מליצי אש/שבט/יד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מליצי אש שבט יד

י"ד שבט

קצט

קצט] מור"ר זיסקינד ז"ל בהג"ר יונתן מלובלין נפטר י"ד שבט הת"ג זיעועכי"א.

ר

ר] מור"ר משה משולם חסיד ז"ל דיין בקראקא בהקדוש ר' יחיאל ז"ל נפטר י"ד שבט הת"י זיעועכי"א.

רא

רא] מור"ר יונה מורפטשיק ז"ל דיין הגבוה בקראקא גאון אדיר ומובהק כאחד הראשונים, היה אב"ד הגבוה יחד עם חבריו הג"ר ברכיה שפירא בעל זרע בירך (עיין י"ט אלול) והג"ר יחיאל מיכל טיימר הנקרא ר' מיכל ר' יוזפס בעל סדר גיטין וברכת המים, ושלשתם תחת דגל הגאונים בעל תוספות יום טוב, ורבי ר' העשל מקראקא, ונפטר י"ד שבט תכ"ט לפ"ק זי"ע.

רב

רב] מור"ר אליעזר ליפמן הכהן ז"ל מהאנאווער (הראשון) פרנס ומנהיג הדור. שתדלן גדול ומפורסם. גדול בתורה צדיק תמים. שר וטפסר, ממונה על אוצרות המלך במדינתו, הספיק ת"ח ולומדי תורה למאות ואלפים. השיא יתומים ויתומות. בנה ביהכ"נ וביהמ"ד. ביתו היה ממש בית תורה ועבודה וגמ"ח. הוא ומחותנו הג"ר שמשן ווערטהיימהר מוויען השתדלו לפני מלכים בעד היהודים היושבים בכל המדינות. בכל מקום שהיו ישראל צריכים לישועה הי' שם להושיעם ולעזרם בעזהי"ת. זכה לבנים גדולים שרים ונגידים, תלמידי חכמים ויראים וכל סביביו קדושים וטהורים, וגם זכה לחתן גדול הגרכבהג"ר דוד אפפענהיים אב"ד פראג. השר הצדיק רא"ל כ"ץ נפטר י"ד שבט תע"ד לפ"ק זיעועכי"א.

רג

רג] מור"ר שלמה ליפשיטץ אב"ד ראטערדאם בהג"ר מרדכי מגדולי חכמי ליסא. הי' גאון מובהק ומופלג, ונתקבל לאב"ד אשכנזים בבירה האא"ג, בעת שהיה הג"ר דוד נוניס שם אב"ד הספרדים, משם נתקבל לאב"ד ראטערדאם, ושם נהג נשיאתו ברמה כ"ה שנים, בנו שמילא מקומו הי' הג"ר יהודא ליפשיץ. ויגוע וימת הגרש"ל י"ד שבט תצ"ו לפ"ק זיעועכי"א.

רד

רד] מור"ר יעקב יהושע ז"ל בעל פני יהושע נולד בשנת ת"מ בקראקא לאביו הרב הנגיד ר' צבי הירש ולאמו בת בתו של הגאון בעל מגיני שלמה (עיין כ"ז מנ"א) ולמד אצל דורו הג"ר משה ראב"ד בקראקא (עיין כ"ח אייר) וכבר בימי עלומיו יצא שמעו שגדול בתורה הוא והיה לנס, וכשנשא בת הגביר הפרנס בלבוב ר' שלמה סג"ל לאנדא, תפס ישיבה בלבוב בבית חותנו, והיו אצלו תורה וגדולה במקום אחד, אולם ביום ג' כסלו תס"ג רעשה הארץ בלבוב ושריפה גדולה היתה. ונהרגו ר"ל ל"ו נפשות מישראל, ובתוכם אשתו ובתה הילדה, ועוד אחרים ממשפחתו (הקדמת פנ"י לס' נשים) ורבינו הפנ"י ניצול בדרך נס. ונדר אז לחבר חיבורים אשר יחדש בלימוד הישיבה, מלבוב נתקבל לאב"ד ליסקא, כבן מ' שנה הי' כשנתקבל לאב"ד בלבוב. ובשנת ת"צ לאב"ד ברלין, ובשנת תצ"ד במיץ, בשנת ת"ק נתקבל לאב"ד בפראנקפורט למלא מקום כסא של הכהן הגדול הגאון בעל שו"ת שב יעקב, בכל מקום בואו הרים קרן התורה ולומדיה כי מכל תפוצות ישראל נתקבצו אליו תלמידים, כי היה כבר מפורסם לרכבה"ג ושר התורה והיראה אשר למד לאמתה של תורה, עיניו היו פקוחות על כל עניני הכלל, גדר גדר ועמד בפרץ, והיה למופת דורו, חיבר הרבה חיבורים ונדפסו ד"ח פני יהושע על ש"ס, ועוד נשארו בכת"י פנ"י ח"ה, מנחת עני על עירובין נדה יבמות, ס' שו"ת, ס' כלל גדול כללים בעניני רובא וחזקה וס' עה"ת (ונזכרו אלו בספריו).

הגאון בעל פני יהושע זכה לבנים וחתנים רבנים גאונים ומובהקים, בניו היו הג"ר נתן אב"ד דאבראמיל (עיין כ"ג תשרי), הג"ר ישכר דוב בעריש אב"ד פודהייץ (עיין כ"ב מרחשון), הג"ר אריה ליב בעל פני אריה אב"נ הנובער והמדינה (עיין ח' אדר) והג"ר שמואל (עיין כ"ה סיון). חתנו של הגאון פנ"י היה הג"ר שלמה דובעריש אב"ד גלוגא רבתי, ומאלו נשתלשל דור גאונים וצדיקים מפרנסי הדור, ונפטר הגאון בעל פנ"י באופענבאך י"ד שבט תקט"ז לפ"ק והובל לקברות לפ"פ זי"ע.

כ' הגאון בספרו פנ"י (ברכוח ה')) עמ"ש ר"י כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקין בדלין הימנו וכו' שנאמר וכו' ואין עוף וכו' י"ל דלפי"ז לא הול"ל כל הקורא ק"ש, אלא כל העוסק בתורה דקרא דהתעיף עיניך מיירי בכה"ת ולא בק"ש לחוד ואפשר משום דכל העוסק בתורה ודאי שאין המזיקין בדלין הימנו לגמרי דהא אמרינן להיפך דדוחקא דכלה מינייהו, והני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוה. הני מאני דרבנן מחופיא דידהו, אלמא שדרך המזיקין להתקרב אצל לומדי תורה, אלא שאין בהן כח להזיקן, משא"כ בק"ש בדלין לגמרי כדאמרינן בעלמא האי מאן דמבעית ליקרי ק"ש וכדאר"י גופא הכי לעיל דכאלו חרב של ב' פיפיות בידו וכו' א"כ ע"כ דחקינן לקרא דאין עוף אלא תורה לענין ק"ש וכמ"ש הרי"ף ז"ל, אלא דיש להוסיף דמה שרומז הכתוב ענין ק"ש בלשון תורה, דאפשר דאין המזיקין בדלין אף ע"י ק"ש. אלא במי שקורא אותה בכוונת הלב ובדקדוק אותיות וטעמים, כמו שלומד תורה, דאמרינן לקמן בד"ת לכ"ע בעינן כוונה, דכתיב הסכת ושמע עכד"ק.

ועפ"י ד"ק י"ל בס"ד מ"ש רלב"ח ברשב"ל (ברכות ה') לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה, ואם לאו יקרא ק"ש, ולכאו' למה לא יקרא ק"ש מיד, כיון שבדוק ומנוסה יותר מעסק התורה, וקריאת שמע נמי מצוה היא, ועתה י"ל דאין לך מזיק גדול מיצה"ר ואם יקרא ק"ש יבדל לגמרי, אבל בלימוד התורה אדרבה יקרב יותר להאדם, רק שאינו יכול להזיק, ואמר דמתחילה אם אפשר ינצחהו בתורה, שלא יתרחק אדרבה יתקרב ולא יוכל לגרום לו רעה, והוא המעולה ביותר שבע"כ גם מלאך רע יענה אמן וילך ויעיד על אדם זה שלמד תורה ונצחו, וזה עדיף מלהרחיקו לגמרי ע"י ק"ש, רק אם א"א לו ע"י התורה שיצרו תקפו עליו, וסכנה אצלו אם היצה"ר עומד בקרבותו וסמוך לו אזי יקרא ק"ש שאז יתרחק לגמרי, ובהא נמי אולי ק"ש לא מהני להרחיקו לגמרי רק דומיא דלימוד תורה בכוונה דילפינן מאמרו בלבבכם זה כוונת הלב, וכה"ג צריך להיות על משכבכם קריאת שמע.

עוד כתב הגאון בפנ"י (מגילה י') על מה שאמרו כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צער ויהי בימי אחשורוש הוי המן ולכאורה הא ל"צ לכל הנך ויהי דמייתי התם דמיד מבואר במקרא הצרה, משא"כ בויהי בימי אחשורוש לא איירי רק בענין המשתה, ומעשה המן לא נזכר אלא לאחר כמה פרשיות ולאחר שנים רבות למלכותו, אלא דנתחייבו שונאיהם של ישראל באותו הדור כליה לפי שנהנו מסעודת אותו רשע א"כ ע"י המשתה שכתוב בתחילת המגילה נתהוה מעשה המן שנגזר על ידו כליה ח"ו, ואע"ג דרשב"י אמר מפני שהשתחוו לצלם שבימי נבוכדנצר, הא והא גרמי, דע"י שנהנו מסעודת אותו רשע מצא בעל חוב לגבות את חובו לפקוד עליהם עון הצלה ועד עכשיו לא נתמלאה סאתם עכד"ק בקיצור.

עפי"ז נ"ל בס"ד דאז"ל בחולין רמז לאסתר מן התורה מקרא דאנכי הסתר אסתיר פני וכו' (וילך ל"א) ונ"ל דכ"כ מרומז בקרא זה לשון סתירה כפול לשון ב' הסתרות על ב' עונות, חדא על כל הרעה אשר עשה שנהנו מסעודת אותו רשע ואכלו נבילות וטרפות בלי אונס, וזה מעורר החטא כי פנה אל אלקים אחרים שהשתחוו לצלם, כי שם היו יכולין להתנצל כי מיראה עשו, אבל בסעודה אין אונס כתיב א"כ זה עורר את זה, ובזה י"ל פסוק שלפני זה והסתרתי פני מהם מפני והיה לאכול שאכלו בסעודת אותו רשע, אך קשה וכי מפני זה לבד ומצאהו רעות רבות וצרות הא אכילת נבילה וטריפה ל"ה חיוב מיתה רק מלקות, ולמה נתחייבו שונאי ישראל מפני זה כליה, ע"ז תי' ואמר ביום ההוא פי' עי"ז נתעורר להם החטא הלא על כי אין אלקי בקרבי ולכן מצאוני הרעות האלה ח"ו.

רה

רה] מור"ר זאב הכהן החריף אב"ד לאסק גאון מובהק וחריף עצום, שאפילו גאוני דורו לא קראוהו רק בשם "ר' וואלף חריף", בתחלה ישב על התורה ועבודה בזאלאשיק ואח"כ בווארשא, ומאס ברבנות, ואעפי"כ לעת זקנתו קיבל כסא הרבנות בלאסק עיר מולדתו, והיה שם כעשר שנים, בנו הי' הג"ר נתן מו"צ בזאלאשין, נפטר י"ד שבט תקצ"ח לפ"ק זיעועכי"א.

רו

רו] מור"ר יעקב מאיר ישורון ז"ל דיין בווארשא הי' תלמיד מהג"ר חיים מוואלאזשין היה גאון מופלג ומתמיד גדול נפטר י"ד שבט בשנת תרכ"ו בן ע"ז שנים זיעועכי"א.

רז

רז] מור"ר אליעזר לאנדא ז"ל מהורדנא מילדי ווילנא. בהג"ר שמואל מווילנא, וחתן הג"ר חיים (בהג"ר בנימן אב"ד הורדנא) פרנס ומנהיג ולא מש מאהלה של תורה, והיה בקי בכח"ת, חיבר ס' דמשק אליעזר על ביאור הגר"א על שו"ע, נפטר י"ד שבט תרמ"ג לפ"ק זיעועכי"א.

רח

רח] מור"ר יחיאל ז"ל מאלכסנדר בהגהצ"ר פנחס גריצער (עיין כ"ג תשרי) גאון וצדיק, מנורה הטהורה חו"פ בוצ"ק, אלפי ישראל הלכו לאורו, ובתוכם גדולי ישראל הוא הנקרא "הרבי הזקן מאלכסנדר" בניו גדולי תורה וצדיקי הדור, ה"ה בעל מחבר ישמח ישראל, שמילא מקומו (עיין כ"ט טבת) והשני בדומה לו בעל תפארת שמואל (עיין כ"ט תשרי), הגהצרי"ח ז"ל נפטר בשיבה טובה י"ד שבט תרנ"ד לפ"ק זיעועכי"א.

רט

רט] מור"ר אהרן ארי' ז"ל לייפער מנאדבורנא אחי הקדושים ר' מרדכי מנדבורנא, ר' יוסף מבארשא, ור' ישראל ז"ל, שלשתם בני הרהק"ר בערצי מנדבורנא (עיין ג' אלול) הרהקרא"א נולד בשנת תק"פ. והי' תלמיד הקדושים ר' שלום מבעלזא, ר' ישראל מריזין, ור' מאיר מפרימישלאן, הי' גאון ואיש אלקים, בעל רוח הקודש, בעל מופת גדול ובעל מקובל נורא, לא ישן בפ"א יותר מס' נשמי, אלפים הלכו לאורו, חיבר ספה"ק יד אהרן עה"ת בדרך פרד"ס, בניו וחתניו היו כולם צדיקים ות"ח גדולים, ויצאה נשמתו בקדושה וטהרה י"ד שבט תרנ"ז לפ"ק בן ע"ז לימי חייו זיעועכי"א.

כתב לי נכדו הגהצ"ר ראובן מנחם שליט"א לייפער מאנגוואר, שזקינו זה כאשר הגיע קרוב להסתלקותו, התעורר ברגש קדושה, בהתלהבות גדול, ופתח ואמר המשנה ריש מסכת בבא מציעא אומרים שנים אוחזין בטלית היצה"ר והיצ"ט אוחזין הנשמה והגוף שהם מלבושין זל"ז, דא"א להגוף להשלים עצמו בלי חיות הנשמה ולא הנשמה בלי סיוע הגוף לעשות מצוה בקו"ט, זה אומר היצה"ר כולה שלי, וזה אומר היצ"ט כולה שלי, ולבסוף ויחלקו מוכרחין להתפרד זמ"ז, הגוף יורד למטה והנשמה למעלה, אחר אמירה נאה זו זימר בהתלהבות רשפי אש "נשמת כל חי" וכו' וכאשר הגיע לפסוק ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו יצאה נשמתו בקדושה וטהרה ע"כ.

ונלענ"ד בס"ד רמז גדול לדב"ק במ"ש ב"ראשית ב"רא א"לקים ר"ת בבא, "את" היינו מא' ועד ת' ר"ל הכל, והכוונה בראשית בבא בתחילת מסכת בבא מציעא מרומז את השמים ואת הארץ שהיצ"ט שהוא סמל השמים, שרוצה רק בעניני שמימי אומר א"ת הכל שלי מא' עד ת'. וכן היצה"ר שהוא סמל הארץ, שרוצה בארציות נמי אומר א"ת הכל שלי מא' עד ת'. ומלחמה זו ביניהם עד ויחלוקו הנשמה תפרד מהגוף, ותעלה השמים, והגוף ירד למטה הארץ, וכ"ז מרומז בראשית בבא בתחילת מסכת בבא מציעא.

עוד נ"ל בס"ד רמז בתחילת התוה"ק עמ"ש הרקהרא"א ז"ל בספרו יד אהרן עה"פ (שמות א') ויעצמו במאד מאד, שכח עבודתם היה כ"כ גדול שעבדו ה' אפי' בכח היצה"ר הנקרא מאד (כמב"ר בראשית פ"ט מאד זה יצה"ר) וע"י מה זכו לכך ותמלא הארץ אתם אותיות אתם אמת, שבכח האמת זכו לכך עכ"ד — ולזה יש רמז בראשי"ת בר"א אלקי"ם א"ת סופי תיבות אמת, שמים זה היצ"ט, ארץ זה היצה"ר ר"ל אם תזכו למדת אמת יהיה בכחכם אלקים את השמים ואת הארץ לעבוד אלקים בשני יצרכם ביצר טוב וביצר הרע.

רי

רי] מור"ר אריה ליב שטיקלער ז"ל אב"ד קוליקוב נולד תרכ"ב במאסט גדול לאביו הגרצ"ה אב"ד שם (עיין כ"ד מנ"א) ונשא בת הג"ר נתן הלוי ראזענפעלד אב"ד קוליקוב לאשה, גאון עצום חו"פ, בוצ"ק, נפטר בזניעשוענוע י"ד שבט תרע"ו לפ"ק זיעועוכי"א.

· הבא >מעבר לתחילת הדף