עונג שבת/מדרשים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,988 בתים ,  10 בדצמבר 2021
המשך
(המשך)
(המשך)
שורה 363: שורה 363:
ובנים צווחין הוא מלמד זכות על העופות ואומר הרי
ובנים צווחין הוא מלמד זכות על העופות ואומר הרי
כתיב בך ורחמיו על כל מעשיו למה גזרת על זאת העוף
כתיב בך ורחמיו על כל מעשיו למה גזרת על זאת העוף
שתהיה
שתהיה מגורשת וכן מטטרו"ן מלמד זכות על שלו שהם
הרוחות מהכסא הנשמות ומזאת תהיה הרוחות ומאופן
הנשמות. והם בבריא"ה יציר"ה עשיי"ה ובשבת וי"ט יורדים
עליהם נשמות ורוחות ונפשות בדרך אצילות רוח הקודש
וכל שר מלמד זכות על עופות שלו הם נשמות שפורחות
בבני אדם וכו': (מדרש הובא בצרור המור):
 
{{אות סעיף|מט}} השומר שבת כהלכתו מקרב ב' שמות להדדי
אדנ"י הוי"ה ואם ח"ו מחלל שבת הרי הוא רחוק מן
החיים ונסגר לפניו הפתח להכנס לעה"ב. עוד יש רעה
נפסדת אל טעם מצות שבת משום שכוכב שבתא"י מוכן
לפורענות ולא יצליח מי שעוסק במלאכתו. (מצאתי כן בהכותב
ע"י מסכת ברכות ונמצא בשערי אורה דף י"ז ע"ב):
 
{{אות סעיף|נ}} דע כי האדם השומר שבת כהלכה נעשה אותו אדם
כסא למרכבה לשם יתברך ולפיכך נקרא שבת מנוחה
וכתיב זאת מנוחתי עדי עד{{הערה|תהילים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלב#יד|קלב יד]]}}.}} כאלו ה' יתברך נח על האדם
ושוכן עליו כמלך על כסאו וסימן וינ"ח ביום השביעי
הוא בעצמו נח: (שערי אורה דף ט"ו ע"ד):
 
{{אות סעיף|נא}} ת"ח לית עלמא קיים אלא על שלום כד ברא קב"ה
עלמא לא יוכל לאתקיימא עד דאתייא ושרייא עלייהו
שלום ומאי הוא שבת דאיהו שלמא לעילא ותתא וכדין
אתקיים עלמא. (זוהר קרח עמוד של"ה):
 
{{אות סעיף|נב}} בעת שהאדם משמר שבת הוא גוזר גזירה והקב"ה
מקיימה שנא' ויתן לך משאלות לבך{{הערה|תהילים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לז#ד|לז ד]]}}.}}: (רבה בשלח{{הערה|[[מדרש רבה/שמות/כה#סוף|סוף פר' כה]].}})
 
{{אות סעיף|נג}} ידוע כי העולם ששה קצוות ונבראו בכח השם הנעלם
בששה חותמות כל קצה בחותם אחד ונברא בששה ימים
והשבת נקרא אות והמקושש הזה כפר באותו אות ובחידוש
העולם. ועשה הקודש חול והשבת כשאר ששה וע"כ נקרא
מקושש כלומר מק"ו ש"ש כי יצא מקו האמצעי של ששה
קצוות וכפר בשביעי שהוא היכל הקודש והבן זה: (בחיי
פ' שלח לך{{הערה|{{ממ|[[רבינו בחיי/במדבר/טו#לב|במדבר טו לב]]}}.}})
 
{{אות סעיף|נד}} בראשית אותיות יר"א שב"ת דאיהו שכינתא דעליה
אתמר מחלליה מות יומת דאעלו אויבים בחלל דילה
איהו קדש קדשים ואתמר בהון את מקדש ה' טימא חלל
ממלכה ושריה ושפחה עאלת באתר דגביר"ה דאיהו שפחה
נדה זונה. וסאיבת אתראה דתמן הוה נייחא דשכינתא וקלא
הוה נחית יר"א שב"ת ואיהי לא עבדה כך אלא חילל ממלכה
ושריה וברחת שכינתא מתמן בהאי זמנא שחקו על משבתיה
ואמרת שפחה לאו כגוונא דעבד' שרה לשפחתה הה"ד מפני
שרי גבירתי אנכי בורחת{{הערה|בראשית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/טז#ח|טז ח]]}}.}} אמר הקב"ה ברתא דרשע חייבת
אע"ג דשרה תרכת לה אנא רחימנא עלה ועל בנה ואתון
לא עבדתון הכי אלא גרמתון ביש תחת טוב. אנא אומינא
לאעברא מלכות' חייבא מעלמא ולא יהא חדוה קמאי
עד דיתאבדו מעלמא ובההוא זמנא יהא חדוה קמי הה"ד
ובאבוד רשעים רנה: (תיקונים{{הערה|תיקון ט' דף כד:}}):
 
{{אות סעיף|נה}} בהסתלק שבת מן בראשית נשאר אי"ר לומר לך
שגזר' הא' להיות גלות ראשון במצרים ר"י שנה מצד
הנחש שהטיל זוהמא בחוה: (פליאה):
 
{{אות סעיף|נו}} מאמר רז"ל בעירובין{{הערה|צ"ל '''בערכין''' {{ממ|[[בבלי/ערכין/יא/ב|יא:]]}}.}} אותו יום שחרב ב"ה מוצאי
שבת היה והלוים עומדים ומשוררים ואומרים שירה.
ומהו שירה היו אומרים יגודו על נפש צדיק ודם נקי
ירשיעו וגו' וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם
ה' אלהינו ולא הספיק{{הערה|ולא '''הספיקו''' {{ממ|כ"ה בגמ'}}.}} לומר יצמיתם עד שבאו גוים
וכבשום: (פי' כי שבת מכפר עון מכירת יוסף וע"כ אמר
מוצאי שבת היה כלומר לא שמרו שבת כמ"ש ירמיה
השמרו בנפשותיכם ולא תשאו משא ביום השבת ונתעורר
עון יוסף ונחרב המקדש). (ספר נפש החכמה):
 
{{אות סעיף|נז}} ר' אלעזר בן פרטא אומר מנין שכל המשמר שבת כאלו
עשה את השבת שנאמר ושמרו בני ישראל את השבת
לעשות את השבת. רבי אומר מנין אתה אומר כל המשמר
שבת א' כאלו שמר שבת מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם
עד שיחיו המתים שנא' ושמרו בני ישראל את השבת
לדורותם: (מכילתא):
 
{{אות סעיף|נח}} שבת וינפש וי נפש ולא נאמר וי רוח וי נשמה.
אלא נפש בעולם העשייה שהיא סמוכה לקליפה
וכשחוזר הנפש יש לה צער משום שסמוכה לקליפה
משא"כ ברוח ונשמה. (כוונת אר"י דף ז')
 
{{אות סעיף|נט}} פתח
{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט