מנחת חינוך/עא
מנחת חינוך 
עא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ער"מ פכ"ו מסנהדרין ובכ"מ דהר"מ למד זה מדאיתא במס' הוריות איזה נשיא זה המלך שנאמר ועשה כו' מצות ה' אלקיו שאין ע"ג אלא ד' אלקיו ודוקא התם דכתיב כו' אמרינן דוקא מלך אבל הכא דלא כתיב לאו דוקא אלא ה"ה ראש הסנהדרין עכ"ל. והנה א"י מנ"ל דדוקא ראש הסנהדרין הא מבואר התם די"א ת"ר נשיא וכו' יכול נשיא שבט כגון נחשון בן עמינדב ת"ל ה' אלקיו שאין ע"ג כו' מוכח דבלא קרא בכלל נשיא אפילו נשיא שבט אם כן כאן דלא כתיב אפילו נשיא שבט עוברים בלאו הזה ולמה כתב הר"מ דוקא ראש הסנהדרין ולשון הרהמ"ח על מי שהוא ראש שררה על ישראל בין ממשלת התורה בין ממשלת מלכות ובודאי מצד הסברא ממשלת התורה נמי נקרא נשיא כמו מלך אבל מכל מקום בממשלת מלכות נשיא שבט ג"כ בכלל ולמה לא כ' זה הר"מ והרהמ"ח וערש"י חומש פ' קרח כתב דכנס ר"נ ראשי סנהדראות כגון אליצור בן שדיאור וחבריו כו' נראה דהנשיאים היו ראשי סנהדראות אבל באמת לישנא בעלמא הוא היינו שהיו גדולי הדור אבל נשיא ראש הסנהדרין הי' רק מרע"ה כמבואר בסנהדרין וז"פ. והנה בלאו הזה הדינים כמו בלאו דלעיל דדיין וכמו קללת הדיוט ע"ש ובפרשת קדושים ותלמד לכאן הן לאח"מ והיוצא ליהרג או שהוא רשע ועוד הרבה תלמד לכאן. ומ"ש הרהמ"ח דקילל נשיא חייב ג' מלקיות משום אלקים ומשום ונשיא ומשו' ל"ת חרש וכ"כ הר"מ נ"פ דדוק' בראש הסנהדרין דהוא סמוך לדיין אם כן עובר על אלקים כו' כי קללת דיין א"ח אלא אם כן הוא סמוך כמש"ל אבל מלך אם הוא אינו סמוך בסמיכה המבואר בר"מ בסנהדרין אם כן לא נקרא אלקים וא"ע המקללו רק בשני לאוין הדיוט ונשיא כנ"פ וברור והר"מ והרהמ"ח סתמו ביותר. ולדעתי אפשר לא משכחת כלל מלך שיהיה סמוך כיון דאין מושיבין מלך בסנהדרין אפילו מלכי ב"ד ע' סנהדרין י"ט ע"א תוס' ד"ה אבל וכו' ובר"מ פ"ד מה' סנהדרין דא"י לסמוך אם לא שראוין לכל הדברים וסומא בא' מעיניו אינו סמוך אפילו לד"מ כיון שאינו ראוי לכל הדברים דהיינו לסנהדרין ע"ש אם כן מלך כיון דאינו ראוי לסנהדרין אינו סמוך כלל ולא נקרא אלקים אם כן א"ע בלאו דאלקים. ואפשר אם הי' מקודם סמוך ואח"כ נתמנה למלך אפשר דלא פקע מיני' דין סמוך מחמת שא"ר עתה לכל הדברים ועקצה"ח סי' ז' ויבואר אי"ה במצות מינוי סנהדרין. על כל פנים במלך שאינו סמוך כלל ל"ש לאו זה דאינו נקרא אלקים כנ"ל ב"ה וצ"ע על שסתמו דמשמע דבכ"ע חייב בנשיא משום לאו דדיין ג"כ ובאמת ז"א וכמ"ש:
ב[עריכה]
ואם כו'. וכ"כ הר"מ שם וה"ה אם היה אביו דיין לוקה ג' ואם אביו הדיוט לוקה ב' והנה במקלל אביו בשם והתרו בו חייב סקילה ופטור ממלקות כידוע רק אם לא התרו בו למיתה רק למלקות ג"כ אין לוקין משום מקלל אביו דה"ל לאו שניתן לאמב"ד אך מיירי בקילל בכנוי דא"ח מב"ד משום מקלל אביו עיין ר"מ פ"ה מה' ממרים אך אם הוא בכינוי אינו אלא בלאו ככל אדם מישראל משום לא תקלל חרש אם כן היאך לוקין שני מלקיות משום לאו א' וכבר עמד בכ"ז הלחם משנה בה' ממרים ויבואר אי"ה במצות קללת אב. והלאו הזה ככל לאוין שבתורה לענין פסול לעדות וחיוב מלקות ואם דוקא בשם או בכינוי ג"כ דעת הר"מ והרהמ"ח דאף בכינוי ועמש"ל גבי קללת דיין ותלמד לכאן ולענין תשובה ה"ל עבירה שבין אל"ח. ונ"ל פשוט דלאו זה דנשיא הוא דוקא אם נתמנה וכשר מן התורה למינוי הזה עוברים עליו אבל אם א"ר מן התורה כגון ממשפחת גרים עיין ר"מ פ"א מה' מלכים כיון דלא נתמנה עפ"י התורה רק באלמות אין לו דין נשיא כלל וגם אפשר דלא הוי עושה מעשה עמך אם הוא מושל שלא עפ"י דתוה"ק אך במס' ב"ב ד' גבי הורדוס דאמר לבבא בן זוטא חזי עבדא בישא וכו' ולטייה מר וא"ל כתיב גם במדעך מלך וכו' א"ל האי לאו מלך הוא א"ל לא יהא אלא נשיא וכתיב נשיא בעמך כו' ולפמ"ש קשה כמו דלא הי' לו דין מלך כיון דהי' עבד אם כן לנשיא ג"כ פסול ומאי אמר לי' ונשיא בעמך כו' אך בלאו הכי לשון הגמרא מוקשה דתיכף א"ל מלך הוא וכתיב גם במדעך כו' ואמאי נקט קרא מדברי קבלה ולא א"ל תיכף האי קרא מהתורה ונשיא וגם בלאו הכי אסור לקלל שום אדם ואי דאין עושה מעשה עמך גם מלך מותר כמו שא"ל אח"ז ואין למדין הלכה מאגדה. אך לדינא נלע"ד אם אינו מושל על פי התורה א"ע בלאו הזה כמ"ש כנלע"ד ברור. ונ"ל פשוט דמקלל עצמו דמבואר כאן בר"מ דלוקין מלאו דשמור נפשך וכ"ה בד' הרהמ"ח לקמן פ' קדושים אף אם הי' דיין ונשיא מכל מקום א"ע רק על הלאו דשמור נפשך דבמקלל עצמו ל"ש הלאו דאלקים וכו' וכן נשיא דזה דוקא על אחר ולא על עצמו:
ועמש"ל במצות דיין דדעת הר"מ והרהמ"ח דאם הקללה באה מכלל ברכה אין לוקין דאין אומרים מכלל לאו וכו' והבאתי שם ד' או"ת דבאיסור חמור כגון פרועי ראש ושתויי יין אמרינן מכלל לאו אתה שומע כו' עיין בשבועות אם כן אפ"ל לסברת הר"ן ביומא גבי הקל הקל שכ' דהרבה לאוין חמירי יותר ממב"ד וכרת ע"כ נבלה חמורה מחילול שבת ע"ש. ועיין בשער המלך פי"ד מהמ"א כתב דלאוין הרבה בדבר א' גם כן חמירי ממיתה. ונ"ד בהך גוונ' שכ' הר"ן ע"ש אם כן אפשר בקילל דיין או נשיא דעובר בב' או ג' לאוין כמ"ש לוקין אף אם הי' הקללה מכלל הברכה דחמור מאיסור פ"ר ושתויי יין שהם במביד"ש ואמרי' מכלל לאו כו' ויש לחלק. ולשון הר"מ אם הקללה באה מכלל וכו' כגון שאמר אל יהי ברוך. ולכאורה צ"ע דלא יהי' ברוך למה הוא קללה ז"א רק לא ברכה ולא קללה ע' בקדושין ובר"ן ס"פ שבועת העדות מ"ש על רש"י ובשער המלך פ"ו מה' אישות והפסקתי כאן בין הפרקים ואי"ה בפ' קדושים יבואר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |