5,263
עריכות
קני המנורה/אורח חיים/רנג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (המשך) |
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (המשך) |
||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
ועיין ב[[מנורה הטהורה/{{כאן}}#|מנה"ט]] דאין להחזיר בגרוף סמוך לחשיכה אלא במבושל כל צרכו ובאינו גרוף אסור. ועיין ב[[#לב|ס"ק ל"ב]]: | ועיין ב[[מנורה הטהורה/{{כאן}}#|מנה"ט]] דאין להחזיר בגרוף סמוך לחשיכה אלא במבושל כל צרכו ובאינו גרוף אסור. ועיין ב[[#לב|ס"ק ל"ב]]: | ||
({{עוגן1|ל}}) '''סמוך לברכו שהוא קבלת שבת.''' וה[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מג"א]] כתב דבסמוך לברכו שרי דהא כתבו דמותר להדביק פת בתנור סמוך לברכו אם יש שהות שיקרמו פניו מלאחר ברכו עד שתחשך ולא גזרו שמא יחתה אחר ברכו דהא לא אסור מדאורייתא וא"כ מכ"ש דאין להחמיר בדין זה דאינו אסור אלא משום גזירה דיעשה כן בשבת, ובשבת אסור משום חיתוי, וא"כ למה נגזר בסמוך לברכו ע"כ. | |||
ודבריו נפלאים, מה ענין זה לזה. ואפשר דהבין דמה שאסרו כאן בסמוך לברכו אינו משום דפן יעשה כן בשבת דזה לא מחליף לאינשי כיון דקודם לשבת ממש נותן הקדירה, אלא דהחשש הוא שיבא לעשות כן לאחר ברכו. אבל זה אינו, דהחששא הוא משום שבת עצמו דבעיני הבריות הוי סמוך לברכו כסמוך לשבת עצמו. והא דבקרימת פת לא גזרו אטו שבת ממש הוא משום דבוודאי לא חששו דיעשה מלאכה אפילו בשבת מיהו בלא בישול כל צרכו שכתבתי ב[[#כט|ס"ק כ"ט]] לאסור באינו גרוף מטעמא דהר"ן שהבאתי במנורה הטהורה דאיסורא דסמוך לחשיכה {{עוגן|כה:}} הוא שלא יבואו להעמיד גם צונן וישתו כדי להרתיח, ממילא יש להתיר בסמוך לברכו אם יהיה פנאי להרתיח קודם הלילה דהא לחיתוי דלאחר ברכו לא חיישינן. והיינו דווקא בנתבשל כמאכל בן דרוסאי עכ"פ דשרי בשהייה לדיעה שניה בשולחן ערוך בסעי' א'{{הערה|בנדפס: בסי' ע"א. כנראה בשגגת שיכול אותיות.}} ונהגו להקל כדיעה זו כמ"ש לעיל בהג"ה. אבל פחות מכמאכל בן דרוסאי דאסור בשהייה לכולי עלמא בוודאי אסור באינו גרוף גם כשלא הניחו על גבי קרקע: | |||
({{עוגן1|לא}}) '''אבל לסמוך.''' משמע דבשבת אסור סמיכה ובאמת דכן מבואר ברמב"ם דכל שאין מחזירין אין סומכין וממילא דאסור הסמיכה באינו גרוף בשבת. ואף דב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שיח#טו|סי' שי"ח סט"ו]] שרינן כנגד המדורה בשבת והרא"ש בדף מ' {{ממ|[[רא"ש/שבת/ג/י|פ"ג סימן י]]}} כתב דכנגד המדורה הוי כמו סמיכה ואדרבא סמיכה עדיף וכ"כ התוס' וכן משמע כאן דכ' אפילו סמוך לאש משמע דבסמוך לאש יש להחמיר טפי. מ"מ בתר דחידש הרא"ש בדף מ' דכנגד המדורה שרי מחמת דאיכא היכרא שצריך להרחיק המדורה וממילא שוב עדיף טפי כנגד המדורה דאיכא היכרא מסמיכה דליכא היכרא. ותדע דכן הוא דאל"כ מאי מבעי' הש"ס בסמיכה אי שרי או לא דתיפוק ליה דשרי מברייתא דמניחין כנגד המדורה אע"כ כמ"ש{{הערה|סמוך לקטע זה מופיעה בדפוסים הערה ולע"ע לא מצאנו מקומה: וכמ"ש הר"ן לדעת האוסרים דגרופה היינו בכירה עצמו מצד אחד.}}: | |||
'''אלא''' דעדיין י"ל מנ"ל לזקני רמ"א דגם בגרופה אסור הסמיכה בשבת כשנתנו ע"ג קרקע דהא הש"ס במניח על גבי קרקע לא איירי אלא בעל גבו הכל ולא בסמיכה ויש ליישב{{הערה|סמוך לקטע זה מופיעה בדפוסים הערה ולע"ע לא מצאנו מקומה: דאיירי ב"י הכל.}}. גם י"ל דבאמת זקני רמ"א איירי כאן באינה גרופה כיון שסיים סמוך לאש. או הא דנקיט אבל לסמוך מבעוד יום הוא משום ההיא דסמוך לאש דלא שרי אלא בסמוך לחשיכה. ועי' בס"ק שאח"ז אבל הסמיכה בגרופה שרי באמת גם בשבת גם לסמוך לכתחילה. וכן נראה לדינא דיותר מזה משמע בר"ן גבי מביא אדם קיתון של מים דבגרוף וקטום שרי גם הנתינה לכתחילה אלא דהרשב"א שם כתב דאסור ועכ"פ אין להחמיר בסמיכה: | |||
>>> | >>> | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||