מיני תרגומא/הקדמה

הקדמה

אחת קטנה, לעדת מי מנה מחתן חתן המחבר, משבח ותועלת הספר מדבר

יתברך הבורא וישתבח היוצר כל לכבודו, ובחר בנו והבדיל אותנו מכל העמים לעבדו, והאיר לנו מזיו הודו, בתתו לנו תורת אמת מפורש (זה תרגום) להבין במקרא כמאמרם ז"ל בכמה מקומות בש"ס אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר, ובכל דור ודור הקים לנו נביאים וחכמים יודעי בינה וגלה להם סודו ונתן רוח קדשו בקרבם להבין אמרים אמרי אמת דברי צדק מוסר השכל ולפי חשק נפשם בם וברוב שקידתם ועזר רוח מבינתם, יענם משמי קדשו ישלח עזרם מקודש, להבין דרכם בקודש, להעמידם על אמת אמתתם:

והנה כבר נודע בשערי בת רבים מעלת עלות תהלות ורוב שקידות מורח"ז הגאון הצדיק המפורסם בדורו יחיד בזמנו מו"ה ישעי' ברלין זצלה"ה אשר שקד מאד מאד על דלתות התורה, ומרוב שקידתו עלה למעלת רבי, מאיר עיני חכמים, חכם וסופר ושוקל ומונה וידע כמה פעמים נזכר שם כל אמורא בהש"ס ובמדרשים ובתוספתא ובספרי ובספרא ומכילתא, ורב נהוראי אשר הנהיר עיני חכמים גדולי' והורים ומורי' ולאורו הלכו רבים ועל פיו יצאו ועל פיו באו בשאלותיהם. הוא אשר הוגה המסילה וסקלה מאבן אבנים רבות הטעיות וראשון לציון הנו הנה הוא ופרש ידו על דרכי ים התלמוד כאשר פרש השוחה לשחות ויעבור את הים הגדול כעובר בצי אדיר ועלתה בידו עד אשר נהרו לו שבילותיו דרכיו ועפעפיו נגדו ישורו ושת לבו למסילותיה להגותם עד אשר הגה סיגים מהכוסף לעמוד על עיקרי אמתת תורתינו הקדושה להבין דברי חכמים וחדותם אשר נאמרו באמת ומרוב הימים אשר שלטו בהם ידים רבים אשר לא זכו לעסוק בתורה לשמה ודברי תורה היה להם לזרא, ערכו בהם דברים זרים אשר מדרך האמת הם סרים והחליפו גם שמות התנאים והאמוראים. ותלו בתנאים ואמוראים רבים דברים אשר לא עלו על לבם מעולם ולא דבר ולא צוה. את כל אלה ראה הגאון מוח"ז הגאון הנ"ל ופקח עיניו והרים ידו והכין הדרך לפני ההולך בדרך מישור לדרוך נתיב יושר והציב ציונים ואיזן וחקר ותקן תקונים רבים והגונים ואל נתיב יושר ואמת מכוונים ונטה להם אהל בל יצען ותקע להם יתדות במקום נאמן והכניסם לחדר בנקבו שם תיקוני כלי ש'ר'ת ר"ת ש"ס רש"י תוספות. והגה המסילה וסקל כל מוצאיו ומובאיו וממרחק הביא לו כח ואון (ועל ידי הגהותיו נדפסו כבר ספרי הש"ס שני פעמים א' ע"י מו"ח הרב המנוח החסיד המפורסם מו"ה יוסף מייא זצ"ל ופעם אחד על ידי וגיסי). וגם למשנה שם סדר נכון ואתו יש סדר למשנה הלא הוא בכתובים חבור נחמד אף נעים. ומשם בארה מפנימה ראה גם חוצה ותנא לברא בברייתא תוספתאה ושם שקידת עיונו עליהם וחבר ספר מיוחד תנא תוספאה. גם פעל ועשה ספר נכבד מאוד ויישב כל קשה (ר"ל כל מקום שנמצא בש"ס תיבת קשיא וכל קשיא יש לו תירוץ כדעת ר"ח שהביא הרשב"ם בבבא בתרא דף נ"ב.) הכי קרא שמו קשות מיושב. ורבים מחכמי בני ישראל בצמא שתו מימיו ואת פיו שאלו לדעת מוצא דבר ומבואו וכל דבר הקשה עליהם הביאו אליו והוא השיב להם נכוחה והגיה להם באפילה אור יקרות והאיר להם את הדרך ילכו בה והגיעם למחוז חפצם להעמידם על האמת נכון והלא הם כתובים על ספר מיוחד ובנה להם בית כנסת הגדולה כנסת חכמי ישראל. ורוח מבינתו גם הוא יענהו בכמה מקומות בגמרא ורש"י ותוספות אשר יפול לב ההוגה על אשר שלחו ידם להקשות קושיתם ממאוחר ולא הקשו מן המוקדם את כלם יישב לנכון וקרא שם הקונטרס שטרי המאוחרין. גם לאהבת מצות ה' ותורתו שם עיונו גם על ספר החינוך ופלפל בדבריו גם כן להגיהו ונקב שמו קטן שהגיה לחנוך. ובדעת שפתיו ברור מללו וערך ערכם ערך מרובה ועשה פלאות תלי תלים הגהות ותקונים וסמוכים לעד לעולם על דברי הערוך וזה שמו אשר קרא לו הפלאה שבערכין. תהלתו מי יוכל לספר רצוי לרוב אחיו ודובר לכל שלום כי לא הקדימו אדם בשאילת שלום. (שעשה על השאלתות). אף על אלה פקח עיניו לא נתן תפלה לאלהיו בלא שם לבו על מה אדניה הטבעו עד שהגיה גם סדור התפלה אשר כבר נדפס בתיקון שלמה גם שם הראה נוראות הפליא פלאות. אבל חבל על דאבדין כי לא משתכחין מה שנאבד מהם ברוב הימים אחר פטירת הצדיק מורח"ז הגאון מו"ה ישעי' ברלין זללה"ה וגם על מו"ר חותני הרב מו"ה יוסף מייא זצלה"ה חתן הגאון המחבר הנ"ל נטרפה השעה כי לקח אותו אלהים ואיננו שסילקו טרם זמנו בחצי ימיו. ואני מרוב טרדות עסקיי שהיה לי אז לא שמתי לבי אל מלאכת הדפוס ורובם בלו וכלו לא מצאתי כלי שלם מלא דבר, השם ימלא חסרונינו. עתה אשר נתן אלהים בלבי לקרבה אל המלאכה ושמתי אל לבי לבא לבית נכותו של הצדיק הגאון מו"ר ח"ז הנ"ל, נהפך לבי בקרבי על אשר לא זכינו לאורו עד עתה להפיץ כל מעיינותיו של אותו הצדיק חוצה, וברוב הימים אשר נאבדו כמה ואין חזון ישעי' נפרץ במלואו וטובו באשר ראיתי כי זה האדם הגדול לא העביר עין עיונו מכל דבר ברוב שקידתו ואהבתו לתורת ה'. גם בהשלימו פרשיות התורה שמו"ת כמצוה עלינו מפי חכמי התלמוד ז"ל לא העביר הפרשה בקריאה בעלמא רק שם עיונו על המקרא והתרגומים ופירוש רש"י ועל כל אחד חיבר חבור מיוחד (וחבל על דאבדין). אך זאת מצאתי חבור מיוחד ספר מינֵי תרגומא והוא לפרש מלות זרות בהתרגום אונקלוס גם בכמה מקומות על תרגומו אשר נאמר מפי רבי אליעזר ור' יהושע (מגלה דף ג'.) אשר פעם בפעם הוסיף על המקרא ופעם נראה כנוטה מפשט לשון המקרא אשר על כן העיר עליהם מורח"ז הגאון הנ"ל ועשה להם סמנין ברוב שקידת עיונו ושם לכוסף מוצא מקום אמרותיו יזוקו והוא פיענח צפונות ההם ויגע ומצא ברוב המקומות, אן דעתו נטה ואל מי מקדושים פנה. ויאמר דוד למה תהא חמדה ספונה, גנוזה וטמונה. מצוה עלי להפיץ מעיינותיו חוצה ללמד בני ישראל בינה, לידע את אשר יקראו בספר תורת האלהים מפורש בשום שכל על מה אדני התרגום הטבעו למען ידעו דורותינו להבין אמרי דעת ולא יהגו ויצפצפו כיונה פותה אין לב להבין ולחכמים גם כן יונעם, ישמעו ויוסיפו לקח. ומעתה תפלתי לאל חיי יברך את בית דוד ויצליחני וירבה אותי למען אוסיף עוד להראות עלת גדולת חכמת מורח"ז הגאון זצלה"ה לזכות את הרבים בספריו. וזכות הרבים וזכות הגאון המחבר הנ"ל יעמוד לנו ולא ימוש תורת ה' מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי עד עולם ויפרוס שלומו עלינו ויגדיל עשות חסד לדוד ולזרעו עד עולם אמן:

כה תפלת דוד.