מנוחה וקדושה/שער התורה א/י

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מנוחה וקדושה שער התורה א י

י וזה ידוע שאין לך דבר שעומד בפני התשובה. אפס צריך לידע דיניה בשימה לב. ואף שרבנו יונה בספר שערי תשובה כתב עשרים עקרים לתשובה מ"מ אנו נדבר כ"א משני עקרים כי בלעדם אינה נקראת כלל בשם תשובה. כמו שהטמא א"א לו לטהר א"ל בהשלכת השרץ וטבילה. כן לחוטא החרטה המעולה היא במקום טבילת הטומאה. ועזיבת החטא מכאן ואילך הוא ניהו השלכת השרץ. על החרטה כתב רבנו יונה שצריך להיות יגונו גדול כערך מי שאבד כל עושרו בענין רע ויצא נקי מנכסיו. (ודע שמי שזכה לחרטה כזו מיד שורה עליו רוח קדוש וטהור ומזה יכול להיות בטוח שנמחלו עונותיו): למשל עשיר שהיה לו ממון כמה אלפים. ועוד לוה מאחרים כהנה וקנה בכל הסך סחורה אסורה לפי חוקי המדינה תפשוהו ולקחו כל אשר לו והושיבוהו בנחושתים. זהו המתמרמר על שטותו שסיכן עצמו וכל ממונו. ואם אדם מתמרמר על חטאו כן זהו החרטה והתשובה מעולה מאוד. אמנם אם צערו כערך המאבד דינר א' גם היא נקראת תשובה. ועתה שים לבך כמה מדריגות לצער שבין אבוד מטבע א' לאבוד כל הונו כנ"ל. מזה תבין על תשובתך באיזה מדריגה אתה עומד:

ועוד צריך לשום לב למשל מי שעשה דברים בזויים אצל חצר השר. ואחר שנודע לשר, בא החוטא לבקש על נפשו מאת השר מיראת ענשו. אעפ"כ מחל לו בראותו דמעתו וצערו כ"א הטיל עליו עונש קל. שוב אירע שאחד עשה מעשה רע כזה אפס קודם שנודע לשר נתחרט ובוכה ומכה ראשו יום ביום מבושתו מחטאו ומחוצפתו לעשות נאצה גדולה כזו. אח"כ נודע לשר מחטאו ומצערו (לא על עונשו כ"א) מזלזולו את השר ולזה מחל לגמרי. ואחר המחילה עבור הרגילו שימת אימת השר נגד פניו ומוראו. ועוד ששם לבו על חסדו שמחל לו על חטא גדול כזה. מזה נעשה אוהב להשר ועבד נאמן בכל נפשו ומאודו יותר משאר עבדיו שלא חטאו. גם השר נעשה לו אוהב גדול ועשאו לשר גדול כפי עבודתו. הנמשל מובן כי החוטא מטנף עולמות העליונים (עד מקום שורש נשמתו) חצרו של מלך חי העולמים, ע"י שהוא מכניס שם הקליפה. וכביכול גרמנו לו לסבול צער מזה. ועל זה יש לנו להצטער אלף אלפים פעמים נגד צער העונש. ואתה בין אשר לפניך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף