עונג שבת/מדרשים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,610 בתים ,  9 בדצמבר 2021
המשך
(המשך)
(המשך)
שורה 286: שורה 286:
חילל שבת א"ל רבש"ע איני יודע. א"ל יום חול תפילין
חילל שבת א"ל רבש"ע איני יודע. א"ל יום חול תפילין
בראש ובזרוע רואה וחוזר ממעשיו עכשיו שאין לו תפילין
בראש ובזרוע רואה וחוזר ממעשיו עכשיו שאין לו תפילין
חילל
חילל זה שבת באותו שעה א"ל הקב"ה למשה משה צא
ובירר לישראל נוהגים כן בי"ט ובשבתות ואיזהו זו מצות
ציצית: [תנא דבי אליהו דף מ"ט ע"ב]:
 
{{אות סעיף|לז}} אמר דוד באתי לחלל שבת האיר לי התורה שנ' שמור
את יום השבת לקדשו באתי לנאף האיר לי התורה שנ'
מות יומת הנואף והנואפת: [ילקוט תלים סי' כ"ז].
 
{{אות סעיף|לח}} לא ישב אדם על המטה והספר עליו. מעשה בר' אלעזר
שישב ע"ג המטה וספר עליו ועמד דומה כמי שנשכו
נחש שנא' את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו לא מן השבת
אתה מתירא אלא ממי שפקד עליו שנ' את שבתותי תשמורו
וגו': [מסכת סופרים פ"ג]:
 
{{אות סעיף|לט}} יודע היה משה שמקושש במיתה שנא' מחלליה מות
יומת אבל לא היה יודע באיזה מיתה נהרג. וא"ת למה
היה מסתפק היה{{הערה|היה '''לו'''. {{ממ|כ"ה בתוס'}}.}} לדונו בחנק דכל מיתה האמורה בתורה
סתם חנק. וי"ל דמסברא היה נראה שנידון בסקילה כעע"ז
דבכל דוכתא אמרינן דומה שבת לע"א דהיינו מחלל שבת
בפרהסיא כעובד אלילים: ([[תוספות/בבא בתרא/קיט/א|תוס' ב"ב דף קי"ט ע"א]]{{הערה|ד"ה שנאמר.}})
 
{{אות סעיף|מ}} צלפחד זה מקושש ולש"ש נתכוון שהיו אומרים ישראל
כיון שנגזר עליהם שלא יכנסו לא"י ממעשה מרגלים
שוב אין חייבים במצות עמד וחילל שבת כדי שיהרגו אותו
ויראו אחרים. (תוס' שם בדף הנ"ל{{הערה|[[תוספות/בבא בתרא/קיט/ב|ע"ב]] ד"ה אפילו.}}):
 
{{אות סעיף|מא}} בע"ש נברא אדם וכיון שחטא היו מלאכי השרת
קורין אותו אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. בא
יום השבת ונעשה לו סניגור אמר לפניו רבש"ע בכל ו' ימי
בראשית לא נענש שום אדם ובי אתה מתחיל זו קדושתי
ומנוחתי ובשביל השבת ניצל מדינה של גיהנם אמר אדם
מזמור שיר ליום השבת אמר השבת לי אתה אומר הימנון אני ואתה
נזמר להקב"ה שנאמר טוב להודות לה': (שוחר טוב מזמור צ"ט)
 
{{אות סעיף|מב}} אלמלי עמד אדה"ר בשלוותו עד בא שבת העולם
והחזיק בעץ חיים בשבת היה מוליד בנים בליל שבת
והיה נתקן הכל: (חסד לאברהם עין כל סי' ע'):
 
{{אות סעיף|מג}} מאחר שחטא האדם ההנהגה של כל ימי החול תחת מטטרו"ן
רק שבת לבד מנהיג הקב"ה ואם לא היה אדם חוטא היה
שובת רק שבת אחד אבל מאחר שחטא צריך עוד יום מיום
הששי וכו' וצריך לשמור שני שבתות: (ראשית חכמה שער הקדושה):
 
{{אות סעיף|מד}} תא חזי כד בעו ישראל למכבש לארעא דכנען
אקיפו ליה שיתא יומין זימנא חדא בכל יומא לקבל
אילין זכאין קשוט אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף
דעליהון מתקיימ' עלמא וביומא שביעאה שבע זמנין לקביל
יומא דשבתא וכו': (מדרש הנעלם דף פ"ה ע"ב):
 
{{אות סעיף|מה}} ג' מצות בזה אחר זה. פ' ע"ז ופ' מקושש ופ'
ציצית. לפי שהכופר בע"ז כאלו קיים כל התורה
וכל המשמר שבת כאלו קיים כל התורה
שנא' ראו כי ה' נתן לכם
השבת ובתורה כתיב ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו
וכל המקיים מצות ציצית כאלו קיים כל התורה הרי
אלו ג' מצות חמורות בזה אחר זה: (פסיקתא):
 
{{אות סעיף|מו}} כשאדם נפטר מן העולם הנפש שוכנת בקבר והרוח
בג"ע של מטה והנשמה בג"ע של מעלה ובר"ח ושבת הם
מתקבצין שלשתן ועולין למעלה שנאמר שלש ערים תבדיל
לך הם ג' מקומות הללו. (מדרש):
 
{{אות סעיף|מז}} יש לנו לדעת כי הימים שבפ' בראשית כל יום רמז לאלף
שנים ויום השבת רמז לאלף הז' שהוא עוה"ב והוא
שבת הגדול וז"ש רז"ל יומו של הקב"ה אלף שנים כו'
וכל א' מן העולמות יהיה יותר טובה בחידושים מעולם
אשר עבר לפניו והטובה הוא שיתמעט כח שרי האומות
מעולם ועד עולם ויתעלה ויתגבר כחם של ישראל למעלה
וזהו הטעם שפרי החג הולכין ומתמעטין כי הם באים
לכפר בעד ע' אומות והקב"ה הודיע הכל למשה רבינו
ע"ה: (מקובלים):
 
{{אות סעיף|מח}} בא וראה שלח תשלח את האם מלאך יש שממונה
על העופות שהם הנשמו' שנקרא צפורי' סנדלפו"ן שמו.
ובזמן שישראל מקיימין המצוה הזאת והולכת אם מגורשת
ובנים צווחין הוא מלמד זכות על העופות ואומר הרי
כתיב בך ורחמיו על כל מעשיו למה גזרת על זאת העוף
שתהיה
{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט