13,445
עריכות
מראי מקומות/סנהדרין/צח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תיקון קישור
(←אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא: קישור [לעת עתה - אדום]) |
מ (תיקון קישור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא== | ==אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא== | ||
בספר אוצר יד החיים לרבי ישכר דוב באב"ד {{ממ|[[אוצר | בספר אוצר יד החיים לרבי ישכר דוב באב"ד {{ממ|[[אוצר י"ד החיים/תקל|אות תקל]]}} הביא בשם מצפה איתן {{ממ|[[מצפה איתן/סוטה/מט/ב|סוטה מט:]]}} שציין לדברי הגמרא בשבת שהיה שם אמורא ששמו 'אנא', וכבר קדמו הגר"א ז"ל {{ממ|מובא בספר דברי אליהו בסוטה שם}}. ועפ"ז כתב האוצר יד החיים לבאר גם את דברי רב נחמן כאן, שכוונתו שאם משיח מן החיים הרי הוא בכגון 'אנא' האמורא{{הערה|ועל פי דברי הגר"א הנזכרים, ביאר בספר פרי שלמה {{ממ|לרבי יעקב שלמה הולצברג}} גם את דברי הגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מז/ב|מז:]]}}, 'מחוי רב חסדא כגון אנא ורב ששת' - פירוש, אותו אמורא ששמו 'אנא' עם 'רב ששת' הם נקראים ת"ח המחדדים זה לזה בהלכה. 'ורב ששת מחוי כגון אנא ורב חסדא' - וכוונתו גם כן על אותו אמורא, שהוא ורב חסדא נקראים שני ת"ח המחדדים זא"ז בהלכה. אלא שמעיר הפרי שלמה מדברי הגמרא בשבועות {{ממ|[[בבלי/שבועות/מא/ב|מא:]]}} שם איתא כעין זה, שרב נחמן אמר לאדם שהתנה עם חברו שפרעון החוב יהיה בפני שנים ששנו הלכתא, ואמר לו רב נחמן שיכול להשיבו בפניו ובפני רב ששת: אי אמרת לקיומי תנאיה, זיל אייתינהו - דהא אנא ורב ששת דתנינא הלכתא וספרא וספרי ותוספתא וכולא גמרא, ע"כ. ושם הלא אי אפשר לפרש שכוונת רב נחמן לרב ששת והאמורא ששמו 'אנא', שכן לשון 'תנינא' הוא 'שנינו' ועל כרחך שכוונתו לכלול עצמו עם רב ששת, כי אם לא כן היה לו לומר 'דהא אנא ורב ששת דתנו הילכתא'.{{ש}}ובספר שדה צופים {{ממ|סוטה שם}} הוסיף להעיר על ביאור זה מדברי הגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/פו/א|פו.]]}} שם דנה הגמרא היכי דמי חילול השם, ומובאים שם דברי רב שאמר: כגון אנא, אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר. ורבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין. וכתב שם רש"י: כגון אנא דמסגינא ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין, ואין הכל יודעין שנחלשתי בגרסתי, ולמדין הימני להבטל מתלמוד תורה, ע"כ. הרי מבואר מדבריו שכוונת רבי יוחנן היתה לעצמו, ועל כך אמר שאין הכל יודעים 'שנחלשתי' - אני, בגירסתי. וכך גם בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ה/א|ה.]]}} איבעיא להו, כגון אנא דגמירא וסבירנא ונקיטנא רשותא וכו'. ועוד שם {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כח/ב|כח:]]}} אמר שמואל, כגון אנא ופנחס דהוינן אחי וגיסי. ובנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/כ/א|כ.]]}} אמר רב אשי, כגון אנא דלא ידענא בין האי להאי, לא מבעי לי למחזי דמא. שבכל אלו המקורות פשוט ש'אנא' היינו 'אני' ולא האמורא אנא.}}. | ||
ובספר מעילו של שמואל {{ממ|עמ' קצב}} כתב בשם המהרי"ל דיסקין שאמר בשם בעל החבל יעקב, שאין בכל הבבלי והירושלמי אמורא בשם אנא ולא ידע כוונת הגר"א בזה. | ובספר מעילו של שמואל {{ממ|עמ' קצב}} כתב בשם המהרי"ל דיסקין שאמר בשם בעל החבל יעקב, שאין בכל הבבלי והירושלמי אמורא בשם אנא ולא ידע כוונת הגר"א בזה. | ||