שם דכ"מ דא"ר לא תעביד א"ע ל"מ ומכל מקום כאן מהני אפילו לרבא מגזירת הכתוב וכ"ה במשנה שם וכ"פ הפוסקים ובתוס' תמורה ד' ד"ה ואיתמר מביאין ירושלמי דחוץ מה שעובר בלאו אם הקדים עובר גם כן בעשה דמ"ע לעשות כסדר הכתוב וכן אם קרא שם למע"ר ולמע"ש בב"א כגון מעשרות כלכלה בחברתה ע"ש נהי דלא עבר על הלאו דלא הקדים המאוחר מכל מקום עובר במצות עשה דמ"ע להקדים הקדום ע"ש אם כן בהקדי' המאוחר עובר בעשה ולא תעשה. וכעת לא ראיתי לר"מ והרהמ"ח שימנו זה בעשה ג"כ. ונלע"ד דלאו הזה א"ע אלא אם חל על התבואה שם טבל והתחייב בתו"מ כגון תבואה שנגמרה מלאכתה וראה פני הבית או משאר דברים שקובעין להסוברים דגם הששה דברים קובעין מן התורה עיין ר"מ ה' מעשרות ובפ"ג מה' תרומות במ"ל הי"ג ואין כאן מקומו ויבואר אי"ה במצות תו"מ אבל אם לא נקבע למעשרות כגון שלא ראה פני הבית או שלא נמרח וכדומה כיון שרשאי לאכלו מן התורה דלא הוי טבל ומותר לאכול ארעי ואף אכילת קבע אינו אסור אלא מדרבנן עיין בהלכות תו"מ אם כן כיון דלא חל עליו עדיין חיוב הפרשה א"ע בלאו אם הקדים המאוחר למוקדם (ומ"מ שם תרומה ומעשר חל בהפריש אף דעדיין לא נקבע וידוע למי שבקי בדינים אלו) כיון שלא חל עליו חיוב המוקדם כלל כנ"ל מצד הסברא וכ"נ קצת מלשון הרהמ"ח שכתב שהחטה כשתדוש ותנקה כו'. שוב האיר השי"ת את עיני ומצאתי ד"ז מפורש ברש"י בשבת קכ"ז ע"ב ד"ה שהקדימו בשבלים כתב מכאן שהמקדים כו' מעשר ותרומה לוקה והנ"מ שנתמרח בכרי לוקה אם הקדים אבל אם הקדים בשבלים אינו לוקה עכ"ל מבואר דרש"י נקט כמ"ד דלוקין בהקדים וכתב דבשבלים אין לוקין ודאי מטעם הנ"ל אף על פי דאפילו נתמרח לא נקבע עד שהוקבע באיזה דבר ע"ש בתוס' דאידגן המבואר שם היינו ככל דינו שראה פני הבית אך גם כוונת רש"י כן. ואפילו לתי' ראשון שבתוס' ע"ש היינו לענין הפרשת תו"מ מצד הסברא בכ"ע חייב בלאו קרא אבל לא זה ודאי מצד הסברא כיון דלא חל עליו חיוב הפרשת תרומה או מע"ר והפריש מע"ש לא עביד מידי דלא ה"ל הקדים כיון דא"ע כלל עדיין בתרומה או מעשר כנ"ל ברור בעזה"י לדינא. ובפרט שרש"י כ' כן והר"מ סתם הדבר אם כן רש"י נקט אליבא דמ"ד דלוקין בכה"ג אין לוקין ולדעת הר"מ דאין לוקין א"ע ג"כ בל"ת ופשוט.
וסדר הפרשה מבואר במשנה ור"מ. ביכורים ואח"כ תרומה ואח"כ מע"ר ואח"כ מע"ש ובשנה השלישית ושביעית מע"ע במקום מע"ש ואם אופה עיסה של טבל עיין פ"ה דדמאי בר"מ ובר"ש תרומה קודם לכל דהיא ראשית וגם נתחייב בעוד הי' דגן ואח"כ מע"ר כיון דאיכא במעשר תרומת מעשר דהוא ראשית וגם נתחייב בעוד דגן ואח"כ חלה ואח"כ מע"ש דחלה קודם הואיל ונקרא ראשית ומע"ש אינו נקרא ראשית. ודינים אלו אבאר אי"ה בדיני תו"מ בעזר הגומר עלי. ובהקדים שעבר על ל"ת מכל מקום אם שואל לחכם על הפרשה ממילא הדרא לטבלא ולא עבר וז"פ אם כן בכה"ג דעבר מצוה לאתשולי כדי שלא יעבור על עשה ולא תעשה ונ"מ אם נתערב אינו בטל מחמת דשיל"מ עיין נדרים נ"ט כיון דמצו' לאתשולי וצריך לעיין שם היטב. ונוהג בכל האישים ומ"ש הרהמ"ח בא"י ובזמן שישראל שם כדעת הר"מ שכתב שמצות תו"מ מן התורה אלא בזמן שא"י בישובה וכו' קיצר הרהמ"ח דדעת הר"מ פי"א מהלכות תרומות דאפילו בזמן בית שני לא הי' תו"מ נוהג מן התורה כיון שלא עלו כל ישראל עם עזרא רק בבית ראשון ובבית השלישי שיבנה ב"ב נוהג תו"מ מן התורה ובבית ראשון אף אחר שגלו עשרת השבטים מכל מקום הי' נוהג במקום שלא גלו כגון ביהודה וע' מש"ל במצוה תו"מ. ולענין כל הדברים דין ל"ת זו ככל הלאוין שאין בהם מלקות ואין צריך לכפול בכל פעם ואף שכתבתי לעיל דא"ע בל"ת קודם שנגמר מכל מקום לכתחלה אף קודם שנגמר מצוה עליו להפריש ת"ג קודם כ"נ מפירש"י ובריש פ"ה דפאה משנה ב' מפורש כן. ומבואר בש"ס ור"מ פ"ג מן התורה דאם הקדים מע"ר בשבלים ונתנו ללוי אין הלוי חייב להפריש ת"ג ממעשר זה דכתיב והרמותם כו' אבל אם הקדימו בכרי חייב הלוי להפריש ת"ג ג"כ. וכתב הר"מ דכיון שנעשה דגן נתחייב בתרומה. ובמ"ל הביא דמלשון הר"מ משמע דתיכף שנתמרח אף שלא ראה פני הבית דלא נתחייב מן התורה מכל מקום חייב הלוי להפריש ת"ג וכ"ד תוס' בכ"מ. אך דעת תוס' בתי' השני מבואר דדוקא אם ראה פני הבית ביד ישראל דנתחייב מן התורה אז חייב הלוי אבל קודם שיקבע בראיית פני הבית אף שנתמרח מכל מקום פטור הלוי ע"ש מ"ש. ואם הפריש מע"ש קודם לתרומה ולמע"ר מחויב להפריש מהמעשר שני תרומה ומעשר ראשון ואסור לאכלו קודם כ"ה בתוס' יום טוב פ"ג דתרומות מ"ו בשם פירוש ולא הוזכר שם ת"ג רק אם הפריש מעשר שני קודם מע"ר. ונראה דה"ה קודם ת"ג הדין כך. ואם יש חילוק בין הפריש המע"ש בשבלים או לאחר המירוח מצד הסברא נראה דאין חילוק דאפילו בשבלים מחויב להפריש תו"מ דגם במע"ר אי לאו קרא דוהרמותם הי' חייב בכ"ע ע' תוס' בשבת שם אם כן במע"ש דליכא קרא חייב בכ"ע וגדולה מזו הביא המ"ל שם בשם ירושלמי ע"ש ויבואר אי"ה במצות תו"מ דשם עיקר מקומם של דינים אלו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |