מנוחה וקדושה/שער התורה א/ו
|
< הקודם · הבא > |
ו כתיב אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה. כי גדול בעמדו על החטא פוסח על שתי הסעיפים. היצה"ר אומר לו לחטוא והיצ"ט מוחה. וכן גם אחר החטא מתחרט משא"כ קטן בעמדו על החטא אין לו מי שיעכב עליו כידוע שאז השר הכסיל מושל לבדו בעיר. וגם אחר החטא אינו מתחרט מטעם זה (עי' באורי הגר"א על זה הפסוק). ואין לו שום תקנה כ"א השבט. וזהו עד סוף שנת י"ג. ובליל כניסת שנת י"ד בא היצ"ט (פי' רוח קדושה משמים לסייע דחיית הקליפה). כשמתעורר לבו לדבר עבירה (מעצת היצה"ר) מיד עומד כנגדו בלבו רוח אחר (עצת היצ"ט) ואומר לו ריקה מה אתה עושה הלא על הכל יביאך אלהים במשפט. ומביא לו חבילות ראיות מהתורה שלמד עד הנה. וזה הטעם שהטילו חז"ל חנוך קטן אף שפטור מן התורה כדי שממנה יוציא כלי מלחמה להלחם נגד יצרו עת בא עוזרו (היצ"ט) ומלמד ידיו לקרב. ובקל אז הנצוח כי היצה"ר עודנו לבדו ואין לו עוזרים. כי עד שנת י"ד אינו נענש על שום חטא ואף שגם היצר טוב בגפו יבוא מ"מ עזר ה' אתו כדלקמן. ועוד כל תיבה מת"ת שילמוד (וגם שלמד בקטנותו) וכל מצוה שיעשה נברא מהם מלאך קדוש לסייע היצ"ט. והיה מתרבה חילו מאוד (והיה נשמר מכל חטא ועון ובטול תורה) להפיל את היצה"ר לעומקא דתהומא רבה כי היצה"ר הוא בלא עוזרים. והיה נשאר שליטת היצ"ט לבדו בעיר לעבוד ה' בשמחה וטוב לב ולזכות למנוחה וקדושה כל ימי חייו כדלקמן:
וזה דבר החינוך. זהו מפורש במקרא ובגמרא לחנכו לכל מצוה ולמונעו מכל עבירה ולעמוד בבית הכנסת ובית המדרש באימה ויראה ושלא לדבר בשעת התפלה ולכבד ת"ח ולמי שגדול ממנו ולהמנע מכעס עזות שקר וכיוצא בהן:
כתיב התקוששו וקושו. קשוט עצמך תחלה ואח"כ אחרים פי' בנך לא יראה ממך שום חטא ועון. ואם אתה זהיר במצות אז ישמע לך לעשות כמוך גם הוא (שאל"כ ע"ז נאמר ונמקו בעונם ובעונות אבותם אתם שעושה מעשה אביו) ולהיות זהיר לדאוג תמיד בפני בנו. ולומר בפה מלא. אוי איך האב ניט גהאט שכל צוא בר מצוה צוא בהעפטין זיך מיט מיין גאנצן יכולת צו דיא תורה הקדושה. האט אויף מיר דער יצה"ר שליטה וואש איך קאן ניט ארויש פון זיין רשות. אז איך וואלט דעם מאל אים ניט צוא גלאזין. וואלט איך צוא קיין שווער לעבין אונ צוא קיין בייז גקומען. וירבה לפניו תמיד בכל עת במעלת המדובק בתורה ובגריעת הפורש ממנה. ומזה לבבו יבין וישתוקק למודה. והעיקר להתפלל ע"ז בכל עת ולכוון בברכת אהבה רבה. וברכת התורה. ונהיה אנחנו וצאצאינו ובכל כה"ג כגון במזמורי תהלים שמדובר בהם מזה: