נאד של דמעות/פתח דבר: הבדלים בין גרסאות בדף

{{מרכז|{{גופן|6||'''פתח דבר'''}}}}

'''קודם''' שהנני מוציא לאור את ספרי זה, ראיתי לדבר דברים אחדים בנוגע לדרכי הדרוש בכלל, ולספרי זה בפרט. כי יודע אני שיש לי לדבר עוד [אודות ספרי זה] איזה דברים אל הקוראים, כי מן העת שסדרתיו עד עתה, משמשו בו איזו ידים, ועברו עליו איזו עינים מעיני ראשי האומה ונבונים, וכולם כאחד הללוהו, וגם האיצו עלי להדפיסו, ורק על דבר אחד העירוני, והוא למחוק את העניין הפרטי שבא בו{{תוספת|א|בשני שערים האחרונים הבאתי דברים מעניינא דהספידא שהטפתי ביום ההוא [טב"א שנת תרמ"ז בקיוב] כמו שיראה הרואה שם}} באמרם: שבספר כזה המדבר מעניינים רמים ונשגבים וכוללים מעניינים הנוגעים לכלליות האומה, אין לערב בו עניין פרטי, הנוגע רק לאנשים פרטים, כי מה להקוראים לשום לב על מקרה פרטי, וזכרון מקרה פרטי. כזה יכול להשפיל ערך החיבור והמחבר וקרוב הדבר שרבים מהקוראים יחשבו ג"כ כך, ויתפלאו על סגנון סידורו של ספרי זה. ואולם כשיקראו פתיחתי זאת יבינו טעמי ונמוקי, ויראו כי לבד ששמתי לבי לדברי המעוררים [כאשר זה דרכי מעודי, לשום לב ועין בוחנת, אל כל אשר יעירוני רבותי או חבירי] כי באמת השבתי מראש מזה וראיתי כי שלימותו של ספרי זה, דורשת שיבא בו העניין הזה, כי הלא בדברי אודות העניין הפרטי הזה, מצאתי מקום לדבר הרבה אודות מצב העשירים ויחסם לבני עמם, וגם דבר פעולת האשה על הבית, ואם יחסר זכרון העניין הפרטי הזה, יש למחוק גם הדברים הנ"ל, והם בעיני רבי הערך עד שאלמלא לא נוצר ספרי זה, רק בגלל הדברים האלה ג"כ לא היתה יצירתו ובריאתו לבטלה, כי הם דברים שהזמן גורם לפרסמם ולהפיצם בישראל, ומי שיודע ובקי בתהלוכות התבל בכלל, ובחיי בני עמנו בדורנו זה בפרט, הוא ידע להוקיר ערך הדברים האלה, ויבין נחיצת פרסומם. ובספר כזה שענייניו בכלל הם עניייני דרוש ואגדה כאלה, הראויים ומסוגלים להשמיעם בקהל עם ועדה, לעורר הלבבות ולזכך הרעיונים, בספר כזה ראוי שיבאו גם הדברים האלה הקולעים ג"כ אל מטרה זו, ואקוה כי הדרשנים והמטיפים הבקיאים בחכמת הדרוש, הם ידעו להוקיר את הדברים האלה, ויבינו עד כמה שעניינים כאלה, ראוים להיות עתה בימינו אלה לחומר ולבנים לבנות מהם בנייני הדרוש, ולדבר מהם באזני השומעים, ורק בסגנון דרושים כאלה, ימלא הדורש את חובתו למקום ולבריות, כי יסוד הדרוש ותכלית ההטפה, הוא להשריש על תלמי לבות השומעים, מדות טובות ונעלות ולהדריכם ביראת אלהים ומוסר שדי, להראות להם יוקר מעלת התורה ולהוכיח יושר אמריו, ולברר ככלל ערך מעלת משפטי דתינו וחוקינו ומנהגינו הקדושים, ולהפיח בקרבם אהבה טהורה, אהבה קדושה לעמם ודתם, לברר ולאמת מעלת הגוי הקדוש הזה, ועוצם כוחו ודביקתו לדתו ותורתו, ולהרים מכשול מדרכם לעוררם על המגרעות והקלקולים, הנמצאים בהנהגתם ובהליכתם, במשאם ומתנם עם חביריהם בני ברית ושאינם ב"ב, ולהעירם ביחוד, להתרחק ולברוח מדברים כאלה, ששם שמים מתחלל מזה ושמביאים קלון וחרפה, על כלל בני ישראל, ומעפרים בעפר כבודם, ולהראותם את הסבות והמקורות מזה, למען ידעו להזהר מזה, ואיך שיטיבו דרכם על ימים יוצרו, ולהורותם את הדרך אשר ילכו בה, למצא חן בעיני אלהים ואדם, וללמדם את המעשה אשר יעשון, להיות אהובים למעלה ונחמדים למטה, ולהציע לפניהם הצעות שונות, במה שיש בידם לתקן מצבם המוסרי, ולשבץ כל אלה במקראות המתייחסים לזה, ובמאמרי חז"ל באגדה ובמדרש, כי הבקי והיודע את הספרות האגדית והמדרשית, ימצא לכל עניין ועניין הנדרש לו כמה מאמרי חז"ל, מאמרים יקרים ונלהבים, המכלכלים בתוכם ענייינים יקרים ונחמדים. ומאמרים כאלה כשיוצאים כלשון למודים ובשפה ברורה, מפי מטיף ודורש, שלבו מלא רגשי תבונות ודעת יראת ה', ואהבת אדם הטהורה, יש לקוות שלא ישובו ריקם, ויעשו רושם עז על השומעים, להלהיב את לבם בדרכי ה' ותורתו, ולהרימם מעט ממצבם, כי גדולים מעשי הדורש היודע את אשר לפניו, ושחונן מאת החונן לאדם דעת, בכשרונות הדרושים לזה: