עונג שבת/מדרשים: הבדלים בין גרסאות בדף

עונג שבת/מדרשים (עריכה)

גרסה מ־12:10, 10 בדצמבר 2021

נוספו 5,988 בתים , 10 בדצמבר 2021

המשך

Sije

בדוקי עריכות אוטומטית

12,825

עריכות

@@ שורה 363: / שורה 363: @@
 ובנים צווחין הוא מלמד זכות על העופות ואומר הרי
 כתיב בך ורחמיו על כל מעשיו למה גזרת על זאת העוף
-שתהיה
+שתהיה מגורשת וכן מטטרו"ן מלמד זכות על שלו שהם
+הרוחות מהכסא הנשמות ומזאת תהיה הרוחות ומאופן
+הנשמות. והם בבריא"ה יציר"ה עשיי"ה ובשבת וי"ט יורדים
+עליהם נשמות ורוחות ונפשות בדרך אצילות רוח הקודש
+וכל שר מלמד זכות על עופות שלו הם נשמות שפורחות
+בבני אדם וכו': (מדרש הובא בצרור המור):
+{{אות סעיף|מט}} השומר שבת כהלכתו מקרב ב' שמות להדדי
+אדנ"י הוי"ה ואם ח"ו מחלל שבת הרי הוא רחוק מן
+החיים ונסגר לפניו הפתח להכנס לעה"ב. עוד יש רעה
+נפסדת אל טעם מצות שבת משום שכוכב שבתא"י מוכן
+לפורענות ולא יצליח מי שעוסק במלאכתו. (מצאתי כן בהכותב
+ע"י מסכת ברכות ונמצא בשערי אורה דף י"ז ע"ב):
+{{אות סעיף|נ}} דע כי האדם השומר שבת כהלכה נעשה אותו אדם
+כסא למרכבה לשם יתברך ולפיכך נקרא שבת מנוחה
+וכתיב זאת מנוחתי עדי עד{{הערה|תהילים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלב#יד|קלב יד]]}}.}} כאלו ה' יתברך נח על האדם
+ושוכן עליו כמלך על כסאו וסימן וינ"ח ביום השביעי
+הוא בעצמו נח: (שערי אורה דף ט"ו ע"ד):
+{{אות סעיף|נא}} ת"ח לית עלמא קיים אלא על שלום כד ברא קב"ה
+עלמא לא יוכל לאתקיימא עד דאתייא ושרייא עלייהו
+שלום ומאי הוא שבת דאיהו שלמא לעילא ותתא וכדין
+אתקיים עלמא. (זוהר קרח עמוד של"ה):
+{{אות סעיף|נב}} בעת שהאדם משמר שבת הוא גוזר גזירה והקב"ה
+מקיימה שנא' ויתן לך משאלות לבך{{הערה|תהילים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לז#ד|לז ד]]}}.}}: (רבה בשלח{{הערה|[[מדרש רבה/שמות/כה#סוף|סוף פר' כה]].}})
+{{אות סעיף|נג}} ידוע כי העולם ששה קצוות ונבראו בכח השם הנעלם
+בששה חותמות כל קצה בחותם אחד ונברא בששה ימים
+והשבת נקרא אות והמקושש הזה כפר באותו אות ובחידוש
+העולם. ועשה הקודש חול והשבת כשאר ששה וע"כ נקרא
+מקושש כלומר מק"ו ש"ש כי יצא מקו האמצעי של ששה
+קצוות וכפר בשביעי שהוא היכל הקודש והבן זה: (בחיי
+פ' שלח לך{{הערה|{{ממ|[[רבינו בחיי/במדבר/טו#לב|במדבר טו לב]]}}.}})
+{{אות סעיף|נד}} בראשית אותיות יר"א שב"ת דאיהו שכינתא דעליה
+אתמר מחלליה מות יומת דאעלו אויבים בחלל דילה
+איהו קדש קדשים ואתמר בהון את מקדש ה' טימא חלל
+ממלכה ושריה ושפחה עאלת באתר דגביר"ה דאיהו שפחה
+נדה זונה. וסאיבת אתראה דתמן הוה נייחא דשכינתא וקלא
+הוה נחית יר"א שב"ת ואיהי לא עבדה כך אלא חילל ממלכה
+ושריה וברחת שכינתא מתמן בהאי זמנא שחקו על משבתיה
+ואמרת שפחה לאו כגוונא דעבד' שרה לשפחתה הה"ד מפני
+שרי גבירתי אנכי בורחת{{הערה|בראשית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/טז#ח|טז ח]]}}.}} אמר הקב"ה ברתא דרשע חייבת
+אע"ג דשרה תרכת לה אנא רחימנא עלה ועל בנה ואתון
+לא עבדתון הכי אלא גרמתון ביש תחת טוב. אנא אומינא
+לאעברא מלכות' חייבא מעלמא ולא יהא חדוה קמאי
+עד דיתאבדו מעלמא ובההוא זמנא יהא חדוה קמי הה"ד
+ובאבוד רשעים רנה: (תיקונים{{הערה|תיקון ט' דף כד:}}):
+{{אות סעיף|נה}} בהסתלק שבת מן בראשית נשאר אי"ר לומר לך
+שגזר' הא' להיות גלות ראשון במצרים ר"י שנה מצד
+הנחש שהטיל זוהמא בחוה: (פליאה):
+{{אות סעיף|נו}} מאמר רז"ל בעירובין{{הערה|צ"ל '''בערכין''' {{ממ|[[בבלי/ערכין/יא/ב|יא:]]}}.}} אותו יום שחרב ב"ה מוצאי
+שבת היה והלוים עומדים ומשוררים ואומרים שירה.
+ומהו שירה היו אומרים יגודו על נפש צדיק ודם נקי
+ירשיעו וגו' וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם
+ה' אלהינו ולא הספיק{{הערה|ולא '''הספיקו''' {{ממ|כ"ה בגמ'}}.}} לומר יצמיתם עד שבאו גוים
+וכבשום: (פי' כי שבת מכפר עון מכירת יוסף וע"כ אמר
+מוצאי שבת היה כלומר לא שמרו שבת כמ"ש ירמיה
+השמרו בנפשותיכם ולא תשאו משא ביום השבת ונתעורר
+עון יוסף ונחרב המקדש). (ספר נפש החכמה):
+{{אות סעיף|נז}} ר' אלעזר בן פרטא אומר מנין שכל המשמר שבת כאלו
+עשה את השבת שנאמר ושמרו בני ישראל את השבת
+לעשות את השבת. רבי אומר מנין אתה אומר כל המשמר
+שבת א' כאלו שמר שבת מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם
+עד שיחיו המתים שנא' ושמרו בני ישראל את השבת
+לדורותם: (מכילתא):
+{{אות סעיף|נח}} שבת וינפש וי נפש ולא נאמר וי רוח וי נשמה.
+אלא נפש בעולם העשייה שהיא סמוכה לקליפה
+וכשחוזר הנפש יש לה צער משום שסמוכה לקליפה
+משא"כ ברוח ונשמה. (כוונת אר"י דף ז')
+{{אות סעיף|נט}} פתח
 {{שולי הגליון}}
 {{ניווט כללי תחתון}}

עונג שבת/מדרשים: הבדלים בין גרסאות בדף

עונג שבת/מדרשים (עריכה)

גרסה מ־12:10, 10 בדצמבר 2021

תפריט ניווט

חיפוש