Changes

Jump to navigation Jump to search
m
השוואה מול ד' וילנה
Line 1: Line 1:  
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
+
'''מתני' '''לחולין שאוכל לך לכשר לדכי טהור טמא נותר פיגול אסור כאימרא כדירים כעצים כאישים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי מזבח אע"פ שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן רבי יהודה אומר האומר ירושלים לא אמר כלום: '''גמ' '''סברוה מאי לחולין לא חולין ליהוי אלא קרבן מני מתניתין אי ר"מ הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן דתנן (קידושין דף סא.) ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי אלא רבי יהודה היא: תניא חולין החולין כחולין בין שאומר שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר לא חולין שאוכל לך אסור לחולין לא אוכל לך מותר רישא מני ר' מאיר היא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן דאילו לרבנן כיון דאית להו מכלל לאו אתה שומע הן החולין כחולין שלא אוכל לך אסור דמשמע מה שלא אוכל לך יהא חולין הא מה שאוכל לך לא יהא חולין אלא קרבן אימא סיפא לחולין לא אוכל לך מותר והא תנן לקרבן לא אוכל לך ר' מאיר אוסר וקשיא לן הא לית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן ואמר ר' אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך הכא נמי הכי קאמר לא חולין ליהוי (לך) לפיכך לא אוכל לך ושני רב אשי הא דאמר לחולין בשב"א הא דאמר לחולין בפת"ח דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן הרב אלפס זכרונו לברכה כתב בתשובה דהלכה כרבנן דלא בעינן תנאי כפול לחולין בפת"ח שאוכל לך אסור דמשמע לא חולין יהא אלא קרבן. מה שאוכל לך וכן החולין חולין כחולין שלא אוכל לך אסור דמשמע מה שלא אוכל לך יהא חולין הא מה שאוכל לך יהא קרבן ובעל הלכות ור"י פסקו דהלכה כר"מ דבעינן תנאי כפול וכן עמא דבר ואע"ג דאמרינן בשילהי שבועת העדות (דף לו:) דר' מאיר אית ליה מכלל לאו אתה שומע הן באיסורא ונדרים איסורא הוא היה אומר ר"ת דנדרים איסורא דאית ביה ממונא הוא כיון דאמר שאוכל לך או אהנה ממך ועי"ל כיון דאמר בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דין ממונא אית להו הלכך לחולין שאוכל לך מותר וכן לחולין החולין כחולין בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר אבל לא חולין שאוכל לך אסור אף לר' מאיר דהוי כאילו אמר קרבן מה שאוכל לך וכן לקרבן אם אוכל לך דאסור דנעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך וכן לחולין בפת"ח לא אוכל לך אסור:''' מתני' '''האומר קרבן עולה ומנחה חטאת תודה ושלמים שאני אוכל לך אסור ור' יהודה מתיר קרבן כקרבן הקרבן שאוכל לך אסור לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר: '''גמ' '''והא תניא מודים חכמים לר' יהודה באומר הא קרבן הא עולה הא חטאת הא מנחה הא תודה הא שלמים שאוכל לך מותר שלא נדר זה אלא בחיי קרבן לא קשיא הא דאמר הקרבן והא דאמר הא קרבן בשתי מלות מ"ט בחיי קרבן קאמר וכן הלכתא:
{{הועלה אוטומטית}}
  −
 
  −
 
  −
מתני' לחולין שאוכל לך לכשר לדכי טהור טמא נותר פיגול אסור כאימרא כדירים כעצים כאישים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי מזבח אע"פ שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן רבי יהודה אומר האומר ירושלים לא אמר כלום: גמ' סברוה מאי לחולין לא חולין ליהוי אלא קרבן מני מתניתין אי ר"מ הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן דתנן קידושין דף סא. ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי אלא רבי יהודה היא: תניא חולין החולין כחולין בין שאומר שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר לא חולין שאוכל לך אסור לחולין לא אוכל לך מותר רישא מני ר' מאיר היא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן דאילו לרבנן כיון דאית להו מכלל לאו אתה שומע הן החולין כחולין שלא אוכל לך אסור דמשמע מה שלא אוכל לך יהא חולין הא מה שאוכל לך לא יהא חולין אלא קרבן אימא סיפא לחולין לא אוכל לך מותר והא תנן לקרבן לא אוכל לך ר' מאיר אוסר וקשיא לן הא לית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן ואמר ר' אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך הכא נמי הכי קאמר לא חולין ליהוי לך לפיכך לא אוכל לך ושני רב אשי הא דאמר לחולין בשב"א הא דאמר לחולין בפת"ח דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן הרב אלפס זכרונו לברכה כתב בתשובה דהלכה כרבנן דלא בעינן תנאי כפול לחולין בפת"ח שאוכל לך אסור דמשמע לא חולין יהא אלא קרבן. מה שאוכל לך וכן החולין חולין כחולין שלא אוכל לך אסור דמשמע מה שלא אוכל לך יהא חולין הא מה שאוכל לך יהא קרבן ובעל הלכות ור"י פסקו דהלכה כר"מ דבעינן תנאי כפול וכן עמא דבר ואע"ג דאמרינן בשילהי שבועת העדות דף לו: דר' מאיר אית ליה מכלל לאו אתה שומע הן באיסורא ונדרים איסורא הוא היה אומר ר"ת דנדרים איסורא דאית ביה ממונא הוא כיון דאמר שאוכל לך או אהנה ממך ועי"ל כיון דאמר. בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דין ממונא אית להו הלכך לחולין שאוכל לך מותר וכן לחולין החולין כחולין בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר אבל לא חולין שאוכל לך אסור אף לר' מאיר דהוי כאילו אמר קרבן מה שאוכל לך וכן לקרבן אם אוכל לך דאסור דנעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך וכן לחולין בפת"ח לא אוכל לך אסור: מתני' האומר קרבן עולה ומנחה חטאת תודה ושלמים שאני אוכל לך אסור ור' יהודה מתיר קרבן כקרבן הקרבן שאוכל לך אסור לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר: גמ' והא תניא מודים חכמים לר' יהודה באומר הא קרבן הא עולה הא חטאת הא מנחה הא תודה הא שלמים שאוכל לך מותר שלא נדר זה אלא בחיי קרבן לא קשיא הא דאמר הקרבן והא דאמר הא קרבן בשתי מלות מ"ט בחיי קרבן קאמר וכן הלכתא:
         
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}

Navigation menu