פרק ראשון – מגילה נקראת
דף ג' ע"א
תוס' ד"ה אמש כו' וי"ל דה"פ מדקאמר הלנו אתה וכו'. נ"ב י"ל תלמוד תורה רק לנו דעובד גלולים שעסק בתורה חייב. או לצרינו היא עבודה דמרבינן מאיש איש דנכרים נודרים נדרים ונדבות כישראל וגם קרבנות שלנו מגינין עליהם כמ"ש רז"ל:
דף ה' ע"א
ורבנן דקיסרי כו'. נ"ב נזיר ז' א' ושם הגי' הפוכה ועיין תשובת נודע ביהודה מהדורה תניינא חלק אורח חיים סימן ל"ח:
דף ז' ע"ב
מלא הרועים/מגילה/ז/ב
דף י"א ע"א
הרכבת אנוש לראשנו כו'. נ"ב אנוש ר"ת ארי נוהם ודוב שוקק דדריש לקמן על נבוכדנצר ואחשורוש:
דף י"ג ע"א
רחב"א אמר סטכת. נ"ב שמן מעורב בבשמים ע' שבת (פ:):
דף י"ד ע"א
סד"ה נבואה כו' שנים לא ידעתי. נ"ב עיין בעשרה מאמרות מאמר אם כל חי (חלק ב' סי' א') שאמר דאלו הב' הם שם ועבר ועיי"ש עוד שהאריך והוסיף וגרע מאלו המנויים שמנה רש"י ועיי"ש שהחסיר ברוך ונריה שריה ומחסיה והוסיף בארי אביו של הושע ועודד וחנניה ונביא זקן אשר ישב בבית אל עיי"ש שהאריך בטעמו:
דף ט"ו ע"ב
אל תקרי שברת אלא שרבבת. נ"ב שיני לשון שן שעל סלע ומצודה לשון חוזק ר"ל גבורות רשעים ואינך יכול לקרות שברת אלא שרבבת ר"ל שזהו דרך מפלתן כשהקב"ה משרבב אותם יותר מדאי ומגביהין מאוד ועי"ז הם נשברים וז"ש לפי שבר גאון וזהו אל תיקרי שברת שאינך יכול לקרות שברת אלא כשתקרא מקודם שרבבת שע"י שתשרבב ומגביה אותם עי"ז משבר אותן:
פרק שני – הקורא למפרע
דף כ' ע"ב
מלא הרועים/מגילה/כ/ב
פרק שלישי – הקורא עומד
דף כ"ב ע"א
מלא הרועים/מגילה/כב/א
דף כ"ב ע"ב
תוס' ד"ה קידה אפים ארץ כו'. נ"ב והא דלא מייתי מפרשת וירא בלוט דכתיב וישתחו אפים ארצה דהו"א דיש לחלק בין ארץ לארצה וכדמשמע מפרש"י ועיין תוס' שבועות ט"ז:
דף כ"ד ע"ב
תוס' ד"ה כשאתה כו'. נ"ב עיין פרי חדש סימן נ"ג מ"ש על תוס' שבכאן:
דף כ"ה ע"א
א"ל רב פפא לרבא. נ"ב בברכות דף ל"ג גריס לאביי:
חברותא כלפי שמיא. נ"ב מי איכא [כ"ה] בברכות שם:
פרק רביעי – בני העיר
דף כ"ז ע"א
דאלת"ה מיפרך היכי פרכינן. נ"ב עיין מגן אברהם סימן כ"ח ס"ק ד' דאסיק הא קיתיב דפא ונעשה א' שומר לחבירו:
דף כ"ח ע"ב
רש"י ד"ה רב נחמן כו'. נ"ב רש"י לשיטתיה בגיטין דף ל"א ב' דסתם ר"נ הוא רנב"י ועיי"ש בתוס' שחולקים על רש"י:
דף ל' ע"ב
תד"ה ושאר כו' במועדות. נ"ב ר"ל ביו"ט של פסח ועצרת וסוכות שקורין מפטיר מקרבנות היום:
---
רא"ש פ"ד סימן א'
מלא הרועים על הרא"ש/מגילה/ד/א
