Changes

Jump to navigation Jump to search
הערת תורה תמימה ע"ד רבנו כאן, אולי אפשר לנסח ולתמצת
Line 1: Line 1: −
{{ניווט כללי עליון}}
+
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
+
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
 
'''גמרא מפיץ וחרב כו'.''' כצ"ל:
 
'''גמרא מפיץ וחרב כו'.''' כצ"ל:
    
'''שם דכתיב והושיבו כו' ויעידוהו לאמר ברכת אלהים ומלך.''' כ"ה במקרא. ועמש"כ במ"ר נשא פ"ו אות ח' במ"ק בהערה:
 
'''שם דכתיב והושיבו כו' ויעידוהו לאמר ברכת אלהים ומלך.''' כ"ה במקרא. ועמש"כ במ"ר נשא פ"ו אות ח' במ"ק בהערה:
   −
'''שם רמ"א מהכא אמתים וחצי ארכו.''' עפירשוהרש"א בח"א גמגם עליו. ואני שמעתי פי' נכון בזה והוא כשתגרע הו' של וחצי הוה משתמע דחצי ארכו הוה אמתים וכולו ד' אמות אח"ז מצאתי כן להמגיה בע"י. ואנכי הוספתי בזה שהיה מתפרש ע"ד הכתוב בסמני שמן המשחה וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וכדפירש"י שם משמא דגמרא. אפס שם הטעם מפני הכרעות ולא מצאנום אלא במשקל {{ממ|בפ' הספינה}} וכן במדידה גודש. אבל במדידת אמה לא מצינו ואולי מפני שא"א לצמצם וכדפי' הרשב"ם שם בסוגיא:
+
'''שם רמ"א מהכא אמתים וחצי ארכו.''' עפי[[רש/{{כאן}}#|רש"י]] וה[[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}#|רש"א בח"א]] גמגם עליו. ואני שמעתי פי' נכון בזה{{הערה|בהגהות רש"ש הביא פירוש מפי השמועה דכונת הגמ' כאן לא על מלת אמתים כי אם על מלת וחצי, שאילו היתה מלה זו חסרה ו' בתחלתה היה המובן אמתים חצי ארכה והוי כולו ארבע אמות, ותאר פי' זה בשם פי' נכון אבל מהדרשה שאחר פרשה זו בגמ' מן עשתי עשר - שתי עשר משמע דעיקר כפירש"י, לבד מה שקשה לפי' זה שהביא, דלא מצינו בשום מקום שעור המדה בחצי הדבר [זולת פ"א בקטורת {{ממ|ר"פ תשא}} מחציתו חמשים ומאתים ויש שם דרשה ע"ז], וא"כ לא היה שייך כאן לומר אמתים חצי ארכו{{צבע גופן|אפור|. תורה תמימה {{ממ|[[תורה תמימה/שמות/כה#י|שמות כה י]] הערה יג}}.}}}} והוא כשתגרע הו' של וחצי הוה משתמע דחצי ארכו הוה אמתים וכולו ד' אמות אח"ז מצאתי כן להמגיה בע"י. ואנכי הוספתי בזה שהיה מתפרש ע"ד הכתוב בסמני שמן המשחה וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וכדפירש"י שם משמא דגמרא. אפס שם הטעם מפני הכרעות ולא מצאנום אלא במשקל {{ממ|בפ' הספינה}} וכן במדידה גודש. אבל במדידת אמה לא מצינו ואולי מפני שא"א לצמצם וכדפי' הרשב"ם שם בסוגיא:
    
רש"י {{ממ|במשנה}} '''ד"ה אפילו. ואע"ג כו'.''' וכ"כ אחריו הרע"ב. והתוי"ט דייק מזה דלא ס"ל מש"כ הכ"מ לחלק דדוקא בד"נ אמרינן דהוא כמאן דליתא ע"ש ול"ד במחכ"ת דהם ל"א אלא עכשיו כשאומר א"י הוה כמאן דליתיה. אבל אח"כ כאשר התבונן ואומר דעת ברור אף דבד"נ גם בזה אין שומעין לו וכמש"כ לעיל {{ממ|יז}} מ"מ בד"מ יכול להיות דשומעין לו כדעת הכ"מ:
 
רש"י {{ממ|במשנה}} '''ד"ה אפילו. ואע"ג כו'.''' וכ"כ אחריו הרע"ב. והתוי"ט דייק מזה דלא ס"ל מש"כ הכ"מ לחלק דדוקא בד"נ אמרינן דהוא כמאן דליתא ע"ש ול"ד במחכ"ת דהם ל"א אלא עכשיו כשאומר א"י הוה כמאן דליתיה. אבל אח"כ כאשר התבונן ואומר דעת ברור אף דבד"נ גם בזה אין שומעין לו וכמש"כ לעיל {{ממ|יז}} מ"מ בד"מ יכול להיות דשומעין לו כדעת הכ"מ:
Line 13: Line 13:  
'''רש"י ד"ה ואין טוענין. אין טוענין ב"ד בשבילו כו'.''' כצ"ל:
 
'''רש"י ד"ה ואין טוענין. אין טוענין ב"ד בשבילו כו'.''' כצ"ל:
    +
<noinclude>{{שולי הגליון}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
+
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

Navigation menu