12,825
עריכות
(המשך) |
(המשך) |
||
שורה 286: | שורה 286: | ||
חילל שבת א"ל רבש"ע איני יודע. א"ל יום חול תפילין | חילל שבת א"ל רבש"ע איני יודע. א"ל יום חול תפילין | ||
בראש ובזרוע רואה וחוזר ממעשיו עכשיו שאין לו תפילין | בראש ובזרוע רואה וחוזר ממעשיו עכשיו שאין לו תפילין | ||
חילל | חילל זה שבת באותו שעה א"ל הקב"ה למשה משה צא | ||
ובירר לישראל נוהגים כן בי"ט ובשבתות ואיזהו זו מצות | |||
ציצית: [תנא דבי אליהו דף מ"ט ע"ב]: | |||
{{אות סעיף|לז}} אמר דוד באתי לחלל שבת האיר לי התורה שנ' שמור | |||
את יום השבת לקדשו באתי לנאף האיר לי התורה שנ' | |||
מות יומת הנואף והנואפת: [ילקוט תלים סי' כ"ז]. | |||
{{אות סעיף|לח}} לא ישב אדם על המטה והספר עליו. מעשה בר' אלעזר | |||
שישב ע"ג המטה וספר עליו ועמד דומה כמי שנשכו | |||
נחש שנא' את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו לא מן השבת | |||
אתה מתירא אלא ממי שפקד עליו שנ' את שבתותי תשמורו | |||
וגו': [מסכת סופרים פ"ג]: | |||
{{אות סעיף|לט}} יודע היה משה שמקושש במיתה שנא' מחלליה מות | |||
יומת אבל לא היה יודע באיזה מיתה נהרג. וא"ת למה | |||
היה מסתפק היה{{הערה|היה '''לו'''. {{ממ|כ"ה בתוס'}}.}} לדונו בחנק דכל מיתה האמורה בתורה | |||
סתם חנק. וי"ל דמסברא היה נראה שנידון בסקילה כעע"ז | |||
דבכל דוכתא אמרינן דומה שבת לע"א דהיינו מחלל שבת | |||
בפרהסיא כעובד אלילים: ([[תוספות/בבא בתרא/קיט/א|תוס' ב"ב דף קי"ט ע"א]]{{הערה|ד"ה שנאמר.}}) | |||
{{אות סעיף|מ}} צלפחד זה מקושש ולש"ש נתכוון שהיו אומרים ישראל | |||
כיון שנגזר עליהם שלא יכנסו לא"י ממעשה מרגלים | |||
שוב אין חייבים במצות עמד וחילל שבת כדי שיהרגו אותו | |||
ויראו אחרים. (תוס' שם בדף הנ"ל{{הערה|[[תוספות/בבא בתרא/קיט/ב|ע"ב]] ד"ה אפילו.}}): | |||
{{אות סעיף|מא}} בע"ש נברא אדם וכיון שחטא היו מלאכי השרת | |||
קורין אותו אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. בא | |||
יום השבת ונעשה לו סניגור אמר לפניו רבש"ע בכל ו' ימי | |||
בראשית לא נענש שום אדם ובי אתה מתחיל זו קדושתי | |||
ומנוחתי ובשביל השבת ניצל מדינה של גיהנם אמר אדם | |||
מזמור שיר ליום השבת אמר השבת לי אתה אומר הימנון אני ואתה | |||
נזמר להקב"ה שנאמר טוב להודות לה': (שוחר טוב מזמור צ"ט) | |||
{{אות סעיף|מב}} אלמלי עמד אדה"ר בשלוותו עד בא שבת העולם | |||
והחזיק בעץ חיים בשבת היה מוליד בנים בליל שבת | |||
והיה נתקן הכל: (חסד לאברהם עין כל סי' ע'): | |||
{{אות סעיף|מג}} מאחר שחטא האדם ההנהגה של כל ימי החול תחת מטטרו"ן | |||
רק שבת לבד מנהיג הקב"ה ואם לא היה אדם חוטא היה | |||
שובת רק שבת אחד אבל מאחר שחטא צריך עוד יום מיום | |||
הששי וכו' וצריך לשמור שני שבתות: (ראשית חכמה שער הקדושה): | |||
{{אות סעיף|מד}} תא חזי כד בעו ישראל למכבש לארעא דכנען | |||
אקיפו ליה שיתא יומין זימנא חדא בכל יומא לקבל | |||
אילין זכאין קשוט אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף | |||
דעליהון מתקיימ' עלמא וביומא שביעאה שבע זמנין לקביל | |||
יומא דשבתא וכו': (מדרש הנעלם דף פ"ה ע"ב): | |||
{{אות סעיף|מה}} ג' מצות בזה אחר זה. פ' ע"ז ופ' מקושש ופ' | |||
ציצית. לפי שהכופר בע"ז כאלו קיים כל התורה | |||
וכל המשמר שבת כאלו קיים כל התורה | |||
שנא' ראו כי ה' נתן לכם | |||
השבת ובתורה כתיב ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו | |||
וכל המקיים מצות ציצית כאלו קיים כל התורה הרי | |||
אלו ג' מצות חמורות בזה אחר זה: (פסיקתא): | |||
{{אות סעיף|מו}} כשאדם נפטר מן העולם הנפש שוכנת בקבר והרוח | |||
בג"ע של מטה והנשמה בג"ע של מעלה ובר"ח ושבת הם | |||
מתקבצין שלשתן ועולין למעלה שנאמר שלש ערים תבדיל | |||
לך הם ג' מקומות הללו. (מדרש): | |||
{{אות סעיף|מז}} יש לנו לדעת כי הימים שבפ' בראשית כל יום רמז לאלף | |||
שנים ויום השבת רמז לאלף הז' שהוא עוה"ב והוא | |||
שבת הגדול וז"ש רז"ל יומו של הקב"ה אלף שנים כו' | |||
וכל א' מן העולמות יהיה יותר טובה בחידושים מעולם | |||
אשר עבר לפניו והטובה הוא שיתמעט כח שרי האומות | |||
מעולם ועד עולם ויתעלה ויתגבר כחם של ישראל למעלה | |||
וזהו הטעם שפרי החג הולכין ומתמעטין כי הם באים | |||
לכפר בעד ע' אומות והקב"ה הודיע הכל למשה רבינו | |||
ע"ה: (מקובלים): | |||
{{אות סעיף|מח}} בא וראה שלח תשלח את האם מלאך יש שממונה | |||
על העופות שהם הנשמו' שנקרא צפורי' סנדלפו"ן שמו. | |||
ובזמן שישראל מקיימין המצוה הזאת והולכת אם מגורשת | |||
ובנים צווחין הוא מלמד זכות על העופות ואומר הרי | |||
כתיב בך ורחמיו על כל מעשיו למה גזרת על זאת העוף | |||
שתהיה | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |